רחובות של תשוקה: מר בשר מפתיע

וידוי קטן: לא איש לילה אנוכי, מה שהולך מצוין עם התאוריה שעם הגיל אפילו מוכיחה את עצמה עוד יותר - לא טוב לאכול אוכל כבד מאוחר בלילה. את התאוריה הזו אימצתי מזמן, וזו גם הסיבה לכך שאת ארוחות הערב שלי אני מעדיף לאכול בשעות הערב המוקדמות. 

כך, מצאתי עצמי באחד מימי שישי האחרונים, בשעת ערב מוקדמת, כמובן, מנווט את דרכי לכיוון העיר רחובות. "כנראה שאני לא היחיד שאוהב לאכול מוקדם", אמרתי לגברת, תוך שאני מתמרן בתנועה ומנסה להיזכר בקול רם מתי בפעם האחרונה נסעתי כל כך הרבה כדי לאכול. "זה היה לפני עידן ועידנים, נסעתם לטבריה לאכול במסעדה הסינית וחזרתם באותו לילה". הזכירו לי הדור הצעיר מאחור, שכנראה כבר שמעו את הסיפור הזה עשרות פעמים, וביקשו ממש אבל ממש, לא לשמוע את זה שוב.

מצוידים במידע מקדים שליקטנו מהרשת החברתית, נחתנו במגרש החניה של מסעדת פרסקו. עיון בתפריט גרם לנו לפיצול אישיות קל - מצד אחד רצינו להתחבר למורשת, מצד שני הסקרנות לא הניחה לנו. בסופו של דבר החלטנו לשלב, והתחלנו, איך לא, במחוזות המוכרים, או במילים אחרות - "כמו אצל אמא בבית".

הזמנו ממליגה (אותו מאכל שהכנו במשך שנים, הרבה לפני שידענו שקוראים לזה פולנטה) ולצידו, גם מרק צ׳ורבה וחמוצים מכל הסוגים שיש. מהתפריט הכללי, לא זה של המחוזות המוכרים, הזמנו שקדי עגל, שרימפס ברוטב שמנת, טרטר בקר ותבשיל מוח עם ארטישוק. לעיקרית ספריבס לבן, סינטה משובצת בגבינת ברי וכמובן גם קבבים, ככה בשביל הנשמה. "מה תשתו?", שאל בחור אנרגטי בשם מרק. כדי להיצמד לאותנטיות - הזמנתי שפריץ לכולם. השפריץ כבר לא מגיע עם בקבוקי הסודה מזכוכית, אבל עשה את העבודה בכל זאת.

(צילום: רפי אהרונוביץ')

בזמן שחיכינו לאוכל, חיזקתי אותו בשוט של וודקה. מרק הגיע עם השוט והחזיק ביד צ׳יסר בשביל עצמו: "לא ניתן לך לשתות לבד", הוא אמר ושתה איתי. עכשיו הייתי מוכן לאכול. הממליגה הגיעה עם שמנת וגבינה מלוחה מעל, נימוחה ונוסטלגית, מה שגרר מיד עוד שוט קפוא ועוד צ׳יסר למרק המחייך (אני חייב להשיג לעצמי עבודה כזו). הצ׳ורבה היה שונה מהנוסח שאני מכיר, אבל טעים מאוד, חמצמץ כמיטב המסורת, ומלא בירק וטעמים של בית. גם שקדי העגל, שניחנו במתקתקות עדינה של רוטב מייפל ובצל סגול, ומנת המוח עם הארטישוק היו טובות, והשתלבו נפלא עם מלפפונים כבושים פריכים וחריפים במידה ועגבניות אדומות וחמוצות שהוגשו לצדן. הכרוב הכבוש היה מעט מתוק לטעמי, אז המשכתי עם עוד כמה צלחות מלפפונים.

(צילום: רפי אהרונוביץ')

צמד הספריבס היו צלויים היטב, השומן הצרוב היה פריך וטעים והבשר - ורוד ועסיסי. הם הוגשו לצד רוטב מתקתק, ולגמרי סיפקו את הסחורה. הקבב היה תפוח ומלא בניחוח שום, ודרש שוט אחד נוסף. המנות הללו היו טובות מאוד, והשתלבו מצוין עם האווירה הנעימה ששררה במקום. 

שלוש מנות נוספות, שזכו ליחס מיוחד ממני הן מנת השרימפס ברוטב שמנת, שלמרות פשטותה הוכנה באופן מדויק והיתה טעימה מאוד. נתחי השרימפס טוגנו בדיוק במידה הרצויה, והרוטב הקטיפתי השתלב איתם מצוין וגרם לי להיעזר בלחם, שעד עכשיו הצלחתי להתנזר ממנו, כדי לנגב את השאריות מהצלחת. מנה טובה נוספת היתה טרטר פילה בקר קצוץ שהכיל צלפים, בצל סגול ושמן זית. מעליו הונח חלמון שלוק במעט שמן, שאפשר גם לאלה שאוכלים בשר נא אבל לא ביצה - להנות מהמנה.

(צילום: רפי אהרונוביץ')

גם הסינטה, המשובצת בחתיכות של גבינת ברי, היתה מנה מצוינת והשתלבה באופן נפלא עם רוטב היין האדום שהונח מתחתיה. הבשר היה איכותי, צלוי נכון ולמרות שלרוב אני לא מחבב התעסקות מיותרת עם הבשר שלי, הפעם הכל התחבר.

(צילום: רפי אהרונוביץ')

קינחנו בפרפה בננה טוב ואיך לא, בפאפאנש ענק ומטוגן, מוגש עם ריבת דובדבנים חמוצים ושמנת כמיטב המסורת. בדרך חזרה לתל אביב הגברת נהגה ואני הייתי במצב אופטימלי - לא רעב, מחויך ומבוסם קלות.

שקשוקה פטריות עם סטייק

הכל התחיל בחיפוש אחר תוספת לסטייק, במקרר של חברים. התוצאה: שקשוקה פטריות עם סטייק קלה להכנה, וטעימה ביותר.

המרכיבים ל-6 סועדים:

6 סטייקים, לפי בחירתכם

לשקשוקה:

6 ביצים

שמן זית לטיגון

2 שיני שום כתושות

2 פלפלים אדומים קלויים קלופים, חתוכים לקוביות קטנות

2 סלסלות פטריות שמפיניון ללא הרגל, חתוכות גס

1 סלסלת פטריות פורטבלה ללא הרגל, חתוכות גס

100 גרם ברזאולה, פרוס וחתוך לרצועות דקות

מלח ,פלפל

1/2 כפית אבקת קארי

מעט אגוז מוסקט מגורד

פפריקה חריפה

לקישוט:

1 בצל ירוק

אופן ההכנה:

1. מכינים את השקשוקה: מזהיבים קלות את הבצל והשום במחבת עמוקה מחוממת בשמן זית. מוסיפים פנימה את רצועות הברזאולה, ומטגנים מספר דקות. מוסיפים את הפטריות והתבלינים ומערבבים במשך 10 דקות. מוסיפים את הפלפלים הקלויים ואת הביצים, מפזרים מעט פפריקה חריפה מעל ומכסים. מנמיכים את החום, ומבשלים מספר דקות עד שהחלבון נקרש.
2. בינתיים, מחממים מחבת פסים. משמנים כל נתח אומצה במעט שמן, וצולים כל נתח במשך כ-2 דקות על המחבת החמה משני הצדדים. 
3. הגשה: מניחים בכל צלחת נתח בשר, ויוצקים מעל כף גדושה מהשקשוקה עם ביצה אחת. מפזרים מעל בצל ירוק טרי ומגישים.
   

(צילום: רפי אהרונוביץ')

לאתר של רפי אהרונוביץ' - מייסטר בשר ובעל הטור מר בשר