מר נתניהו - עודף הרגולציה נובע מהיעדר משילות / דעה
רה"מ נתניהו נבהל השבוע מעודף הרגולטורים במדינת ישראל שהידרדרה במאה מקומות בדירוג המדינות בעלות עודף רגולציה. זו כלל לא הפתעה, שכן בשנים האחרונות במקום לקבל החלטות מקימים ועדות שלא מקדמות דבר. זו עדות נוספת לחוסר יכולת לנהל את ענייני המדינה
כתבות נוספות בנושא בערוץ הכלכלה:
בישיבת הממשלה בראשית השבוע הצגת נתונים שהובאו בפניך על ידי נשיא התאחדות התעשיינים, מר שרגא ברוש, לפיהם משנת 2006 ועד לשנת 2014 התדרדרה מדינת ישראל ממקום 23 למקום 116 בדירוג המדינות בהן יש עודף רגולציה. נתונים אלה אינם מפתיעים.
רק לפני חודשים ספורים התפרסם מחקר השוואתי לגבי תעשיית הגז והנפט אשר בחן את מידת האטרקטיביות להשקעה בתעשייה זו במדינות שונות בעולם. מדינת ישראל קיבלה ציון נמוך יחסית למדינות מערביות מובילות. בכל הנוגע לכיבוד הסכמים דורגה ישראל בתחתית הרשימה, הרחק אחרי מדינות עולם שלישי ומקום אחד בלבד לפני ניגריה. זה האופן בו נתפשת כיום מדינת ישראל בעיני משקיעים זרים ומקומיים כאחד.
יותר מדי ועדות
איך זכתה ישראל לתואר המפוקפק כמדינה שיש בה רגולציית יתר ושאינה מכבדת הסכמים? בשנים האחרונות, במקום לקבל החלטות אמיצות, להסיר חסמים, לקדם שינויים מבניים וליצור סביבה תומכת השקעות, בחרה ממשלת ישראל להקים שלל ועדות אשר נועדו להשקיט את גלי המחאה החברתית.
ועדות אלה הביאו לחקיקה פרטית וממשלתית אשר הרחיבה סמכויות והעמיקה את המעורבות השלטונית בתחומים רבים. השרים וחברי הכנסת המבכים היום את עודף הרגולציה, הם אלה אשר הרימו ידם בעד חוקים כלכליים שונים ומשונים שאין להם אח ורע בעולם המערבי. חוק הריכוזיות הוא דוגמא אחת מני רבות לחקיקה דורסנית המרחיקה משקיעים.
במקביל, מפרה מדינת ישראל בשיטתיות הסכמים שהיא צד להם, כשהתפיסה הרווחת היא שהמדינה אינה חייבת לעמוד בהתחייבויותיה כלפי גורמים עסקיים וניתן להשתחרר מכל התחייבות ולבטל כל הסכם באמצעות חקיקה ראשית. כשראש הממשלה מתייצב אל מול המצלמות ותוקף את עודף הרגולציה בישראל, הוא מתנער מאחריות. "זה הם, הרגולטורים", אומר ראש הממשלה, ומזדרז להקים ועדה נוספת. זו עדות נוספת להיעדר משילות - חוסר יכולת לנהל את ענייני המדינה.
כבר לפני כשנה פורסם דו"ח מפורט של הוועדה לייעול מנגנוני הרגולציה בישראל ולבחינת ממשקים בין הרגולטורים השונים במשק – ועדה אשר ישבה על המדוכה במשך חודשים רבים וגיבשה המלצות מפורטות בשיתוף ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, ראש המועצה הלאומית לכלכלה והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה (פיסקאלי-כלכלי). המלצות הוועדה אומצו בהחלטת ממשלה, אך לא יושמו מעולם. המשבר המתמשך סביב פיתוח מאגרי הגז הטבעי של מדינת ישראל הוא תוצאה מובהקת של חוסר תיאום בין משרדי הממשלה והרשויות המפקחות והימנעות שלטונית גורפת מלקיחת אחריות וקבלת החלטות.
ועדה לענייני רגולציה היא הפתרון?
כעת מציע ראש הממשלה לתקן את המצב באמצעות הקמת ועדת שרים לענייני רגולציה. ועדה אשר "תלחם בגרזנים" - כך אמר ראש הממשלה - בעודף הרגולציה ותכריע במחלוקות בין הרגולטורים השונים. ההתגייסות של ראש הממשלה למאמץ (גם אם באיחור ניכר) מבורכת, אבל ספק אם ועדה זו תוכל לחולל שינוי של ממש.
השינוי היסודי צריך להתחיל מלמטה באמצעות הקמת רשויות מקצועיות לתחומי התשתיות, האנרגיה והתקשורת, כמקובל במדינות רבות בעולם, ויצירת תיאום בין הרגולטורים בהליכי העבודה השוטפים, כך שחברות עסקיות לא תאלצנה לקיים דיונים חוזרים ונשנים עם מספר פקידים במקביל. הצעות מפורטות ומגובשות בהקשרים אלה מונחות על שולחן הממשלה מזה שנים רבות, לרבות הצעות שהעלה בעבר שר האוצר הנכנס, משה כחלון. קידומן לאלתר יהווה הפגנת משילות מצד ראש הממשלה והשרים וישיב בתקווה את אמון המשקיעים במשק הישראלי שאבד בשנים האחרונות.
הכותבת היא שותפה במחלקת רגולציה ומשפט מנהלי במשרד תדמור ושות' פרופ' יובל לוי ושות'
לפנייה לכתב/ת 
