שתף קטע נבחר

נס גדול היה פה

לפני שנה סיפרנו לכם מעל גבי עיתון זה על יוסי עזרן שנזקק בדחיפות לתרומת כליה. השבוע הוא עבר את ההשתלה. סיפור מרגש באמת

ממש לפני שנה, חשפנו ב’ידיעות אמריקה’ את סיפורו של ישראלי צעיר בשם יוסי עזרן, אשר הגיע לכאן מלווה באחותו בתקווה אחרונה לזכות לתרומת כליה. ממחלת הכליות שלו סובל יוסי כבר מגיל 16. בשנים הראשונות ניסה ככל יכולתו לאחוז בקצב חיים נורמלי. התעקש להתנדב לצבא, התאמץ לעבוד על אף טיפולי הדיאליזה הקשים. אבל בשנה שעברה המצב הידרדר והוא נאלץ כמעט יום יום להגיע לטיפולי דיאליזה מתישים. בכתבה שפרסמנו קראנו לכם, הקוראים, ולכל מי שיכול, להגיע לבדיקת דם פשוטה, בתקווה למצוא התאמה לכליה של יוסי ולהציל את חייו. העמותה היהודית רינואל אספה אז את כל התרומות ובמקביל, חיפשה התאמות נוספות ברחבי ארה"ב. יוסי חזר לישראל כשהוא מבין ששעון החול עובד במהירות. 60% מחולי הדיאליזה לא ישרדו יותר משלוש שנים מרגע התחלת הטיפול. באי ודאות שכזו ניסה יוסי לשמור על אופטימיות, תוך התמודדות עם בעיות שהולכות ומעצימות.

 

בשבוע שעבר, האופטימיות שלו קיבלה אישוש. "בעוד אני יושב בטיפול הדיאליזה בבית בחולים", סיפר לנו יוסי, "הודיעו לי שנמצא בארה"ב אדם עם דם מתאים שהסכים לתרום למעני כליה. אחרי שנתיים וחצי של דיאליזה זה לא פשוט. האמת שפשוט כבר התחלתי לאבד תקווה".

 

"לבקש ממישהו שיתרום לך כליה זה הדבר הכי קשה בעולם”, אמר לנו לפני שנה. "גם מאנשים שאתה מכיר ובטח מאנשים שאתה לא מכיר, הקושי גדול הרבה יותר. זה לא מובן מאליו שאנשים יסכימו לתרום, והפחד לתרום כשלא מודעים וכשאין ידע, הוא גדול ואני מבין אותו. אבל אני במצב שאני חייב לבקש עזרה כדי לחיות".

 

עזרן עם התורם הנדיב ()
עזרן עם התורם הנדיב

 

תהליך התרומה, כפי שבדקנו אז, הינו הרבה יותר פשוט ממה שאולי נהוג לחשוב. לפי מה שאמרו הרופאים "יש לנו 2 כליות, אחת כדי לחיות והשניה כדי לתרום. כאשר נשארת כליה אחת, היא מגבירה את התפוקה ותעבוד מהר מאוד כמו שתיים. הניתוח הוא יחסית פשוט, בטח שבעידן הזה. שעה וחצי, מינימום כאבים וללא חתכים. ברוב המקרים התורם ישתחרר לביתו כבר יום לאחר הניתוח". על פי הנתונים, תורמי כליה נוטים לחיות שנים רבות יותר, כי ”הבדיקות השגרתיות הופכות להיות תכופות יותר לאחר הניתוח, והמודעות לגוף ולבריאות עולה". התורם היהודי שנמצא באריזונה, נשמע נלהב וחדור רצון לעזור. הוא מיהר לבית החולים לבדיקות אחרונות וכמה שבועות לאחר מכן, יוסי, אשר סובל מפחד טיסה קיצוני, נעזר בטיפולי סימולציה בכדי לעבור את הטיסה השלום והגיע אלינו השבוע עם אחותו לצידו כדי לעבור את הניתוח.

 

"מסקרן אותי מאוד לראות מי זה התורם", אמר לנו בלילה שלפני המפגש והניתוח הגורלי. "זו סיטואציה לא פשוטה. אני לא מצליח לעכל שקיימים כאלו אנשים, ואני מסוקרן, וגם לצד זה חושש שיקרה לו משהו בעצם בגללי. אני יודע שזה ניתוח פשוט היום. ראיתי אנשים שתרמו המשיכו את החיים זה מעודד. אבל עדיין החשש הוא עליו יותר מאשר עלי".

 

בבוקר הניתוח התורם בחר להיפגש עם יוסי והמפגש היה מרגש. חיבוק ללא מילים. שני זרים מקצוות שונים העולם שמתחברים בקשר דם לא רגיל. כשיוסי מתאושש לאט לאט, אנחנו שואלים איך יראו החיים החדשים שייחל להם זמן רב כל כך. התשובה שלו מפתיעה. "אפילו ללכת לשירותים לבד. לאכול פתאום כל כך הרבה דברים שלא יכולתי כמו פירות וירקות או פסטה. למדתי משחק ואשמח ללכת לראות הצגה כאן בברודווי".

 

לאורך השנים האחרונות יוסי תיעד את כל התהליך שהוא עובר. כותב ומצלם. עכשיו, כשקיבל סוף שמח לסיפור הארוך שלו, הוא מקווה להפוך אותו להצגה שתצליח להגביר את המודעות לחשיבות שבתרומת כליה.

 

העמותה לתרומות כליה:

www.renewal.com

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים