הדשא של השכן האירופי ירוק יותר
המשבר האחרון עם יוון חשף לא מעט מהחולאים של האיחוד האירופי, אך עדיין מדינות רבות באירופה ובסביבתה, בהן מרוקו, אוקראינה וישראל, רוצות להצטרף לגוש המדינות או לפחות ליהנות מיחסים מיוחדים איתו. למה בעצם?
בשבועות האחרונים, החדשות בנוגע לאיחוד האירופי מתמקדות בחולשות שלו והמסרים העיקריים הם שהוא חסר אפקטיביות ואולי אף חסר רלוונטיות. המשבר עם יוון חשף לא מעט מהחולאים של האיחוד האירופי. אך כשבוחנים את האיחוד במבט מקיף, התמונה הופכת למורכבת מעט יותר. כך במיוחד בכל הנוגע לתהליכי הדמוקרטיזציה במדינות הסמוכות לו, תהליכים שאותם מנסה האיחוד האירופי להניע ולעודד באמצעות שילוב של תמריצים פיננסיים ופיקוח הדוק.
"מגלים עולם " - מאמרים אחרונים:
מבוגר אחראי או כלום. מי זו הקהילה הבינ"ל?
/ מור מיטרני
מניה בטוחה להשקעה. ביטחון הוא מלך העולם
/ פרופ' אנה ליאנדר
אולי בהוואנה ירקחו תבשיל לשלום קולומביאני
/ חוויאר פרננדו טורס פרסיאדו
ישראל-גרמניה, 50 שנה: עדיין לא חברות אמת
/ ד"ר פליקס ברנסקוטר
לא מעט מדינות באירופה ובסביבתה מעוניינות להצטרף או לכל הפחות ליהנות מיחסים מיוחדים עם האיחוד האירופי באופן שיבטא את קרבתן הגאוגרפית ואת קשרי התלות הייחודיים הנובעים מקרבה זו. עם זאת, רובן אינן עומדות בתנאי הסף להצטרפות לאיחוד והסבירות שאי פעם יצטרפו אליו היא נמוכה ביותר. מצב זה מעמיד את האיחוד האירופי בפני דילמה: מחד, אם הוא ידחה באופן חד-משמעי את רצונן של שכנותיו בקרבה כלכלית ואסטרטגית, יאבד כוח ההשפעה שלו באזור והשכנות עלולות לפנות למעצמות ולשווקים אחרים.
מדיניות השכונה האירופית
מטרת העל המוצהרת של המדיניות היא למנוע, לאחר ההתרחבויות של 2004 ו-2007 את הופעתם של קווי שבר גיאו-פוליטיים בין המדינות החברות באיחוד האירופי ובין אלה שאינן חברות בו ולייצר תנאים של בטחון ויציבות באזור המקיף את האיחוד האירופי. קידום הדמוקרטיה, שלטון החוק וכיבוד זכויות האדם במדינות השכנות מהווים גם הם מטרות מרכזיות ונתפשים כמשרתים את מטרות העל. מסגרת המדיניות מוצעת לשכנות האיחוד האירופי ממזרח ומדרום וכיום משתתפות בה אוקראינה, אלג'יריה, אזרבייג'ן, ארמניה, מצרים, גאורגיה, ישראל, ירדן, לבנון, מולדובה, מרוקו, הרשות הפלסטינית ותוניסיה.
מדיניות השכנות כוללת תוכניות סיוע רב-שנתיות והעמקה של המיזוג הכלכלי של המדינות המשתתפות בה עם השוק המאוחד. הליבה הפוליטית של התוכנית מורכבת מתוכנית רפורמות פוליטיות וכלכליות המגובשות עם צירופה של מדינה למסגרת המדיניות באמצעות התדיינות בין האיחוד האירופי לבין המדינה המשתתפת. תוכנית הרפורמות קובעת את המטרות, סדר העדיפויות ולוח הזמנים לרפורמות ומשמשת בסיס להקצאת סיוע פיננסי מצד האיחוד האירופי למדינה המשתתפת.
המנוף הפיננסי והמנוף הסימבולי
אם כן, התוכנית מייצרת עבור האיחוד האירופי שני מנופי השפעה עיקריים לצורך עידוד תהליכי דמוקרטיזציה: הראשון הוא מנוף ההשפעה הפיננסי. כאן האיחוד האירופי מציע תמריץ כספי למדינות במטרה להביאן לאמץ רפורמות פוליטיות, לאפשר תחרות חופשית על השלטון, להבטיח הגנה על חופש הביטוי וההתאגדות, ולעגן בחקיקה רשימה ארוכה של זכויות יסוד. עמידה ביעדי רפורמה משמשת בסיס להקצאת סיוע נוסף בהמשך. אי עמידה ביעדים עלולה להביא לאי הגדלה, צמצום, או מניעה מוחלטת של הסיוע הפיננסי.
מנוף ההשפעה השני הוא מנוף ההשפעה הסימבולי והוא נוגע לפרקטיקות של שבח או ביוש במסגרת דו"חות המעקב השנתיים. השפה שבה מנוסחים הדו"חות היא שפה שיפוטית למדי והיא כוללת ביקורת נוקבת או דברי הלל ושבח בהתאם לעמידתה של המדינה ביעדי הרפורמה. העובדה שהדו"חות מפורסמים ברבים באתר האינטרנט של שירות פעילות החוץ של האיחוד האירופי מכבידה את משקלם של דברי השבח והביקורת.
האיחוד האירופי כמודל לחיקוי
אחד הממצאים המעניינים של המחקר הוא שאמנם יש השפעה לסיוע הפיננסי ולדו"חות המעקב על מצב הדמוקרטיה וזכויות האדם במדינות המשתתפות בתוכנית, אך זוהי השפעה מותנית. השפעתו של הסיוע הפיננסי מותנית על ידי שני גורמים עיקריים. האחד הוא הדוגמה שנותן האיחוד האירופי לשותפותיו.
רק כאשר ישנה עלייה בממוצע מדדי זכויות האדם והדמוקרטיה באיחוד האירופי עצמו מביא הסיוע הפיננסי לשיפור במדדי הדמוקרטיה וזכויות האדם במדינות המשתתפות בתוכנית. ממצא זה מצביע על האפשרות שתהליך הביקורת והשיפוט עובד לשני הכיוונים וגם המדינות השותפות בתוכנית בוחנות אם מדינות האיחוד האירופי מקיימות בעצמן את אשר נדרש מהן. לדוגמה, בעקבות עלייה בממוצע מדד זכויות האדם הפוליטיות באיחוד האירופי, בשילוב תוספת של עשרה מיליון אירו בסכום הסיוע השנתי הכולל שהוקצה למולדובה בין שנת 2008 ל-2009, חלה עליה בציונה של מולדובה על פי אותו מדד בין שנת 2009 ל-2010.
הגורם המתנה השני נוגע לדו"חות המעקב - השפעתם של אלה מותנית באיזון בין נקודות שבח וביוש בדו"חות. ככל שגדל הפער בין מספר דברי השבח לבין הביקורת כך קטנה השפעתם של דו"חות המעקב. ככל שקטן הפער והדו"ח מאזן בין דברי שבח וביוש כך גדלה השפעתו החיובית. לדוגמה, מדד הדמוקרטיה במרוקו היה סטטי ונמוך כאשר היה פער גדול בין הביקורת ודברי השבח. צמצום הפער בשנת 2010 גרר בעקבותיו עליה דרמטית במדד הדמוקרטיה. תהליך הפוך התרחש בנוגע לאוקראינה, שם גדל הפער בין הביקורת והשבח בשנת 2009, שגרר הידרדרות במדד הדמוקרטיה. ממצא זה מרמז על כך שהמדינות המשתתפות בתוכנית בוחנות את הדו"חות ומחליטות אם להתייחס אליהם ואל תוכנם על פי מידת ההוגנות המשתקפת בדו"ח לדעתן. כאשר נראה שהאיחוד האירופי מוטה מאוד לרעת המדינה או לטובתה, המדינות אינן מתייחסות בכובד ראש להמלצות הדו"ח.
נראה אם כן שהאיחוד האירופי אינו כה חסר ישע. הוא יכול ליהנות מאפקטיביות ורלוונטיות בפוליטיקה הגלובלית כשהוא מחליט לנקוט עמדה. אולם האפקטיביות והרלוונטיות שלו מותנות במידה רבה במידת הדמוקרטיות וההוגנות שלו עצמו. ימים יגידו כיצד המשבר עם יוון והתנהלותו מולה יקרינו על יכולתו של האיחוד האירופי לקדם דמוקרטיה וזכויות אדם במדינות השכנות לו וברחבי העולם.
ד"ר שרה קאהן-ניסר היא מרצה ליחסים בינלאומיים במחלקה לסוציולוגיה, מדעי המדינה ותקשורת באוניברסיטה הפתוחה
המכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דיוויס באוניברסיטה העברית בירושלים מפרסם בשיתוף פעולה עם ynet את מדור "מגלים עולם", שבו מופיעים מאמרי פרשנות ועמדה של חוקרים מרחבי העולם בתחום היחסים הבינלאומיים
לפנייה לכתב/ת 
