החבר שנפצע: "נלחמתי על החיים של דני"

"אני נכנס מתחת לכיסא, פותח את הדלת, פוחד שהמחבל חוזר לאוטו ואז אני רואה שהוא בורח. נלחמתי על החיים של דני". נתנאל חדד, תושב לוד בן 25, שיחזר הבוקר (יום א') בבית החולים שיבא בתל השומר את פיגוע הירי בבנימין שבו נרצח חברו דני גונן. נתנאל ודני ביקשו להתרחץ ביום שישי אחר הצהריים במעיין סמוך להתנחלות דולב, אך לאחר שהסתבכו בדרכם נסעו חזרה לכביש הראשי. בצומת הפרסה ירה לעברם פלסטיני מנשקו מטווח אפס ונמלט. מותו של דני, שנפצע אנושות מהירי, נקבע בבית החולים, ואילו נתנאל אושפז במצב קל עד בינוני.

אמש ביקש חדד לצאת מבית החולים להלוויית חברו שהתקיימה בבית העלמין החדש בלוד. הבוקר סיפר חדד כי חבר שלישי ואשתו היו אמורים להצטרף אליהם. "התחלנו לרדת ברגל וראינו שאנחנו מאבדים כיוון וחזרנו לרכב", סיפר חדד. "לי ולדני אין נשק ולחבר השלישי יש. דיברנו עם הש"ג ושאלנו אם יש אבטחה. הוא אמר לנו שאין אבל שיש ישראלים שירדו עם נשק. הגענו עם האוטו לחניה, באנו לעלות למעיין, ראינו כמה כלי רכב חשודים, הסתכלנו לכיוון המעיין וראינו שיש רק ערבים ולכן הסתובבנו עם הרכב".

הגיע מבית החולים להלוויה. חדד(צילום: רותם אליזרע)

מותו נקבע בבית החולים. דני גונן

רכב הטויוטה שבו שהו הנרצח והפצוע(צילום: דובר צה"ל)

אלף בני אדם השתתפו בהלוויה(צילום: איתי בלומנטל)

(צילום: אבי מועלם)

(אבי מועלם)

 לפי תיאורו של הניצול בפיגוע, במהלך הנסיעה עקפו אותם כמה כלי רכב. "כשהגענו לצומת, ירד אלינו מישהו ברגל, רצה לדבר איתנו. דני היה הנהג ואני לידו. פתחנו את החלון, הוא חייך ושאל על המים במעיין. הוא אמר 'תודה' והמשכנו לנסוע. הוא המשיך ללכת ואחרי שתי שניות קורא לנו חזרה. עצרנו שוב, ואז הוא מתחיל לירות. קודם בדני ואחר כך בי. הוא הלך לחזית של האוטו והמשיך לירות. תוך כדי התקשרתי לחבר השלישי ואמרתי לו שיורים עלינו".

גונן נפצע אנושות מהירי ונתנאל ניסה להציל אותו. "פתחתי לו את החגורה, עשיתי לו החייאה ואני מבין שהמצב לא טוב. אני רץ לצומת לראות שהמחבל לא חוזר ומכוון את החבר שלי שהיה צריך לבוא. אחרי דקה עברו עוד שני כלי רכב של ערבים. אחד הנהגים ירד, אמרתי לו שאני לא יודע מה לעשות. אני מבין שזה אולי עוד מחבל ואז החברים שלו קרא לו. הוא הבין שהיה פיגוע וברח. חזרתי לדני, הורדתי לו את החולצה ועשיתי לו חוסם עורקים. התקשרתי למד"א וביקשתי שיסבירו לי איך עושים החייאה, וזה לא עובד. החבר הגיע וגם מד"א".

"עכשיו זו המלחמה, להמשיך לחיות" 

על התחושות הקשות ברגעי האימה סיפר חדד כי "זה פחד ולחץ ואדרנלין, אתה לא חושב. נלחמתי על החיים של דני". הניצול מהפיגוע סיפר עוד כי "אנחנו יודעים שזה חודש הרמדאן, אבל לא הייתה סיבה לחשוש. סיימתי מכינה לקראת לימודים ואמרנו נחזור לטייל קצת. בהלוויה החברים עטפו, הייתי אמור לעשות מילואים עכשיו וזה נדחה. עכשיו זו המלחמה, להמשיך לחיות".

כאלף בני משפחה, חברים ומכרים ליוו הלילה את גונן למנוחות בבית העלמין בעירו. בהלוויה נכחו גם שר החקלאות אורי אריאל וסגנית שר החוץ ציפי חוטובלי. דבורה, אמו של הנרצח, אמרה מעל קבר בנה: "דני, בני היקר והאהוב. לא ייאמן שאנחנו עומדים כאן עכשיו ומדברים עליך בלשון עבר. היית לי מקור

לגאווה עצומה, עמוד תווך לאחיך ולאחיותיך. היית לי בן מסור וכשצריך גם חבר, וליווית אותי בהכול. חיית את חייך כיהודי חופשי בארצו. אהבת את הארץ ואהבת את האמת. דגלת באמת וכך חיית".

רותי, אחות של הנרצח, ספדה: "אח יקר ואהוב כל כך. עמוד התווך. אנחנו לא מאמינים. אנחנו בחלום בלהות ואתה כבר חסר לנו. לא רואים המשך בלעדיך. איך אימא תמשיך בלעדיך? היית לי דוגמה למופת. אהבת את ארץ ישראל". היא סיפרה על טוב לבו ועל כך שעזר לכולם: "היית איש של חסד ואמת, טוב לבך הביא למותך".

חבריו של גונן התרפקו זה על כתפיו של זה ובכו במשך דקות ארוכות. דודו של גונן, ישראל מור, אמר לפני ההלוויה: "זה כאב אמיתי. הילד נתן הכול למדינה ואהב ואת המשפחה ואת הבריות. נזכור ממנו רק טוב. אבא שלו נפטר לפני חמש שנים ומאז הוא נכנס לנעלים שלו בחינוך ובדאגה לאחים שלו. הוא היה ועמוד התווך של המשפחה. הוא רק הלך לטייל ונרצח בדם קר".

מבדיקת הרכב שבו שהו גונן וחדד בזמן הירי עלה כי המחבל ירה לעברם לפחות 10 כדורים, שארבעה מהם פגעו במכונית, ורץ מהמקום. חוקרי שב"כ אספו את התרמילים והקליעים, בקוטר 9 מ"מ, שנמצאו בסמיכות לרכב הטויוטה שלהם, מה שמעיד על טווח כמעט אפסי שממנו בוצע הירי. התרמילים הועברו לבדיקת זיהוי פלילי. בנוסף תושאלו מטיילים ששהו במעיין בשעות שקדמו לפיגוע.