המפגש המרגש של אסתר רוט שחמורוב

אולימפיאדת מינכן 1972 הייתה אמורה להיות אירוע השיא בקריירה המזהירה של היידי רוזנדהאל. ספורטיבית ומקצועית, והיא אכן הייתה כזו. שתי מדליות זהב, בקפיצה למרחק וכחברת נבחרת השליחות 4X100 מ', ומדליית כסף בקרב-5, היוו שלל נהדר. מבחינה נפשית, התקפת המחבלים מארגון "ספטמבר השחור", הרסה לה את השמחה.

"חשבתי אז שצריכים להפסיק את המשחקים באמצע ושזה בלתי אפשרי להמשיך, אבל החלטת הוועד האולימפי הייתה אחרת. מאז, פגשתי את אסתר רוט כבר לפני 5 שנים בהמבורג, להקרנת סרט עליה במסגרת אירועי 40 שנה לרצח 11 הישראלים", סיפרה היידי הנמצאת בביקור בארץ במשרדי הוועד האולימפי בת"א. היא נחתה כאן עם בעלה האמריקני ג'ון אקר, כדורסלן לשעבר שזכה ב-3 אליפויות מכללות בשורות UCLA כדי להשתתף ביום עיון לרגל היום האולימפי הבינלאומי.

היידי רוזנדהאל במהלך ביקורה בארץ(צילום: אורן אהרוני)

אסתר הגיעה לבקרה במלון לאחר נחיתתה ואתמול הן נפגשו שוב. העלו חוויות. אסתר סיפרה שהיידי חשה לבנין המשלחת הישראלית ברחוב קונולי בכפר האולימפי במינכן, מיד לאחר תקיפת המחבלים. "היא חיפשה את שלומית ניר ואותי וחרדה לשלומינו. הוסבר לה שאנחנו נמצאות במקום בטוח ושלא תוכל להכנס אלינו. רק אז היא עזבה", נזכרה אסתר.

היידי הייתה גיבורת ספורט במערב-גרמניה של טרום נפילת החומות. ב-1970 קבעה באיטליה שיא עולם בקפיצה למרחק 6.84 מ'. באולימפיאדת מינכן הכישרון העצום שלה התפוצץ. היא ניצחה בקפיצה למרחק עם 6.78 מ', השתתפה בנבחרת השליחות שזכתה בנצחון יוקרתי על השכנות המסוממות ממזרח גרמניה, 42.81 ש' למערב ו-42.95 למזרח, וקינחה בקרב 5. במסגרת הקרב קפצה למרחק של 6.83 מ', סנטימטר פחות משיא העולם שלה אז. "הכי נהניתי בקרב 5, מכיוון שזהו מגוון של מקצועות", היא מספרת. במהלך השנים הומר הקרב 5 לקרב 7. תוצאותיה של היידי ב-100 מ', 11.35, ו-22.96 ב-200 מ', נחשבות טובות גם כיום ורק מעטות בגרמניה רצות כיום ברמה הזו. אז אל תצחקו על הישראליות שמתקשות מול השיא של אסתר, 11.45, מאולימפיאדת מינכן 1972.

מזנקת לזהב באולימפיאדת מינכן(צילום: gettyimages)

היידי וג'ון הם הוריו של דני אקר, שיאן גרמניה באולם בקפיצה במוט (6.00 מ'), שהיה מיריביו המרים של אלכס אברבוך. "התחרויות של דני לקחו ממני הרבה אמוציות. התרגשתי בהן יותר מבתחרויות שלי", אמרה היידי, 68, הגאה בשיערה הכסוף. בנה זכה במדליית הארד באליפות העולם באוסקה 2007, והיה במשך שנים אחד מיריביו המרים של אלכס אברבוך. באולימפיאדת אתונה 2004, דני סיים במקום החמישי בגמר ואלכס במקום השמיני. משנת 2002 היא מכהנת כנשיאת מועדון האלופים הגרמני באתלטיקה באייר לברקוזן.

ובלי סמים, אי אפשר. סיפרתי לה שאסתר טענה בראיון האחרון ב-ynet ספורט שאלמלא הסמים שנטלו ה-5 שהקדימו אותה בגמר באולימפיאדת מונטריאול 1976, היא הייתה זוכה במדליה. "אני לא יכולה לקבוע בבירור, אבל ברור שהסמים נכנסו חזק למזרח ב-1976 והתגברו בשנות ה-80". עצם האמירה על המצב ב-1976 מאששת את דברי אסתר. יתכן שהיידי פשוט נמנעה לייצר כותרת מצוטטת.

גם בריצה היא נהדרת(צילום: gettyimages)

זהו ביקורה השלישי בישראל. שני הראשונים היו פרטיים. היא זוכרת "את מרטין ולורה דרוקר ז"ל מרעננה, שהיו ככל שזכור לי ידידים של הורי". מרטין דרוקר היה המזכיר המיתולוגי של אגודת הפועל רעננה והאיש שיזם את תחילת חילופי משלחות הנוער בין ישראל וגרמניה בשנות ה-60'.

כרגיל אצלה, כל ביקור בישראל הוא הנאה. "ביקרתי במוזיאון של הוועד האולימפי, התרגשתי ושוב חזר בי החשק להתחיל ולרוץ שוב", סיימה היידי. ספורטאית בכל גיל, נשארת ספורטאית.