שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    "בנייני המריבה" בבית אל: על מה בכלל הסיפור?
    כך התחילה ההתדיינות המשפטית בין העותר הפלסטיני והבעלים של הקרקע במתחם דריינוף לבין המדינה. עמדת המדינה "עברה תהפוכות" לדברי נשיאת העליון, עד שלבסוף בג"ץ קבע שיש לפנות את המבנים

     

     

    עימותים בין המתנחלים לשוטרים בבית אל    (צילום: אלי מנדלבאום )

    עימותים בין המתנחלים לשוטרים בבית אל    (צילום: אלי מנדלבאום )

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    העימותים האחרונים בין כוחות הביטחון לבין מתנחלים ביישוב בית אל מעלים לכותרות את האפשרות שבג"ץ יורה על פינוי בנייני דריינוף השנויים במחלוקת. שורשי אותה מחלוקת נעוצים ב-1970, על רקע הוצאת צו תפיסה של קרקע על ידי צה"ל, מתי ואיך היא תסתיים? ימים יגידו. 

     

    האירועים בשומרון - כתבות נוספות:

    בנט על הגג בבית אל: "יעלון קיצוני ומתסיס"

    בעל הקרקע הפלסטיני: "מאמין בביהמ"ש העליון"

    בבית היהודי איימו, נתניהו הבהיר: מתנגדים להריסה 

     

    שלוש שנים אחרי מלחמת ששת הימים נתפסה קרקע פרטית צפונית לרמאללה לצרכים צבאיים, ושמונה שנים מאוחר יותר אישרה הממשלה את הקמת היישוב בית אל על הקרקע. 32 שנים אחר כך, ב-2010, עתר עבד א-רחמן קאסם, באמצעות עורכי הדין מיכאל ספרד ושלומי זכריה מתנועת "יש דין", בטענה כי כמה מבנים באזור המערבי של בית אל נבנו על קרקע פרטית השייכת לו. בניית המבנים הייתה שלא כחוק, וכבר באותה השנה הוציא המִנהל האזרחי צו הפסקת עבודה וצו להריסת המבנים.

     

    במהלך הדיונים הראשונים בבג"ץ התחייבה הממשלה לאכוף את צו ההריסה עד אפריל 2012, אולם הצו לא נאכף. העותר ביקש מבג"ץ לאכוף את צו ההריסה וצו הפסקת העבודות על אותם בתים בבית אל. לאחר מכן המדינה ביקשה כמה ארכות בטרם יבוצעו הצווים, ובהמשך מסרה כי היא שוקלת לבצע הליך תכנוני כלשהו באזור שאולי יאפשר את הכשרת המבנים בדיעבד.

     

    נשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט אשר גרוניס, לא קיבל את עמדת המדינה והורה לפנות את המבנים מכיוון שנבנו שלא כחוק. "אין כל מחלוקת כי בניית המבנים על מקרקעי העותר אינה חוקית", קבע גרוניס בספטמבר 2014. "נוכח ההתחייבויות החוזרות ונשנות של המשיבים להריסת המבנים ומשום שיותר משלוש שנים לאחר הגשת העתירה הראשונה טרם הופקדה תוכנית מוצעת, אין, לגישתי, מקום להיעתר כיום לבקשה למצות את ההליך התכנוני".

     

    שוב, מתנחלים מול שוטרי יס"מ. היום בבנייני דריינוף (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
    שוב, מתנחלים מול שוטרי יס"מ. היום בבנייני דריינוף(צילום: גיל יוחנן)

    השר בנט בבית אל (צילום: הלל מאיר- תצפית) (צילום: הלל מאיר- תצפית)
    השר בנט בבית אל(צילום: הלל מאיר- תצפית)

     

    דווקא השופטת מרים נאור, נשיאת העליון כיום, הייתה בדעת מיעוט – וקבעה שיש לאפשר שנה נוספת ולנסות לקיים הסדרה תכנונית של המבנים. אלא שבית המשפט לא קיבל את עמדתה של נאור, וקבע אז כי יש להרוס את המבנים בתוך חצי שנה.

     

    בפברואר השנה הוגשה עתירה נוספת לבג"ץ על ידי היזם שתכנן את המבנים, ובה נתבקשו השופטים לעצור את ההריסה. הנשיאה נאור מתחה ביקורת על המדינה על כך שעמדתה "עברה תהפוכות", לדבריה, וקבעה בסופו של דבר כי עקרון סופיות הדיון חל על התיק ואין לחזור ממנו. "בתחילה התחייבה המדינה לבצע את הריסת המבנים, וביקשה מבית המשפט כי תינתן לה שהות לעשות כן. בשלב מאוחר יותר ציינה המדינה כי קיימת אפשרות לקיים הליך תכנוני ביחס למקרקעין שעליהם נבנו המבנים. לבסוף, ביקשה המדינה כי בטרם ימומשו צווי ההריסה, יתיר בית המשפט לנקוט פעולות למיצוי האפיק התכנוני ביחס למבנים", פירטה נאור את אותן תהפוכות.

     

    "הבונה בקרקע פרטית בונה על סיכונו"

    המדינה תמכה בעמדת העותרים, טענה כי בחודשים האחרונים חלה התקדמות בהליכי התכנון של המבנים, וביקשה להשאיר את המבנים על כנם למשך חצי שנה נוספת. הנשיאה נאור לא קיבלה את עמדת המדינה ודחתה את העתירה. "האצת הליכי התכנון זמן קצר לפני פקיעתו של המועד האחרון לפינוי המבנים, מעוררת אף היא שאלות לא פשוטות", ציינה נאור.

    בסופו של דבר, בג"ץ קבע כי עיקרון סופיות הדיון חשוב מכל והחליט לדחות את העתירה.

     

    לעמדתה של הנשיאה נאור הצטרף גם המשנה לנשיאה, אליקים רובינשטיין, שכתב בפסק הדין כי "בסופו של דבר, הבונה בקרקע פרטית בונה על סיכונו ונוטל את הסיכון, דבר שאפשר למנעו מראש. צר מאוד על כך – צר על ההתדיינות, צר על הנופך הפוליטי הנכרך לעניין בנסיבות שאנו חיים בהן, וצר על תוצאה שיכלה להימנע וחוששני כי אין הימנה מנוס".

     

    מועד ביצוע פסק הדין עומד על 30.7, ועד לאותו תאריך על המדינה לבצע את הפינוי. אתמול הגישו היזמים עתירה נוספת ובה דרשו לעכב את הביצוע ולא להרוס את אותם בתים בבית אל עד לדיון בעתירה. בתנועת "יש דין" טוענים שלא רק שיש להרוס את המבנים – אלא שאסור לבצע בקרקע בנייה מחדש.


    פורסם לראשונה 28/07/2015 22:43

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: איתי בלומנטל
    נבנו על קרקע פרטית. בתי דריינוף
    צילום: איתי בלומנטל
    מומלצים