המשרד להגנת הסביבה מגבש תביעת ענק נגד קצא"א
בדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת אמרה נציגת המשרד להגנת הסביבה כי פרקליטות המדינה אמורה להגיש חוות דעת לגבי התביעה - בסכום של 130 מיליון שקל. מנכ"ל קצא"א אמר בדיון כי החברה נטלה את מלוא האחריות לשיקום הנזק בערבה, שנגרם בחודש דצמבר, בדליפה הגדולה
המדינה מגבשת תביעת ענק משפטית-אזרחית על סך 130 מיליון שקל נגד חברת קו צינור הנפט אילת-אשקלון (קצא"א), לכיסוי נזקי הטבע שנגרמו לערבה הדרומית מדליפת הדלק הגולמי ליד באר-אורה בשנה שעברה. עו"ד גליה ריבלין מהלשכה המשפטית של המשרד להגנת הסביבה הודיעה על כך היום (ג') לוועדת הכלכלה בדיון בדרישת ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת) לשנות את תנאי הזיכיון של קצא"א בעקבות האסון הסביבתי. הדיון נערך גם במסגרת יום הסביבה בכנסת, ביוזמת "חיים וסביבה".
ריבלין מסרה כי פרקליטות המדינה אמורה להגיש למשרד חוות דעת משפטית לגבי התביעה בעקבות ממצאי החקירה הפנימית שמנהלת "המשטרה הירוקה" של המשרד להגנת הסביבה על נסיבות הדליפה והיקף הנזקים. מנהל מחוז הדרום של המשרד, גיא סמט, הצטרף לדרישת שינוי תנאי הזיכיון. "אנחנו לא גוף מפקח ועד כה לא הצלחנו להפקיע לעצמנו אפילו סמכות אחת מהאוצר השולט בחברה", אמר סמט.
הוועדה החליטה בתום הדיון לתבוע מהאוצר להתכנס לישיבת עבודה עם המשרד להגנת הסביבה וכל הגופים הרלוונטיים לנושא ולקבל בהקדם החלטות לגבי המשך נחיצות הצינור והזיכיון בשנים הבאות, והשימוש בו להעברת חומרים אחרים (כגון גז בישול), בדגש על הצורך בהמשך החיסיון על פי צו ממשלתי של פעילות החברה. החברה נדרשה גם להעביר לוועדה תוך 30 יום דו"ח על הפקת לקחי הדליפה והאמצעים שננקטו למניעת אסון דומה.
עו"ד אפרת נחלון מהלשכה המשפטית של משרד האוצר אמרה כי "צו החיסיון לא שייך ולא הופעל לגבי נושאים שבתחום הגנת הסביבה וכל טענה בכיוון זה איננה רלוונטית". לדבריה, שר האוצר כבר מינה צוות לבחינת הצו אם יש מקום לשינוי יעדי החיסיון, ומצפים להמלצותיו.
ח"כ חנין, ראש השדולה הירוקה בכנסת, מסר כי בעקבות הדליפה באחרונה היה צורך לפנות 30 אלף דונם של קרקע מזוהמת. "מדובר בקו עתיר נזילות נפט, שמוחזק בידי מערכת שמתנהלת בצורה לא יעילה ואנכרוניסטית. כל תקלה גורמת לקטסטרופה בגלל התוואי הרגיש שמוקף שמורות טבע, כשאין פיקוח ואין שקיפות של הפעילות", אמר ודרש לפחות את הסרת החיסיון מפרטים לא רלבנטיים לביטחון.
הזיכיון ניתן למשך 50 שנה עד לשנת 2017. חנין קרא לנצל את השנתיים הבאות, האחרונות לזיכיון, לדיון אם הצינור נחוץ או לפחות באי הארכת הזיכיון, ובהפיכת קצא"א מעמותה לחברה ממשלתית באחריות המשרד להגנת הסביבה, כדי להבטיח התנהלות שקופה. חברי הוועדה והנציגים של הארגונים הירוקים היו שותפים לביקורת ולדרישה לבחון את נחיצות החברה או לפחות של החיסיון על פעולותיה ואת הפיכתה לחברה ממשלתית.
שי טחנאי, רכז שמירת הטבע של החברה להגנת הטבע בדרום, אמר בדיון: "צינור הנפט עובר ב-250 ק"מ, באחד השטחים הרגישים והיפים ביותר במדינת ישראל, הוא חוצה שטחי טבע ונוף של ארץ בראשית, ובמדבר, אם פגעת בשטח – זה נשאר לדורי דורות. החוק חייב להשתנות, זה חוק חיסיון, לא חוק זיכיון, ולכן אסור להאריך אותו במתכונתו הנוכחית וגם לבדוק את נחיצות השימוש בצינור, לאור המטרות שלשמן הוא הוקם והשימוש המצומצם שלו, לצד הסיכון הרב לטבע ולסביבה".
מנכ"ל קצא"א אייל כהן הצטער על אירוע הדליפה, אך ציין כי החברה נטלה את מלוא האחריות למימון פעולות השיקום של השטחים שניזוקו. המימון ניתן מקרן ציבורית שהקימה החברה אשר שילמה עד כה 30 מיליון שקל על חשבון הנזקים.
לדבריו, הם פועלים בשיתוף פעולה עם ארגוני הירוקים והמשרד להגנת הסביבה על פי רישיון העסק לפי תקן אמריקני ופתוחים לכל רעיון שיסייע לשיקום שמורות הטבע.
עוד ציין בעקבות דין ודברים עם חברי הכנסת, כי לחברה ממשקים מול כל משרדי הממשלה הרלוונטיים, לא רק הגנת הסביבה, אבל בהנחיה מגבוה של האוצר. הוא דחה את הטענות שהחברה לא נחוצה בנימוק שהיא מבצעת "פעולות קריטיות כמו העברת 85% מהדלק הגולמי שרוכשת המדינה לבתי הזיקוק". הכלכלן הראשי של מנהל הדלק במשרד התשתיות, נחום יהושע, אישר את נחיצות הקו למשק הדלק.
לפנייה לכתב/ת 
