"בפיגוע בתאומים: עשרות אלפים חולים מזיהום האוויר"

זיהום אוויר והקשר לתמותה מקבל הוכחה נוספת: הסערה שהתחוללה סביב נתוני התחלואה בסרטן בחיפה, שהציגו כי בחיפה יש לכאורה יותר חולי סרטן מכפי שמצופה, עוררה דיון סביב הוכחת הקשר בין זיהום האוויר שישנו או שהיה בחיפה, לבין המחלות ששיעור ההיארעות שלהן בעיר גבוה.

קראו עוד

גורמים שונים טענו כי לא הוכח קשר סיבתי בין זיהום האוויר באזור לבין שיעורי התחלואה, אחרים טענו כי הקשר הוכח בעקיפין או שהוא מובן מאליו, ויש מי שטען שהניטור של חלקיקי הזיהום מלכתחילה איננו מספק כדי לבדוק ולהוכיח את היקף הזיהום. תוך כדי דיון זה, שייתכן כי הוא חשוב כשלעצמו, נדחקה הצדה הנקודה החשובה באמת.

לאזרחים אין שליטה על האוויר שהם נושמים

מחקרים קליניים ומחקרים שעוסקים בבריאות הציבור ובקשר בין סביבת עבודה או זיהום אוויר לתחלואה, הם חשובים, וחשוב כי הממשל יתמוך בהם. יחד עם זאת, תפקידם של נבחרי ציבור, הן ברשויות המקומיות והן בממשלה, הוא לשרת את האינטרס הציבורי ולהגן על התושבים בשטח שיפוטם.

במסגרת שליחותם זו, הדאגה לנושא הבריאות היא ראשונה במעלה. זהו אחד הנושאים החשובים ביותר לאזרחים, ועובדה זו מספיקה על מנת ששליחי ציבור יציבו נושא זה בראש מעיניהם.

בניגוד לנושאים כמו חינוך, תרבות (אשר גם הם נושאים חשובים להם אחראית הרשות המקומית), לאזרח אין כל השפעה על איכות האוויר שהוא נושם בעירו והוא נתון לחלוטין לחסדיהם של מקבלי ההחלטות והשפעתם על המזהמים.

תפקידו של השלטון איננו להשהות את הדאגה לבריאות התושבים עד שיוכח מדעית כי יש ממש בטענותיהם. הנקודה בה צריך הממשל להתערב בנושא היא הנקודה בה עולה חשש כי צריך וניתן לשפר את איכות הסביבה למען בריאות התושבים. תפקידם להיות על הצד הבטוח, אין כל הצדקה להמתין עד שהקשר בין הזיהום למחלה יוכח, כאשר עבור רבים יהיה זה מאוחר מדי. 

זיהום האוויר אחרי פיגוע התאומים גבה קורבנות רבים

דוגמא מובהקת לכך היא פיגועי ה-11 בספטמבר שאירעו בארצות הברית לפני כמעט 14 שנים. כבר ב- 14 בספטמבר באותה שנה, שלושה ימים בלבד לאחר הפיגועים בהם קרסו בנייני התאומים שבמרכז הסחר העולמי, הודיעה ממשלת ארצות הברית שהאוויר באזור איננו מסוכן ושהחשיפה אליו בטוחה, כיוון שלא היה ידוע באותה עת על בעיה כלשהי בנשימת האוויר באזור.

בפועל המציאות התגלתה מאוחר יותר כשונה לחלוטין. כולם יודעים שבפיגוע נהרגו כ-3000 בני אדם, אולם מעטים יודעים שעד היום ישנם כ-60 אלף חולים כתוצאה מחשיפה לרעלים שהופצו באוויר באותם ימים, שנותרו בו שבועות וחודשים רבים לאחר הפיגוע (הבערה במקום נמשכה עד אפריל 2002).

יותר מקרי מוות נגרמו כתוצאה מחשיפה לרעלים, מאשר מקריסת הבניינים עצמה. לא טבעי עבורנו לדמיין שמחשבים, נורות, ובטון, הם רעילים כאשר הם הופכים לחלקיקים שמשייטים באוויר, אך העובדה היא שבכל מחשב יש כמעט 2 ק"ג של עופרת, בנורות יש כספית, וכיום אנו יודעים שלאחר אירוע בסדר גודל כזה, הסביבה המשרדית היא רעילה גם ברדיוס של עשרות דונמים ממקום האירוע.

ההשלכות הבריאותיות של נשימת האוויר על ידי האזרחים לאחר ה-11 בספטמבר, החלו להיראות שבועות אחדים לאחר הפיגוע. כיום, יש לכך קשר סיבתי מוכח למספר מחלות.

שיתוף פעולה בין הממשלה לרשויות המקומיות

לפני כשבועיים השתתפתי בפסגה המדעית של ועידת רמב"ם, בפאנל שבו לקח חלק ראש עיריית חיפה יונה יהב. חשוב לציין כי למזלם של תושבי חיפה, יהב הוא ראש עירייה אשר מודע לנושא ומעוניין להוביל טיפול מיטבי בסוגיית הזיהום, גם טרם הוכח הקשר הסיבתי בין הזיהום לתחלואה בעירו.

אני סבור כי על הממשלה לשתף פעולה בנושא זה, הן עם השלטון המקומי, והן עם הקהילה הרפואית באזור, אשר רמב"ם הוא חלק מרכזי ממנה כבית החולים היחיד בישראל שמציע שירותי רפואה תעסוקתית וסביבתית.

מחקרים הם חשובים אך על השלטון בישראל ללמוד מאירועי ה-11 בספטמבר ולצאת מנקודת הנחה שבאחריותו למזער את הזיהום ולהגן על בריאות הציבור שעלולה להיפגע ממנו, ומוטב לפני שתחלואה ומוות יוכיחו זאת.

ד"ר מארק וילקנפלד, ממרצי הפסגה המדעית של ועידת רמב"ם, ראש המחלקה לרפואה תעסוקתית בבית החולים ווינתרופ ומרצה לרפואה וסביבה באוניברסיטת קולומביה בניו יורק