שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    "אסרה": סדנה לניהול עצבים

    הסופר היהודי-גרמני מקסים בילר כתב על גיבור בן דמותו שמנהל מערכת יחסים מורכבת עם אישה בשם אסרה. בגרמניה הרומן נאסר לפרסום כי חברתו לשעבר ואמה תבעו את הסופר על הוצאת דיבה. בתרגום לעברית נשארנו עם מאבקי כוחות, הרבה סקס, והתמודדות עם סוגיית המוצא. ביקורת

    אחת התחושות החזקות ביותר המלווה את הקריאה ב"אסרה", הרומן הראשון של הסופר והפובליציסט היהודי-גרמני, מקסים בילר, היא עצבנות. הטקסט הקצבי של בילר נשען על מתחים וחוסר שקט. הוא מורכב מאפיזודות באורכים משתנים, שמתארות זמנים שונים לאורך תקופת היכרותו של המספר, סופר בשם אדם, את אסרה, הגיבורה המסתורית והחמקמקה של הרומן.

     

    אסרה נולדה לאם דומיננטית, קשוחה ושתלטנית ממוצא טורקי, שנסיבות חייה - הרווים באלימות וכוחניות - הובילו אותה למסור את בתה למשמורת אצל סבה וסבתה, עד שהתחתנה שוב עם גבר גרמני (שיכור ואלים), והשתיים עברו לגור בגרמניה.


     

    המספר אדם, שהוא בן דמותו של בילר (ועל המאפיינים האוטוביוגרפיים של הרומן דובר בתקשורת לאחר שהספר נאסר לפרסום בגרמניה כשראה אור, כיוון שחברתו לשעבר ואמה טענו כי הן מזהות בספר את עצמן, ותבעו את המחבר) הכיר את אסרה כאשתו של חברו הטוב.

     

    השניים התגרשו, ובעקבות מפגש ניצתה בין אסרה לאדם תשוקה ואהבה, שכמו בכל סיפור דרמטי טוב - הובילה למערכת יחסים מבולבלת, מרובת פניות וסתירות, והרבה אי וודאות ועצבנות. כל המאפיינים הללו נובעים, ברמת הפשט, מהמקום הדומיננטי שתופסת האמא בחייה של בתה, גם כאשר השתיים לא מדברות זו עם זו, וממחלתה של בתה של אסרה (מנישואיה הראשונים), כאשר לא אחת מרומז בבוטות שהבת משתמשת במחלתה כדי להזעיק את אמה בכל עת שהיא, ולמנוע ממנה לממש את מערכת היחסים עם אדם.

     

    אסרה עצמה היא נפש רומנטית מסוכסכת, כנועה אך גם כוחנית, שולטת ונשלטת כאחד, שתקנית ודברנית. הפניות החדות שהיא מבצעת בהתנהגותה כלפי אדם (ובחייה בכלל), מייצרים דמות אקסצנטרית, אשר כמו כל דמות כזו היא מעוררת אמפתיה וחמלה לצד אנטגוניזם ורוגז.

    "אסרה". מבוסס על סיפור אמיתי מדי ()
    "אסרה". מבוסס על סיפור אמיתי מדי
      

    בשל המתחים העזים המופגנים בעלילת הרומן, גם הטקסט עצמו דחוס, מהיר, ורווי באירוניה שעלולה לעתים להיתפס ככתיבה נונשלנטית, אגבית, בעוד למעשה היא חדה מאוד. הדיבור הישיר, שדומה כי הוא נמסר ללא ליטוש כלל, פועל פעולה חזקה מאוד על הקורא. הוא מדגים את העצבנות שבה נמצא המספר, ואת העובדה שהחוויה העיקרית שלו במערכת היחסים עם אסרה היא של בלבול ודריכות.

     

    מלבד אהבה זוגיות, והרבה מאוד סקס, בילר עוסק ב"אסרה" - כמו בשאר יצירותיו הספרותיות והפובליציסטיות - בנושאים הקשורים ליהדות ולמצב היהודים בגרמניה. סוד משפחתי כמוס של אסרה ומשפחתה אינו נותן מנוח לאדם: מדובר באפשרות של השתייכותה לדת היהודית ולא המוסלמית, כחלק מהתנועה המשיחית, הדונמה, שמקורה במאה ה-17.

     

    מוטיב הדחייה הוא מוטיב מרכזי ברומן, ומטופל גם מהפן הדתי. אדם הוא יהודי, ועל כן הוא רואה באפשרות שאסרה היא למעשה יהודיה, את הפיתרון לכל המצוקות שהם חווים בקשר שלהם. אך מעניין לגלות שהמסע שהוא עורך בעקבות התיאוריה הזו אינו הופך את הרומן לסיפור רגשני, אלא דווקא מעצים את הפן האגרסיבי משהו של הטקסט, את הבוטות והקפריזיות שלו.

     

    "אסרה" הוא רומן על פרנויה. כל הדמויות שבו מביעות התנהגות פרנואידית, ובהתאמה, גם הטקסט משדר אווירה כזו. בילר מצליח להעביר את התחושה הזו, מבלי לגלוש לדקדקנות ולפסיכולוגיה משעממת, אלא שהוא מבליע את הפרנואידיות באפיון של יחסי דתות ולאומים: בהקשר הגרמני-יהודי, בהקשר הטורקי-יהודי ובהקשר הטורקי-ארמני.

     

    צפו: שמעון אדף מקריא מתוך ספרו    (צילום: ליאור פז)

    צפו: שמעון אדף מקריא מתוך ספרו    (צילום: ליאור פז)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    אפיונים אלו באים לידי ביטוי בהקשר הזוגי, החברתי או המשפחתי - כמו קנאות, מניפולטיביות, הסתרה, התנגדות וכוחניות - מגולמים בישירות או באירוניה בעניינים הקשורים לדתות והלאומים.

     

    כך למשל, ההתנגדות של אמה של אסרה וההתחמקות של אסרה עצמה מדיבור

    על מוצאן היהודי נמסרות מתוך פריזמה שיש בה סממנים של אלימות. האם מפגינה זעם גדול על כך, ועל ידי מניפולציות שונות מרחיקה את הזהות המגובשת שלה מכל מה שיכול לערער עליה. כך גם הכוחניות מציפה את מערכת היחסים בין אסרה ואדם, שנהיית אלימה יותר ויותר כשעניינים דתיים ולאומיים נכנסים ("'הרי גם את יהודיה, גברת שוטלה. את אמורה לדעת מה זה רצח עם'. 'אין לך כבוד לאחרים'. 'ואת? יש לך כבוד לעצמך?' היא רכנה קדימה ונתנה לי סטירה").

     

    כך כל פרט לאומני שעלול לפתוח את הדברים שאסור לדבר עליהם מוסתר ("'בוא לא נדבר על הארמנים', היא אמרה בקרירות. 'לא נדבר על האנשים האלה, שמלכלכים את השם של העם הטורקי עם האגדות שלהם'.") בין אם אלו יהודים מול גרמנים, ארמנים מול טורקים, יהודים מול מוסלמים - לאורך הספר מדגיש בילר את המתיחות בין הלאומים והדתות והקנאות לאסון הלאומי הפרטי, כחלק ממערך תודעתי שכיח, שכמו מחייב את הדמויות על מנת להתנהל בעולם.

     

    בתקופה שבה שולטים רומנים ארוכים אשר מלטפים את הקוראים, בין אם על ידי עלילות מלודרמטיות סכריניות ובין אם על ידי חזרה על מוטיבים ביקורתיים (למשל כלפי הבורגנות) שכבר יצא מהם העוקץ ועל כן הם מהנים לקריאה ותו לא, ספרו של בילר הוא יצירה יוצאת דופן. הוא מפעיל את הקוראים בעת הקריאה בזכות המתח העז שמועבר בטקסט. הוא לא מאפשר השתקעות נינוחה, אלא משמר את ההיסחפות באמצעות דריכות ואינטנסיביות. כך שבעוד מערכת היחסים בין הדמויות הראשיות מגרה את בלוטות העניין של הקוראים, בילר מציג טקסט מרתק אודות זהות אישית, וההתנגשויות שלה עם העולם.

     

    "אסרה", מאת מקסים בילר. תרגום: מיכאל דק. הוצאת "עם עובד". 168 עמ'.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: לוטרמן אט פונטס
    מקסים בילר. סופר גרמני שכדאי להכיר
    צילום: לוטרמן אט פונטס
    לאתר ההטבות
    מומלצים