שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מחקר ענק: אין הוכחה שהפלרת המים מונעת עששת
    סגן שר הבריאות ליצמן, שרוצה להחזיר את ההפלרה למים, בוודאי יופתע מתוצאותיו של המחקר הבינלאומי רחב ההיקף הזה של חוקרים עצמאיים שבחן את כל המחקרים שהתפרסמו בשאלה האם העשרת מי השתייה בפלואור תורמת למניעת עששת

    מחקר חדש מנסה לתת תשובה לשאלה האם הפלרת המים מונעת עשתת: מתברר שיש מעט מאוד עדויות עדכניות ובעלות איכות גבוהה כדי לקבוע שההפלרה מפחיתה עששת, או שהיא מפחיתה פערים סוציואקונומיים בבריאות השן, ומנגד, נמצא קשר ישיר בין רמות הפלואוריד במים לבין פלואורוזיס דנטלית, שהם כתמים על השיניים כתוצאה מהצטברות פלואוריד.

     

    קראו עוד אודות המאבק על ההפלרה:

    גרמן ביטלה: ליצמן מחזיר את ההפלרה למי השתייה

    מומחים לגרמן: "ביטול הפלרת המים - בכייה לדורות"

    השרה התחרטה: מספט' תבוטל הפלרת המים בישראל

     

    מה שזורם לכם מהברז זה לא רק מים (צילום: Index open) (צילום: Index open)
    מה שזורם לכם מהברז זה לא רק מים(צילום: Index open)

     

    ארגון קוקריין, ארגון בינלאומי של חוקרים עצמאיים, פרסם ביוני האחרון מחקר המבוסס על סקירת מחקרים שיטתית של המחקרים שאי פעם נכתבו אודות הפלרה, ללא מגבלת שפה. לאחר מכן, הם ניפו מאלפי המחקרים הקיימים את האיכותיים והמהימנים בלבד.

     

    היבול, מתברר, היה דל להדהים: החוקרים הצליחו למצוא רק חמישה מחקרים שבוצעו מאז 1975 שבדקו את יעילות ההפלרה במניעת עששת בילדים, שהיו בעלי איכות מספקת כדי להיכלל בסקירה. 10 מחקרים נוספים שבחנו את יעילות ההפלרה במניעת עששת בילדים ונכללו בסקירה נערכו לפני 1975 – מה שאומר שהם נערכו לפני שהחל השימוש הנרחב במשחות שיניים המכילות פלואוריד.

     

    הממצאים מסקירות אלו העלו שלהפלרה אין שום יעילות מובהקת סטטיסטית בהפחתת עששת בילדים. באשר למבוגרים, אף מחקר שבחן את יעילות ההפלרה במניעת עששת באוכלוסייה זו לא ענה על קריטריון ההכללה של הסקירה, כך שהחוקרים אמרו שלא יכלו לקבוע האם להפלרת המים יש השפעה על רמות העששת במבוגרים.

     

    נושא ההפלרה מעסיק רבים בעולם. לפני כחודש התפרסם מכתב אזהרה חריף שכתבה ארין ברוקוביץ', הפעילה הידועה לבריאות סביבתית ועורכת הדין, שסיפור המאבק שלה בזיהום המים הפך לסרט, לבכירים במוסד האמריקני לרפואה ובאקדמיה הלאומית למדעים בארה"ב. היא הזהירה אותם כי הכישלון להתייחס לסוגיית הרמות הבטוחות של פלואוריד באוכלוסיות רגישות, כגון נשים הרות, עוברים, תינוקות וילדים קטנים, קשישים וחולים במחלות שונות עלול להוביל להגשת תביעה אישית נגדם.

     

    בעיתוי מעניין, כל זה קורה בדיוק כשבישראל החליט סגן שר הבריאות החדש - ישן יעקב ליצמן, לשוב ולחדש את חובת ההפלרה של המים בישראל – ובכך לבטל את ההחלטה להפסיק את ההפלרה המנדטורית שקיבלה השרה לשעבר יעל גרמן אך לפני חודשים ספורים.

     

    מחסור חמור במחקרים איכותיים

    הבעיה החמורה שעליה מצביעה סקירת הקוקריין היא אי ודאות ביחס לסוגיית ההפלרה, הנובעת בעיקר ממחסור חמור במחקרים איכותיים בתחום. מהצהרותיהם של קובעי מדיניות התומכים בהפלרה ניתן היה לחשוב שמאחורי מדיניות ההפלרה הנהוגה בארה"ב כבר מזה כארבעה עשורים, ובישראל ב-12 השנים האחרונות, עומדת ספרות מחקרית איכותית, מהימנה ומוצקה.

     

    אולם, מתברר שלמרות שאלפי מחקרים אכן נערכו בנושא זה לאורך השנים, בכל העולם, כולל בישראל, הרי שרובם המכריע הינם בעלי איכות ירודה. החוקרים מצאו שאפילו מבין אותם מחקרים שכבר נמצאו ראויים להיכלל בסקירה (אף מחקר מישראל, אגב, לא נמצא ראוי להיכלל), עדיין רובם היו פגומים בדרכים משמעותיות, שהובילו להטיות הפוגעות קשות באיכות התוצאות.

     

    לדוגמה, במרביתם לא נעשה מאמץ לשלוט בגורמים מתערבים שיכולים להשפיע אף הם על התוצאה, כגון מקורות אחרים לפלואוריד מלבד מים, צריכת סוכר או אתניות.

     

    אף שממצאי הסקירה הצביעו על כך שהפלרת המים מביאה להפחתה של 35% בממוצע מספר שיני החלב שנפגעו מעששת ושל 26% במספר השיניים הקבועות שנפגעו מעששת בילדים, החוקרים הבהירו שיש להם ספקות משמעותיים באשר למהימנות המספרים הללו.

     

    הם כתבו: "הביטחון שלנו בגודל האפקט שנמצא במניעת עששת הינו מוגבל, בשל סיכון גבוה להטיה במחקרים שנכללו, והעובדה שמרבית המחקרים בוצעו לפני שהשימוש במשחות שיניים המכילות פלואוריד הפך לנרחב".

     

    כתמים על השן מעודף פלואוריד

    כאמור, הסקירה גם מצאה שאין די עדויות כדי לקבוע שתוכניות ההפלרה הנהוגות בחלק מהמדינות מפחיתות פערים בבריאות השיניים בין קבוצות סוציואקונומיות שונות – טענה שקובעי מדיניות התומכים בהפלרה חוזרים ומשננים לעתים קרובות כרציונל להפלרת המים.

     

    בנוסף למחקרים שבחנו את יעילות ההפלרה, נכללו בסקירה גם 135 מחקרים שבדקו את השפעת ההפלרה על הופעת פלואורוזיס דנטלית. החוקרים מצאו שבממוצע, כ-12% מהאנשים המתגוררים באזורים מופלרים סובלים מפלואורוזיס חמור דיו כדי להיות מוגדר כ"חשש אסתטי", ו-40% סובלים מרמה כלשהי של פלואורוזיס.

     

    הממצאים הללו, ובעיקר דלות המחקרים האיכותיים העולה מהסקירה גרמה תדהמה בקרב חוקרים מובילים בעולם בתחום ההפלרה, גם כאלו שבעצמם ערכו סקירות קודמות בסוגיה זו.

     

    "הנחתי, בגלל כל מה ששמעתי, שההפלרה מפחיתה עששת, אך נדהמתי מהיעדר העדויות", אמר פרופ' טרבורשלדון, דיקן ביה"ס לרפואה באוניברסיטת האל בבריטניה, בראיון לניוזוויק לפני כשבועיים, בעקבות פרסום סקירת הקוקריין. "בקושי יש עדויות כלשהן", הוא אמר, "ואם בכלל, ישנן כמה עדויות בכיוון ההפוך".

     

    בשנת 2000 עמד פרופ' שלדון בראש ועדה שמונתה על ידי המחלקה לבריאות (HHS) בממשלת בריטניה, כדי לבצע סקירה שיטתית של המחקרים שבחנו את יעילות ההפלרה ובטיחותה. הסקירה שלהם הגיעה לממצאים דומים לאלו של סקירת הקוקריין.

     

    לממצאים דומים הגיעו גם שתי ועדות נוספות, שמונו על ידי הרשויות בארה"ב ובאירופה – ועדת ה-NRC (ועדת מומחים של המועצה הלאומית למחקר בארה"ב), שמונתה עלידי הסוכנות להגנת הסביבה (EPA) והוועדה המדעית לסיכוני בריאות וסביבה (SCHER) מטעם הנציבות האירופאית.

     

    אי הוודאות ביחס ליעילות ההפלרה עולה גם מנתוני ארגון הבריאות העולמי שפורסמו לפני מספר שנים, שלפיהם, אין למעשה הבדל בשכיחות העששת בין המדינות המפלירות לאלו שאינן מפלירות.

     

    משחות השיניים עם פלואוריד תרמו למניעת עששת יותר מהפלרת המים (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    משחות השיניים עם פלואוריד תרמו למניעת עששת יותר מהפלרת המים(צילום: shutterstock)

     

    מספיקה משחת שיניים עם פלואוריד

    ממה נובעת מגמת הירידה העולמית בשיעורי העששת? לדברי החוקרים בסקירת הקוקריין, השימוש במשחות שיניים ובשטיפות פה המכילות פלואוריד, שהחל משנות השבעים ואילך מהווה גורם משמעותי בהפחתת העששת. המשמעות היא שגם אם בעבר ייתכן שהיה הגיון מסוים להפלרת המים, הרי כיום ההיגיון הזה מוטל בספק.

     

    סקירת הקוקריין התמקדה רק בבריאות השן. היא לא התייחסה לבעיות בריאות אחרות הקשורות לפלואוריד– שגם ביחס אליהן מרחפים סימני שאלה. מחקרים מהשנים האחרונות הצביעו על כך שהכימיקל עלול להיות קשור למגוון סיכונים, בהם לדוגמה, פגיעה ב-IQ, הגברת הסיכון לבעיות קוגנטיביות ונזקים הורמונליים.

     

    ראש שירותי הבריאות במשרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו, לא ענה לבקשת התגובה שהועברה אליו ביחס לממצאי סקירת הקוקריין.

     

    הכותבת היא בעלת דוקטורט (Phd.) בתקשורת בריאות ופוסט־דוקטורנטית בתחום תקשורת סיכונים בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה






     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    שותים מים עם פלואור, אבל לא מונעים עששת
    צילום: shutterstock
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים