שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "מייד אין ג'רמני" בישראל: ממוקצה לאהוב
    הערב יתקיים במלון דייויד אינטרקונטיננטל ת"א יום החדשנות ישראל-גרמניה 2015, במסגרת אירועי שנת היובל לכינון היחסים הדיפלומטיים בין המדינות. לקראת האירוע, שבמסגרתו תוצג תערוכה על יחסי המסחר בין המדינות, בדקנו איך קרה שמותגים גרמנים הפכו בישראל מ"מוקצים" לסמלי סטטוס. ראיון

    בשלהי 1979 הושחתו בבאר שבע צמיגיהן של 24 מכוניות, כולן מכוניות תוצרת גרמניה. על שמשת המכוניות הודבק פתק, ובו מסר לנהגי המכוניות: "אני יהודי בן _ _ _ _ ששכח את השואה". על החתום: "ארגון בל נשכח". כשנעצר ראש הארגון, שמנה באותה תקופה כמאה פעילים, הוא הודה במעשה והצהיר: "אני אישית אחתוך צמיגים של 200 מרצדסים".

     

    לכתבות נוספות בערוץ ymedia :

     

    36 שנים חלפו מאז אותו אירוע. "מרצדס" בישראל של ימינו היא סמל סטטוס ויוקרה, כך גם "BMW" ו"אופל". העם היהודי היושב בישראל זוכר את השואה, אבל הזיכרון כבר לא מהווה מחסום לשימוש במוצרי צריכה ויוקרה של "מייד אין ג'רמני". מנתוני הסחר לשנת 2014 עולה, כי היקף הסחר בין ישראל וגרמניה עמד ב-2014 על כ-6.6 מיליארד דולר, עליה של 7% לעומת התקופה המקבילה ב-2013. סך הייצוא הישראלי לגרמניה עמד ב-2014 על כ-1.7 מיליארד דולר.

     

    יוקרה גרמנית בהישג ידך 

    הערב (ראשון) יתקיים במלון דייויד אינטרקונטיננטל ת"א יום החדשנות ישראל גרמניה 2015 , אירוע הדגל הכלכלי של משרדי הכלכלה הישראלי והגרמני, במסגרת אירועי שנת היובל לכינון היחסים הדיפלומטיים בין ישראל וגרמניה, ובמטרה לקדם את יחסי הסחר בין המדינות. במקביל לאירוע תוצג במקום תערוכת Made in Germany, שתציג את המסע ההיסטורי של מותגים גרמניים בארץ, מסע של מותג שאסור להזכיר אותו למותג שמתפארים בו. מאחורי התערוכה עומדים לשכת המסחר והתעשייה של ישראל-גרמניה, ודורון ארזי, היסטוריון צבאי ומומחה לנושאי מודיעין, שחקר בשנים האחרונות את יחסי הקונצרנים הגרמניים הגדולים עם המשטר הנאצי ולאחר מכן עם ישראל.

     

    לצורך עבודת המחקר, נבר ארזי בארכיונים וגם קיים שיחות אישיות עם חלוצי המסחר הגרמני בארץ ועם יבואנים של תוצרת גרמנית משנות ה-50 ועד היום. התערוכה מוכיחה את התהליך אותו עברו אזרחי ישראל - מזעם וההתנגדות כלפי כל מותג שהוא "תוצרת גרמניה" (והטלת חרמות על הרוכשים אותם) לנהירה אחר תו האיכות הגרמני, המבוקש בכל העולם כמותג ללא מתחרים.

     

    "באתי לגרמניה נחוש שלא לגעת בנושא הנאציזם והשואה", מספר ארזי. "רציתי לעסוק בהיסטוריה צבאית טהורה. הרגשתי שנושא השואה גדול עלי. כל פעם שקראתי דו"ח מודיעין גרמני וראיתי שכתוב בדו"ח: 'כמו כן הוצאו 5,000 יהודים להורג', הרגשתי אגרוף הולם לי בבטן. כשפנו אליו מלשכת המסחר ישראל-גרמניה בנוגע לתערוכה, החלטתי בכל זאת לחקור את נושא המותגים הגרמניים בשוק הישראלי ב-50 השנה האחרונות, כדי להבין ולהדגים - בעיקר דרך מוצרי צריכה - איך עברו בישראל מזה שלא היו מוכנים לטעום שוקולד גרמני, לימים שמסמנים אותו כשוקולד איכותי; או איך הוציאו את 'אופל' מהארון: ממכונית שנמכרה בארץ עוד בתקופת המנד"ט מבלי להזכיר שהיא תוצרת גרמניה, היא הפכה למכונית שרוכשים אותה באלו המילים: 'יוקרה גרמנית בהישג ידך'. אפילו משקפי השמש מסין, 'קרולינה למקה ברלין', אימצו את השם הגרמני, כדי להתחבב על הקהל הישראלי. המחקר הזה מאפשר אינדיקציה לשינויים בחברה הישראלית לגבי זיכרון השואה".

    התערוכה מציגה שורת סיפורים של הרפתקאות עסקיות (ידיעה שפורסמה בעיתון "מעריב", 1979) (ידיעה שפורסמה בעיתון
    התערוכה מציגה שורת סיפורים של הרפתקאות עסקיות(ידיעה שפורסמה בעיתון "מעריב", 1979)
     

    ארזי בדק את החדרת המוצרים הגרמניים לשוק הישראלי באמצעות סקירת מודעות הפרסומת שהופיעו בעיתונות התקופה, ובעזרת ארכיון מקוון. "פרסומות למוצרים גרמניים מילאו את העיתונים העבריים בישראל לפני עליית הנאצים לשלטון, וגם במהלך מלחמת העולם השניה והנאציזם", הוא מסביר. "התערוכה מציגה שורת סיפורים של הרפתקאות עסקיות, מהתחלות קטנות עם רגשות מעורבים ועתיד מעורפל, עד להצלחות מסחררות, עם תרבות עסקית שלמה של שיתוף פעולה וסינרגיה בין ישראל וגרמניה.

     ((פרסומת מתוך העיתונות)) ((פרסומת מתוך העיתונות))
    ((פרסומת מתוך העיתונות))

     ((פרסומת מתוך העיתונות)) ((פרסומת מתוך העיתונות))
    ((פרסומת מתוך העיתונות))
     

    סיפורו של ליימן איש השוקולד

    לצורך המחקר ראיין ארזי כעשרה מרואיינים ישראלים, כולם אנשי תעשייה שמייבאים לארץ מותגים גרמניים, ודרכם משרטט את מערכת היחסים העדינה בין העסק והרצון לשורת הרווח - לבין הרגש. אחד מהם הוא ברוך ליימן, בנו של הירש ליימן, שהיה סיטונאי שוקולד יהודי בברלין בשנות ה-30. ליימן סבל מהתעמרויות שונות של הנאצים, שהיו גם מתחריו העסקיים, עד שב-1933 חיסל את העסקים בגרמניה ועלה עם משפחתו לישראל המנדטורית. המשפחה, שחיה חיי רווחה בגרמניה, התפרנסה בדוחק מחנות שוקולד שפתח האב ב-1939 בתל אביב ומכר לדוכנים בשוק הכרמל.

     

    לימים ירש ליימן הבן את העסק המשפחתי, וב-1964, עם תחילת הייבוא הפרטי לישראל מגרמניה המערבית, נסע ליימן ליריד דברי המתיקה בקלן ונפגש עם אנשי החברה "שטורק" (Storck). כספי השילומים אפשרו לליימן לרכוש את הזיכיון להפצה בישראל, וכך קמה לה אימפריית ההפצה "ליימן-שליסל", שהפיצה בין היתר את merci ואת Tofife והחזירה את משפחת ליימן אל העושר.

     ((פרסומת מתוך העיתונות)) ((פרסומת מתוך העיתונות))
    ((פרסומת מתוך העיתונות))

     ((פרסומת מתוך העיתונות)) ((פרסומת מתוך העיתונות))
    ((פרסומת מתוך העיתונות))
     

    "למכור מוצרים גרמניים בארץ היה בהתחלה קשה", סיפר ליימן לארזי. "לא פעם שמעתי 'אל תביא לי שוקולדים או בונבוניירות מגרמניה', כשבמקביל היו אנשים שידעו שאנחנו ממוצא גרמני, וחשבו שאם אנחנו עושים את זה - גם הם יכולים לעשות את זה. עם הזמן האיכות והייחודיות הובילו את האנשים לעבור את המשוכה הזאת ולרכוש את השוקולד בלי פקפוקים".

    פרסומת לעסק של ליימן. חנות לשוקולדה וסוכריות ((פרסומת מתוך העיתונות)) ((פרסומת מתוך העיתונות))
    פרסומת לעסק של ליימן. חנות לשוקולדה וסוכריות((פרסומת מתוך העיתונות))
     

    ליימן גם סיפר על קשרי העבודה והידידות בין משפחתו למשפחת אוברוולנד, בעלי השליטה בתאגיד המשפחתי "שטורק", שהתפתחו בעקבות השת"פ. כשהמשפחה הגרמנית הייתה מגיעה לארץ, הם היו מתארחים בבית ליימן, וכשליימן היה מגיע לברלין, היה הוגו פון אוברוולנד ממתין לו בשדה התעופה ולוקח אותו לביתו. חוק אחד היה ברור ומסוכם ביניהם: על העבר לא מדברים.

    ליימן הבן. "עם הזמן האיכות והייחודיות הובילו את האנשים לעבור את המשוכה הזאת" ()
    ליימן הבן. "עם הזמן האיכות והייחודיות הובילו את האנשים לעבור את המשוכה הזאת"
     

    "בהתחלה גם לי היה אנטי ולא ידעתי איך להתייחס לגרמנים. אחר כך ראיתי שחלקם אינם שונאי ישראל ואפשר לעשות איתם עסקים ולרקום ידידות. להגיד שזיכרון העבר נשכח? לא", חרץ ליימן, וסיפר איך באחת מהפעמים בהן הגיע לגרמניה, הסתכל המוכס בדרכונו הישראלי, ראה שהוא נולד בגרמניה ואמר לו: "ברוך הבא למולדת". "זו לא המולדת שלי", הגיב מיד ליימן בגרמנית. הוא גם נזכר בפעם ההיא שבה הלך להסתפר, וזיהה מתחת לזרועו של הספר את סמל ה-"ס.ס". "מאז לא הסתפרתי יותר בגרמניה".

    שלטים מזוויעים נגד יהודים בגרמניה הנאצית. הזיכרון כבר לא מהווה מחסום (צילום: באדיבות הספריה הלאומית) (צילום: באדיבות הספריה הלאומית)
    שלטים מזוויעים נגד יהודים בגרמניה הנאצית. הזיכרון כבר לא מהווה מחסום(צילום: באדיבות הספריה הלאומית)
     

    יש קו משותף לכל אנשי העסקים, שייבאו לארץ מותגים גרמניים?

    "כן, הפרגמטיות. את כולם מאפיין מאבק פנימי בין הרצון לכמכור מותגים גרמניים, בשל הדיוק והמשמעת הגרמנית והחדשנות הטכנולוגית, לבין זיכרון השואה. זו אמביוולנטיות נפשית תמידית. כולם סיפרו לי איך כשהם פוגשים גרמני מבוגר, צצה מיד במוחם השאלה מה הוא עשה בזמן השואה. יחסי המסחר בין ישראל לגרמניה לא יכלו מעולם להיות רק עניין של חשבון עסקי קר. הם עמדו תמיד, בהכרח, בצל השואה. המותגים הגרמניים כפו על הצרכן הישראלי בחירה מתמדת ומכאיבה בין תועלת לרגש. לכן, סיפורם של המותגים הגרמניים בשוק הישראלי ב–50 השנים האחרונות הוא גם סיפור התפתחותן האיטית, ההדדית, של שתי החברות, והיפתחותן זו לעבר זו".

     

    היו מרואיינים שהביעו חרטה על כך שבאמצעות כספי השילומים הם בנו את הונם הפרטי?

    "להפך. הם הצדיקו את התפתחות המסחר עם גרמניה כדבר שמסייע לתעשייה של ישראל. מהתערוכה אפשר לראות איך בשנות ה-60 וה-70 הקפידו היבואנים הישראלים לא להתייחס למקור הגרמני של המוצרים ששיווקו, וציינו את ארץ המקור שלהם כ"אירופה". גם הלקוחות הישראלים, שידעו שהמותגים באו מגרמניה, העדיפו להתעלם מכך. רק משנות ה-80 התרככה ההסתייגות ממותגים גרמניים, והיבואנים העזו לחשוף בגלוי את התגית 'Made in Germany'. בראשית שנות ה-90 כבר החלו להתפאר בה".

     

    איפה אנחנו היום?

    "קם פה דור חדש של ישראלים בעלי אוריינטציה בינלאומית, שהתרגל לצרוך מותגים גרמניים ללא הסתייגות מן העבר. זה עובד לשני הצדדים, כי ענקי הכלכלה הגרמנית מתעלמים מהחרמות נגד ישראל, ומשקיעים בה באופן ישיר. אנשי העסקים הגרמניים הקפדנים והשיטתיים גילו את יכולת החדשנות וכושר האילתור של עמיתיהם הישראליים - בייחוד בתחום ההיי-טק. אין לי ספק ששותפות זו תימשך עמוק לתוך העתיד".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    בין רגש לתועלת. אחד המותגים הגרמניים הנחשקים
    מומלצים