שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    לקראת הכרעת הקבינט: מהו מתווה הגז?
    הקבינט המדיני ביטחוני התכנס לדיון במתווה הממשלתי לפירוק דואופול הגז, על רקע מאבקים עזים מול החברות בענף ומחאות מצד ארגונים חברתיים. מה כולל מתווה הגז, האם שוק הגז יהיה תחרותי יותר ומה יקרה למחירים? שאלות ותשובות על הסדר הגז שגיבשה הממשלה

    לאחר חודשים של משא ומתן, הקבינט המדיני ביטחוני התכנס בצהריים (ה') לדיון במתווה הממשלתי לפירוק דואופול הגז. הדרך להסדר כללה בין היתר התפטרות של פקיד ממשלתי בכיר, לחצים כבדים מצד חברות האנרגיה ומנגד טענות על כניעת הממשלה לתכתיבי הטייקונים.

     

    לכתבות נוספות בערוץ כלכלה :

    ג'ון קרי החזיק במניות נובל אנרג'י

    שטייניץ: יש לי אחריות לאנרגיה זולה

    דיוויד גילה: רצינו גם גז וגם תחרות

    צפו: מדריך להבנת תסבוכת הגז בישראל

     

    בתחילת הישיבה השרים הפקידו את מכשירי הסלולר שלהם בכניסה. לדיון הוקצבו שעתיים. הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיויד גילה, צפוי להתייצב בפני הקבינט המדיני ביטחוני ולהציג את התנגדותו למתווה הממשלתי שגובש מול חברות הגז.

     

    בקבינט אמורים להציג משרדי ראש הממשלה, האוצר והאנרגיה את מבנה משק הגז שגובש מול הדואופול דלק-נובל אנרג'י. מטרת הדיון בקבינט היא לקבוע שההסכם בין המדינה לחברות הגז הוא סוגיה מדינית-ביטחונית. ל"כלכליסט" נודע שכדי לשכנע את השרים, הזמינה לשכת ראש הממשלה לדיון גורמים ביטחוניים ומדיניים, שיספקו את נקודת המבט המקצועית שלהם על ההסכם עם חברות הגז.

     

    ישיבת הקבינט לא צפויה להיות ארוכה במיוחד. בשעה 18.00 מתחיל בחצרים טקס סיום קורס טיס, וראש הממשלה צפוי להשתתף בו מתחילתו.

     

    הרקע להסכם הגז

    מתווה הגז גובש בעקבות משא ומתן שהתנהל סביב כוונת המדינה לשנות את מבנה הבעלויות על מאגרי הגז: המאגרים הגדולים תמר ולוויתן, והמאגרים הקטנים כריש ותנין, שבהן שותפות קבוצת דלק של יצחק תשובה ונובל אנרג'י האמריקאית.

     

    בדצמבר האחרון הודיע הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיויד גילה, כי שהוא נסוג מההסכם שגיבש במרס 2014, ונוטה שלא לתת לשותפות הגז לוויתן פטור מהסדר כובל (הסדר הפוגע בתחרות). הודעתו פתחה את האפשרות לכך שבית הדין להגבלים עסקיים ימליץ לפרק את שותפות לוויתן באחת משתי דרכים: הכנסת שותף נוסף למאגר שיתחרה בשותפות הקיימות, או באמצעות חיוב כל אחת מהשותפות - דלק קידוחים ונובל אנרג'י - למכור את מלוא חלקה בשותפות או למכור שיעורים מסוימים מאחזקתה.

     

    ואולם, על רקע כוונת הממשלה להגיע להסדר עם חברות הקידוח על מבנה הבעלות במאגרי הגז הטבעי, הודיע פרופ' גילה כי הוא מתפטר, לנוכח המתווה המוצע, שאינו מקובל על דעתו. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הודיע עם הודעת גילה על הקמת צוות בדיקה בראשות ראש המועצה הלאומית לכלכלה, יוג'ין קנדל, שימליץ על מתווה להסדר מול החברות.

     

    צילום: ניצן דרור ואבי חי

    צילום: ניצן דרור ואבי חי

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    אף שהרשות להגבלים העסקיים אמורה להכריע בסוגיית פירוק השותפות, החליט נתניהו להעלות את המתווה לאישור הקבינט המדיני-ביטחוני. הנימוק: חלק מחוזי הגז הם מול ירדן ומצרים ולכן יש להסדר חשיבות מדינית רחבה, ולא רק כלכלית. כתוצאה מכך החלטת הקבינט למתווה לא תפורסם ולא תכלול פרוטוקול מהישיבה, בשל הכללתו תחת המטרייה הסודית של דיוני הקבינט.

     

    אתמול קבע המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, כי מותר להעביר את מתווה הגז דרך הקבינט, ולא דרך הכנסת. "מדובר בדיון ראשון שיתחיל את התהליך שסופו בהחלטת ממשלה במליאתה", השיב ליכט לפנייה בנושא מצד ח"כ שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני).

     

    מה כולל מתווה הגז?

    במסגרת המתווה שגובש, החברות שבשליטת יצחק תשובה, דלק קידוחים ואבנר, ימכרו את חלקן במאגר "תמר" ובמאגרים הקטנים "כריש" ו"תנין", ויאפשרו לחברות חדשות להיכנס בנעליהן. חברת נובל אנרג'י האמריקנית, שמופקדת על החלק הטכני של הפקת הגז, תמכור 11% ממניותיה ב"תמר" ותחזיק רק 25% ממנו (במקום 36% כיום). מאגרי הגז הקטנים כריש ותנין יימכרו לאחר 18 חודש. זאת בניגוד לעמדת חברות הגז שביקשה מכירה עד 36 חודש.

     

    בסעיף זה סבר פרופ' גילה כי יש לחייב את נובל אנרג'י למכור עוד ממניותיה ב"תמר" ולהפריד אותה מכל הליך קביעת המחיר ללקוחות ישראלים.

     

     

    עוד נקבע במתווה כי מאגר לווייתן יפותח עד אוגוסט 2019 ולא מרץ 2018. בכך קיבלה המדינה רק חלקית את הדרישה לדחות את הפיתוח עד 2020, אך היא שינתה את המועד לאחר שהבינה כי לוח הזמנים של הפיתוח הרשמי (3.5 שנים) זז בשל התערבותו של הממונה על ההגבלים בתהליך.

     

    האם יהיה פיקוח על מחירי הגז?

    לא. במתווה החליטה המדינה כי לא יהיה פיקוח על מחירי הגז, וזאת כדי להימנע מפגיעה בחוזי הגז שנחתמו כבר. עם זאת נקבע כי המדינה תגביל את מחיר הגז בחוזים שייחתמו עד שייכנס שחקן חדש למאגרי תנין וכריש.

    קידוח לוויתן (צילום: אלבטרוס צילומי אוויר) (צילום: אלבטרוס צילומי אוויר)
    קידוח לוויתן(צילום: אלבטרוס צילומי אוויר)
     

    מחיר הגז יכלול רק את ממוצע עסקאות הגז שיש כיום במשק, כלומר סביב 5.4 עד 5.6 דולר ליחידת אנרגיה, כאשר כל חוזה חדש יימדד בהתאם לממוצע העסקאות במשק. זאת לעומת תמחור בסיס של 5.3 דולר ליחידת אנרגיה שמשרד האוצר שאף להחיל. עם זאת, בכוונת המדינה למתן את המחיר אחרי השימוע הציבורי שיגיע בעקבות הקבינט, וזאת לכאורה לאחר הערות שיגיעו מהציבור.

     

    מה טוענים המתנגדים להסכם?

    המתנגדים להסכם טוענים כי המדינה נכנעה ל"טייקוני הגז", וכי ההסכם אינו מייצר תחרות במשק הגז, והצרכנים הישראלים ישלמו על כך מכיסם בשל מחירי הגז הגבוהים.

     

    עמרי בללי, מנהל מאבק הגז בארגון "מגמה ירוקה", דרש אתמול כי "הקמת ועדה ציבורית שקופה לקביעת עתיד משק הגז ופיקוח מיידי על מחיר הגז בגובה של מקסימום שלושה דולרים, הציבור מתחיל להבין לא רק התעשייה הישראלית אלא כל בית בישראל יכול וזכאי ליהנות מחשבון חשמל זול יותר וליהנות מהכנסות של משאב טבע ציבורי".

     

    מה ההשלכות הביטחוניות?

    במקביל, גיבשה מערכת הביטחון מערך הגנה ייעודי על מרחב המים הכלכליים, העתיד לכלול ספינות שטח, ספינות ביטחון שוטף, כלי טייס בלתי מאוישים, איסוף מודיעין ורכיבים נוספים. במסגרת זאת, חתם בחודש מאי מנכ"ל משרד הביטחון, דן הראל, על חוזה שבמסגרתו רוכשת ישראל מגרמניה ארבע ספינות להגנה על אסדות הגז במרחב המים הכלכליים של ישראל. העלות עומדת על כ-1.8 מיליארד שקלים (430 מיליון אירו), כשגרמניה תממן כשליש מהעסקה. ממשרד הביטחון נמסר אז, כי "עסקת 'מים כלכליים' תמומן מתקציב ייעודי נפרד מתקציב הביטחון, שאישרה הממשלה".

     

    בשבועות האחרונים החלו צוותים של חיל הים לגבש עם עמיתיהם הגרמניים את האפיון המבצעי והטכני של 4 ספינות הקורבט הגרמניות שישראל רכשה. את הספינה הראשונה יסיימו לבנות ולהפליג לחיפה בעוד 5 שנים ויתר 3 הספינות יגיעו בפעימה של שנה כל אחת.

     

    עד להגעת הספינות, הסטי"לים של חיל הים עמלים על שמירת המים הכלכליים, עשרות מיילים מהשטח הטריטוריאלי של ישראל. בחיל הים הזכירו כי שטחם של המים הכלכליים גדול פי 12 משטחה של מדינת ישראל, והאיומים על אסדות הקידוח רק גדלו.

     

    מה יקרה בהמשך?

    בהנחה שההסכם יאושר בקבינט, שר הכלכלה יפעיל את סעיף 52 לחוק ההגבלים שמאפשר לו לעקוף את הממונה, וזאת בנימוק שמדובר בנושא מדיני. סיום ההליך הוא החלטת ממשלה שצפויה להתקבל עד ספטמבר הקרוב.

     

    יאיר חסון, יואב זיתון וכתבי כלכליסט ליאור גוטמן ואורי תובל


    פורסם לראשונה 25/06/2015 11:54

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים