תביעה: מאמן כינה ספורטאי נכה "גמד מעוות"

במהלך טורניר טניס שולחן לנכים בת"א פרץ עימות מילולי בין המאמן לשחקן. תביעת לשון הרע שהוגשה הסתיימה בפיצוי של 6,000 שקל

עו"ד רפי בוקרפורסם: 03.07.15 , 10:29

עימות מילולי חריף בין מאמן טניס שולחן לנכים לבין ספורטאי הוביל לתביעת לשון הרע ולהליך משפטי שעבר בין שלוש ערכאות. בסיומו נקבע לאחרונה שחרף ההתבטאויות הקשות, המאמן יפצה את השחקן ב-6,000 שקל בלבד.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

במהלך משחקי גמר הפלייאוף בטניס שולחן לנכים, שהתקיימו באפריל 2013 בתל אביב, הפטיר המאמן לעבר שחקן נבחרת ישראל, נכה מלידה, את המילים "גמד מעוות". תחילה הגיש השחקן לבית משפט השלום בתל אביב תביעה לפיצוי של 300 אלף שקל, בין היתר בגין לשון הרע. בית המשפט דחה את התביעה וקיבל את גרסת המאמן, שלפיה השחקן הציק לו לאורך שלוש תחרויות, הטיח בו עלבונות ונהג כלפיו בפרובוקטיביות ובגסות רוח.

תביעה

כינתה את השכן "ערבי" – ותפצה על לשון הרע

עו"ד אבי אפטקמן

דיירת בבניין משותף בראשון לציון תשלם 15 אלף שקל לאחר שתלתה על לוח המודעות שלטים שבהם כינתה את אחד משכניה "ערבי, נבלה, צורר יהודים"

כינתה את השכן "ערבי" – ותפצה על לשון הרע

במסגרת טיעוני ההגנה טען המאמן שלאחר שכונה "חתיכת מטומטם, אפס, אידיוט" ועוד כהנה וכהנה ביטויים, הכתה בו תחושת ההשפלה והוא אמר לשחקן, "גמד עקום" וזהו. לטענת המאמן, הייתה זו תגובה רגשית שנבעה מכך שנפגע עד עמקי נשמתו.

השחקן לא השלים עם דחיית תביעתו ואכן – ערעור שהגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב התקבל בחלקו. המחוזי קבע כי האמירה של המאמן היא בגדר לשון הרע, והוא לא הוכיח שום הגנה שמאפשרת לדחות את התביעה נגדו. אלא שלשחקן נפסק פיצוי נמוך של 6,000 שקל בלבד. המחוזי נימק את הסכום בכך שהאמירה – מגונה ככל שהייתה – לא פגעה מהותית בשמו הטוב, תפוצתה הייתה מצומצמת, וכן מאחר שגם התנהגותו לא הייתה ראויה.

בבקשת רשות ערעור שהגיש השחקן לבית המשפט העליון הוא טען שמדובר בפיצוי נמוך ביותר. לדעתו, לנוכח העובדה שהמקרה עוסק בתיקון חדש לחוק איסור לשון הרע, שבמסגרתו נוספה עילת תביעה כנגד מי שמבזה אדם בשל מוגבלותו, יש מקום לדון בעניין בפעם השלישית.

לא שאלה עקרונית

השופט צבי זילברטל החליט לדחות את בקשת הערעור מבלי לבקש אפילו את תשובת המאמן. לסברתו, ובניגוד לטענותיו של השחקן, לא מדובר בסוגיה ציבורית או חוקית חשובה, שכן המבקש לא מתלונן על האופן שבו פורש החוק אלא על סכום הפיצוי שנפסק לטובתו.

השופט הוסיף שהמחוזי הגיע לסכום הפיצוי שפסק לאחר שעמד על כמה שיקולים כגון מידת הפגיעה, היקף הפרסום והשפעתו. כמו כן, בית המשפט היה רשאי להתחשב בכך שהייתה זו התלהמות הדדית של שני הצדדים, ושהמאמן התנצל על דבריו.

גובה הפיצוי, לפיכך, נקבע על סמך האירועים והנסיבות הפרטניים של המקרה, בהתאם לשיקולים המנחים הראויים, ואין בדיון נוסף כדי לפתור שאלה עקרונית בנוגע לגובה הפיצוי שיש לפסוק במקרים שבהם מוקנטים בעלי מוגבלות על מוגבלותם.

"בנסיבות אלה, ובלי להקל ראש בתוכן דבריו של המשיב, הראויים לכל גינוי, הבקשה נדחית", סיכם השופט את החלטתו.