מאות מיליונים יקוצצו מההשכלה הגבוהה: "נחזור לעשור האבוד"

המחקר יצטמצם, השבת המוחות לישראל תיפסק והאקדמיה תשוב עשרות שנים לאחור - כך מזהירים ראשי האוניברסיטאות נוכח הכוונה לקצץ 263 מיליון שקל מתקציב ההשכלה הגבוהה.

הקיצוץ נובע מהחלטת משרד האוצר להפחית את הוצאות הממשלה בהיקף של כשלושה מיליארד שקל בשנה בתקציב הקרוב. ועד ראשי האוניברסיטאות, המכללות הציבוריות והתאחדות הסטודנטים יפתחו בימים הקרובים במאבק כדי למנוע את רוע הגזרה. הבוקר (ד') אף שלחו מכתבים בנושא לשר האוצר ושר החינוך. יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות ונשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא הסביר כי "משמעות הקיצוץ היא חזרה לעשור האבוד".

בכיר במועצה להשכלה גבוהה טען כי "מדובר בקיצוץ הגבוה ביותר במערכת ההשכלה הגבוהה זה עשור, והוא מתווסף לקיצוץ של 175 מיליון שקל של בשנה שעברה. המשמעות היא הפסקת השבת המוחות ואובדן האמון במערכת".

(צילום: אוהד צויגנברג)

(צילום: אוהד צויגנברג)

השנה מסתיימת תוכנית החומש שהגה ח"כ מנואל טרכטנברג, אז יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב במועצה להשכלה גבוהה, שמטרותיה היו בין היתר להגדיל את התקציבים להשכלה הגבוהה, לספק מענה לבריחת המוחות, לטפל בשחיקת התשתיות של המחקר וההוראה ולהקטין את היחס בין הסטודנטים למרצים - כל אלה בעקבות מה שמכונה "העשור האבוד", שבמהלכו ספגה האקדמיה בישראל מכה קשה.

בעקבות העשור האבוד

"הקיצוץ הזה יאפס את כל הגידול בתקציב ההשכלה הגבוהה לשנת תשע"ו ויחזיר אותנו לפאתי העשור האבוד שבו האוניברסיטאות קוצצו עד דק. ניאלץ שוב לצמצם בכוח אדם ולצמצם פעילות מחקרית", התריע לביא. הוא ציין כי בין שנת 2000 ל-2010 ירד מספר התקנים בטכניון מ-640 ל-540. בחמש השנים האחרונות עלה המספר ל-560 - תוספת של 20 תקנים בלבד. "אם תכננו לקלוט בשנת הלימודים הבאה עוד 30 חברי סגל, סביר להניח שעל חלקם נצטרך לוותר".

טרכטנברג. ההמלצות יתמסמסו?(צילום: מורן ויזל)

בעיה נוספת שהעלה לביא נוגעת לתקציבי האוניברסיטאות והפיתוח, שלא נכללו בתוכנית החומש וראויים להיכנס לתוכנית הבאה. מדי שנה מקבל הטכניון 392 מיליון שקל מהוות"ת, או במילים אחרות מהממשלה. תקציב דומה מקבלות שאר האוניברסיטאות, 72% ממנו מיועדים למשכורות ולפנסיות. "לך תסתדר עם 28%", אומר לביא, והסביר כי הוא ואנשיו נאלצים לחפש תורמים: "יוצאים לרחובות ניו יורק, שיקגו ובוסטון ואוספים תרומות. תשתיות המחקר של האוניברסיטאות נסמכות עליהן. אבל אי אפשר להמשיך כך".

לביא התריע: "איך אפשר לצפות שהחוקרים שלנו יהיו בחזית המחקר העולמי בלי תקציב פיתוח ובלי יכולת לשדרג את סביבת העבודה שלהם? קנינו לפני עשור מכשיר שעלה 5-4 מיליון דולר. הוא התיישן, צריך להחליף אותו. היום המחקר המדעי יקר ובהתאם גם הציוד. אבל מדינת ישראל לא מקצה לפיתוח תשתיות האוניברסיטאות מאומה. לא לעולם חוסן".

"על הקיצוץ ישלמו הסטודנטים"

גלעד ארדיטי, יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל, קרא לשר האוצר במכתב למנוע את הקיצוץ: "מקוממת העובדה שההחלטה לא נבעה מצורכי השעה הדוחקים של החברה הישראלית, אלא משיקולים קואליציוניים גרידא. קיצוץ נוסף, כה רחב במערכת בשעה זו לא רק שיפגע בסיום תוכנית החומש אלא יחזיר אותה לאחור". הוא הסביר כי כבר היום ההשקעה הציבורית בהשכלה גבוהה בישראל והתמיכה הציבורית בסטודנטים נמוכה מהממוצע במדינות ה-OECD. "ברור שעלויות הקיצוץ יושתו על הסטודנטים הן בעלויות עקיפות והן בהיעדר שירותים. אבל הסטודנטים ומערכת ההשכלה הגבוהה אינם הבנק של ההסכמים הקואליציוניים".  

יו"ר ועד ראשי המכללות הציבוריות, פרופסור שלמה גורסמן, הוסיף: "מכללות רבות ממוקמות בפריפריה החברתית והגיאוגרפית של המדינה ומתמודדות עם אתגרים וצרכים מגוונים הדורשים משאבים לא מבוטלים, במטרה להשקיע

בתשתיות. אנו ניצבים בפני תוכנית חומש להשכלה הגבוהה, במסגרתה נדרשים משאבים נוספים העומדים על מיליוני שקלים לטובת קליטת סטודנטים נוספים, פיתוח תוכניות לימודים, הרחבת הנגישות לסטודנטים מהמגזר החרדי והערבי, השקעה בסגל האקדמי הבכיר והזוטר ויישום החלטות ממשלה וחוקים. אנו מבקשים מכם למנוע כל קיצוץ בתקציבי ההשכלה הגבוהה – התשתית של ההון האנושי והחברתי."

בנט: חתני הנובל לא יגיעו מצפייה באח הגדול

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "נוכח הפערים התקציביים המשמעותיים שעדיין נותרו בין היקף מחויבות הממשלה ותחזית הכנסות המדינה לשנת 2016, תובא לאישור הממשלה החלטה על התייעלות רוחבית במשרדיה. לראשונה תבוצע התייעלות בקרב כלל המשרדים. ניתן להציע הצעות הנובעות מהגדרות סדרי העדיפויות בתקציב המשרד ושינוי שלהן".

שר החינוך ויו"ר המל"ג, נפתלי בנט, הגיב לפרסום על אודות כוונת הקיצוץ באקדמיה: "נדהמתי לגלות שהאוצר רוצה לקצץ יותר מרבע מיליארד שקל מתקציבי ההשכלה הגבוהה, זאת אחרי שרק בשנה שעברה קוצצו 175 מיליון שקל. זה מאוד פשוט, הספיק לנו עשור אבוד אחד באקדמיה. לא אתן שבמשמרת שלי זה יקרה שוב".

בנט אמר כי "חתני פרס נובל לא יגיעו מלצפות באח הגדול. הם יגיעו מהשקעה אדירה בהשכלה הגבוהה - במחקר, במעבדות ובהוראה. אי אפשר ביד אחת לדאוג לגיל הרך וביד השנייה לקחת מההשכלה הגבוהה. אלו אותם ילדים".