נתיב המיליונים של פואד
ההדלפות מהישיבות לאנשי העסקים, השקרים בבית המשפט והסתרת הכספים, הסכומים שהגיעו משוחד וקשר האינטרסים עם נניקשווילי ובן זקן. כתב החשדות שהגיע לידי ynet מפרט איך זרם הכסף לכיסו של השר לשעבר
תחת סעיף לקיחת השוחד מאיש העסקים אברהם נניקשווילי, שותפו של איש העסקים ג'קי בן זקן, תואר כיצד התפתח הקשר בין השניים. בן זקן היה פעיל של בן אליעזר במפלגת העבודה בשנות ה-90, ועם הפיכתו לאיש עסקים, מציין כתב החשדות, "הפכו הקשרים ביניהם לאינטרסנטיים". בן זקן הקפיד לשמור על קשר גם עם ראש לשכתו של בן אליעזר, איילת אזולאי, שקיבלה גם היא הודעה על החלטה להעמידה לדין בכפוף לשימוע.
בן זקן ונניקשווילי היו שותפים בחברת מנופים פיננסים לישראל, וכן בחברת שמן משאבי נפט וגז. ב-2008, כשבן אליעזר כיהן כשר התשתיות וביקש לרכוש גז למדינה, בן זקן הפגיש אותו עם נניקשווילי. היחסים בין השניים "החלו כקשר רשמי", והתפתחו "למערכת יחסים אינטרסנטית".
| מקור ההכנסה | 2007 | 2008 | 2009 | 2010 | 2011 | 2012 | 2013 |
| הכנסה ממשכורות | 513,433 | 544,093 | 625,905 | 596,672 | 448,554 | 541,197 | 583,468 |
| הכנסה מגמלאות | 211,774 | 215,248 | 396,140 | 222,399 | 332,399 | 674,212 | 416,491 |
| הכנסה מכספי שוחד | 1,750,000 | 500,000 | |||||
| הכנסה ממקור בלתי ידוע | 800,000 | 1,340,500 | 1,990,075 | ||||
| סך הכול בשקלים | 725,207 | 759,341 | 1,022,045 | 819,071 | 3,331,543 | 3,055,909 | 2,990,034 |
בתחילה סייע איש העסקים לבן אליעזר לפגוש חברות נפט וגז ברוסיה ואזרבייג'ן, "מתוך מטרה להפיק רווחים לחברת מנופים שבבעלותו ובבעלות בן זקן". אחת החברות הייתה חברת הגז והנפט הרוסית גזפרום. הקשר המושחת לכאורה הוביל למו"מ בין ישראל לחברה לגבי רכישה והובלה של גז למדינה, אך זה לא הבשיל לבסוף להסכם.
ביוני 2008, על רקע המו"מ, הכין נניקשווילי מראש חוזים שלפיהם חברת מנופים תספק שירותים נלווים להסכם ייבוא הגז. זאת אף על פי שהחברה נסחרה בבורסה בתל אביב בהשקעות נדל"ן ולא בתחום האנרגיה. כתב החשדות מסביר כי ההסבה הזו הייתה אמורה להכניס כספים רבים לחברה של אנשי העסקים אילו העסקה בין ישראל לחברה הרוסית הייתה נחתמת.
כתב החשדות מתאר כיצד ב-2010 פעל בן אליעזר למנות את איש העסקים הרוסי טימור בן יהודה, מקורבו של נניקשווילי, לסגן יו"ר הפורום העסקי ישראל-רוסיה, מתוך רצון של נניקשווילי לקדם את עסקיו.
בן יהודה ונניקשווילי החזיקו עסקים משותפים. נניקשווילי ובן זקן ביקשו לשכנע את בן יהודה לרכוש חלק מחברת המנופים שלהם, וכן להיכנס כשותף בהקמת תחנת כוח בבאר טוביה. פואד, שכיהן כשר התמ"ת באותה עת, התגייס למאמץ לכאורה ומינה את בן אליעזר תוך זמן קצר לסגן יו"ר הפורום העסקי ישראל-רוסיה, ואף כינס את הפורום במהרה.
ההדלפות ממועצת הנפט לאנשי העסקים
כשר התשתיות היה בן אליעזר ממונה על מועצת הנפט, אך גם כשחדל לכהן בתפקיד הפעיל את קשריו יחד עם ראש לשכתו דאז, איילת אזולאי, לשיפור סיכוייה של חברת שמן שבבעלות נניקשווילי ובן זקן לקבל רישיון קידוח ב"מד אשדוד". גם כאן הכול נעשה תוך הפעלת לחצים כבדים, הפעם על חברי מועצת הנפט.
נניקשווילי ובן זקן ביקשו להעביר את הזכויות מחברת ACC שבעליה היה שותפם בקבוצה לחברת שמן, אלא שלשם כך הם היו זקוקים ליכולת מקצועית בקידוח. פואד ואזולאי פנו לנובל אנרג'י המתמחה בקידוחים, במטרה שתתקשר עם חברת שמן. השניים קידמו פגישה בן הצדדים וקיום מו"מ, אך זה לא התגבש לעסקה.
בן אליעזר ואזולאי לא אמרו נואש, ולפי החשד המשיכו לקדם את האינטרסים של אנשי העסקים. כך, באופן מדהים, כשוועדת מועצת הנפט התכנסה ב-16 במרס 2011 כדי לדון בהעברת הזכויות לחברת שמן, עמדה אזולאי בקשר שוטף עם חבר הוועדה דוד ביטון, וקיבלה ממנו מידע בזמן אמת על עמדת חברי הוועדה מתוך החדר. את המידע שקיבלה מחברי הוועדה, לאחר שהפעילה עליהם לחץ "כמנהלת לשכת פואד", העבירה לבן זקן.
כשהמועצה דחתה את הבקשה בטענה שאין לשמן יכולת כלכלית מוכחת, השתמש בן זקן במידע שקיבל מאיילת כדי שישנו את החלטתם. בן זקן אף התקשר לראש הוועדה, יעקב מימרן, וביקש ממנו להחליט לטובת שמן. כך הוגשה ביוני 2011 הבקשה בשנית, ומסע הלחצים נשא פרי. העברת הזכויות אושרה במועצה.
לקבלת הרישיון הייתה משמעות כלכלית עצומה לחברת שמן וכן למניית חברת מנופים, שהחזיקה מניות רבות של שמן. שתיהן כאמור בבעלות בן זקן ונניקשווילי. אז פנה בן אליעזר לנניקשווילי, ביקש 400 אלף דולר תמורת הסיוע וקיבל את מבוקשו. הוא הסווה את קבלת הכסף כשחתם עם איש העסקים על הסכם הלוואה פיקטיבית לצורך רכישת נכס בנס ציונה, נכס שכבר נרכש כשההסכם הפיקטיבי נחתם.
הכנסות משוחד ומ"מקור לא ידוע"
בדצמבר 2011 חתם בן אליעזר על תצהיר והעיד בבית המשפט לטובתו של נניקשווילי, בהליך משפטי שניהל בערעור מס שבו טען כי מרכז חייו אינו בישראל - טענה שאם הייתה מתקבלת הייתה חוסכת לאיש העסקים תשלום מס בהיקפים אדירים.
פואד שיקר לפי כתב החשדות כשהצהיר שהכיר את נניקשווילי במוסקבה, אף שלמעשה הכיר אותו בישראל. בן אליעזר אף הסתיר מבית המשפט את קבלת הכספים מאיש העסקים אף על פי שנשאל אם קיבל כאלה. בגין כך נחשד בן אליעזר בעבירה של מרמה והפרת אמונים.
ב-2011 קיבל פואד לפי החשד שוחד של כ-750 אלף שקלים מאיש העסקים רוי מוצפי, תמורת ניצול קשריו עם הממשל המצרי כדי לאשר למוצפי לקבל אשרות לעובדי החברה שבבעלותו. גם מוצפי קיבל אתמול הודעה על כוונה להעמידו לדין. לפי כתב החשדות, הצעד של פואד הציל את החברה מקריסה. בן אליעזר הסווה חלק מהכסף כשהוא רשם נכס שקנה בנס ציונה על שם בנו ורעייתו, והעביר כספים לכונס הנכסים ולא לחשבונו.
כתב החשדות מפרט כיצד היה פואד קרוב לצ'ק שמן של כ-1.2 מיליון שקלים. ב-2012 הפעיל פואד לחצים אדירים על מוצפי כדי שיעביר לו את הסכום. מוצפי פנה למכר וביקש ממנו את הכסף, ואותו מכר העביר למוצפי צ'ק לפקודתו. אחרי כמה ימים החליט מוצפי להחזיר את הכסף לבעליו.
טיוטת כתב האישום מפרטת את מסע הכספים הגדול של פואד, וכיצד המיר מבלי להפקיד בחשבונו מטבע חוץ בסכום של יותר משני מיליון שקלים שבהם השתמש לרכישת נדל"ן. צ'רלי יהודה, מקורב לפואד שיועמד לדין גם כן, פרט את הכספים בשמו. בגין עבירות מס, אי-הצהרה על הכספים השונים והצגת מצגי שווא לכנסת, פואד מועמד גם כן לדין בגין סעיפי עבירות שונים.
בשנת 2011, לצד הכנסה ממשכורות וגמלאות בסכום של קרוב ל-800 אלף שקלים, הכניס פואד 1,750,000 שקלים משוחד. עוד 800 אלף שקלים הוכנסו מ"מקור לא ידוע", שלפי החשד גם הם נובעים מניצול מעמדו כעובד ציבור בכיר. בכל אופן הם לא דווחו כדין.
ב-2012, לצד הכנסות כחוק של 1.2 מיליון שקלים הכניס פואד חצי מיליון שקל משוחד ויותר מ-1.3 מיליון שקלים מ"מקור לא ידוע". שנה אחר כך הגיע ה"מקור הלא ידוע" לכמעט שני מיליון שקלים, לצד הכנסות חוקיות של כמיליון שקלים.
עורכי דינו של בן אליעזר: "נחוש להיאבק על שמו הטוב"
פרקליטיו של בנימין (פואד) בן אליעזר, עורכי הדין נבות תל-צור וטל שפירא, מסרו בתגובה כי מרשם דוחה בתוקף את החשדות המיוחסים לו. "בן אליעזר העמיד עצמו לרשות החקירה, דחה מכול וכול את החשדות המיוחסים, וסיפק הסברים מפורטים לכל אותם חשדות", נמסר בהודעת עורכי הדין. "כל הכספים המוזכרים בכתב החשדות, ללא יוצא מהכלל, ניתנו למר בן אליעזר לאחר אשפוזו הדרמטי בחודש אפריל 2011, בבית החולים אסף הרופא, שם היה מצוי במשך יותר מחודש ימים, מחוסר הכרה ועל סף מוות.
"בן אליעזר הודיע כי אין בכוונתו ליטול חלק בניהול ההליכים בתקשורת, כי הוא נחוש להיאבק על שמו הטוב גם במחיר פגיעה נוספת בבריאותו וכי הוא ישמיע את מכלול טיעוניו, תשובותיו ותלונותיו הקשות בכל הקשור להתנהלות רשויות האכיפה כלפיו אך ורק בפני היועץ המשפטי לממשלה ואך ורק במסגרת הליך השימוע. אנו משוכנעים שלאחר שיתאפשר לנו לעיין בחומר החקירה, יהיה בידנו להפריך את החשדות והתמונה תשתנה מקצה לקצה".
עורכי הדין נתי שמחוני ויואב סננס, שמייצגים את אברהם נניקשווילי, מסרו בתגובה: "קיבלנו את הודעת הפרקליטות בדבר שקילת האפשרות להעמדתו לדין של מרשנו. אנו סמוכים ובטוחים כי לאחר שנשטח את עמדתנו בשימוע, יוברר כי אין כל בסיס לחשדות - כפי שנוסחו על ידי הפרקליטות - ובסופו של דבר לא יוגש נגדו כתב אישום".
עורכות הדין יעל גרוסמן ושרון בן צבי, המייצגות את איילת אזולאי, מסרו בתגובה: "גם לפי הודעת השימוע התפקיד המיוחס לאיילת בפרשה שולי ביותר. חבל שגוררים אותה באופן מלאכותי לסיפור שאינו שלה".
לפנייה לכתב/ת 
