מה בין ביולוגיה מולקולרית למחול?
הכוריאוגרף הצרפתי קסבייה לה רואה, הנחשב לקול יוצא דופן בתחום המחול והפרפורמנס. יציג לראשונה מעבודותיו בישראל. בראיון ל-ynet הוא אומר: אני מציע לצופה להשתתף בניסוי"
אחרי שסיים את הדוקטורט בביולוגיה מולקולארית נקלע במקרה לשיעור בלט ששינה את מסלול חייו. במובן מסוים הכוריאוגרף הצרפתי, קסבייה לה רואה, הוא "תוצר של נסיבות", מונח ששנים לאחר מכן יהפוך לשמה של אחת מעבודות הסולו שיצר עבור עצמו. "העבודות שאני יוצר ניסיוניות מאד. אני מציע גם לצופה להשתתף בניסוי שבודק בכל פעם שאלות אחרות", הוא אומר בראיון לקראת מופע הבכורה שלו בארץ שייערך הערב וביום שישי תחת מטריית פסטיבל ישראל.
לה רואה, 52, הוזמן ויציג בארץ את "Self-Unfinished", יצירת סולו מתעתעת שנעה בין מחול לפרפורמנס ובוחנת באופן מרתק את גבולות הגוף והתפישות המקובלות של דימוי הגוף. "אני רוצה שהקהל יהיה אקטיבי. שיהיה מודע למה שהוא חש ולמה שהוא עושה. אני מעוניין לגרות את בלוטת ההתייחסות הזו", הוא אומר.
שם היצירה מקפל בתוכו הצעה: התייחסות אל הגוף כאל ישות אינסופית, נטולת גבולות ומשתנה תדיר. "יש לי תמיד את הנטייה לייצר טרנספורמציה של דברים, למתוח את התפישות המקובלות והקונבנציות". אין ספק שביצירה שבחר להציג בפסטיבל ישראל הוא בפירוש מותח את הגבולות, מבלבל את העין, יוצר אילוזיות מושלמות שמסעירות את הדמיון. לה רואה מאתגר את הצופה וגורם לו להטיל ספק בכל מה שהוא רואה. הספק מפעיל את המחשבה כמו מנוע. "במובן זה הקהל שותף מלא. אם אני יוצר את הדימוי בפעולות שאני עושה, הצופה יוצר את הדימויים בראשו".
הוא מציע גמישות מחשבתית יוצאת דופן לא פחות מהגמישות הפיזית שהוא מציג. הרעיון הופך מול עיני הצופה לקונקרטי. הוא נע בין תפישות פילוסופיות כמו בין אסכולות שונות בהתפתחות המחול אליהן הוא משויך (מחול קונספטואלי, נון דאנס – זרמים אליהם שייכים גם יוצרים מובילים כמו ז'רום בל ואלן בופאר).
"הדימוי האינטלקטואלי שלו מפחיד את הקניינים", ציטט היומון הצרפתי, לה מונד, את מנהלת פסטיבל המחול באוזס שם הציג לפני שנים ספורות. זה נכון, כמובן ומכאן משמחת שבעתיים ההחלטה של המנהל האמנותי של פסטיבל ישראל, איציק ג'ולי, לארח את לה רואה לראשונה בארץ. לה רואה הוא אופוזיציונר שמציע חלופות לנורמה. חומרי הגלם שלו הם בין היתר בנייה ודקונסטרוקציה. "זה נכון לומר שקוטביות נוכחת בכל העבודות שלי. אני לא משוכנע שזו אופוזיציה כמו בדיקה של מרחבים שמתקיימים בין לבין", הוא אומר: "אולי מכאן נובעת ההתעסקות בטרנספורמציה, כוח מניע מאחורי הרבה דברים שאני עושה. אני מניח שהתנגדות לדברים גורמת לך לרצות לשנות אותם".
יש משהו מאד ילדי במחשבה שיש בידינו את הכוח לשנות.
"אני מתייחס לזה כאל מחמאה. זה אולי אחד הדברים שאני רוצה לומר למרות שיש להפריד בין הצורך בשינוי לבין הצורך במשהו חדש. זה הבדל משמעותי. בכל מקרה אני מרגיש כמו ילד, גם אם אני ממש לא בגיל של ילד".
אתה מופיע עם "Self-Unfinished" כבר 17 שנה. היחס שלך כלפיה השתנה?
"אפשר לומר שגדלתי איתה. יש התנסויות שאתה אוסף לאורך הדרך. הגוף שלי השתנה עם הזמן ויש כמובן גם תובנות חדשות".
לפנייה לכתב/ת 
