שתף קטע נבחר

החוק הנורווגי אושר. האופוזיציה: ג'ובים למקורבים

"ניסוי" לכנסת אחת: על פי התיקון לחוק יוכל להתפטר לכל היותר שר אחד מכל מפלגה, ובמקומו ייכנס חבר כנסת נוסף רק לתקופת כהונת הממשלה. יו"ר ועדת חוקה: העבודה תהפוך רצינית יותר. המתנגדים תמהים: מדוע למהר?



 

החוק אושר כהוראת שעה והוגדר כ"ניסוי" לכנסת הנוכחית, והוא היה חלק מההסכם הקואליציוני עם הבית היהודי. מדובר למעשה בתיקון לחוק יסוד הכנסת, והצעת חוק הפסקת חברות בכנסת של ח"כ מכהן כשר או כסגן שר. הראשונים ליישמו יהיו ככל הנראה נפתלי בנט או איילת שקד, שיפנו את מקומם בכנסת לשולי מועלם. יש לציין כי מדובר בחוק שאינו כולל את ראש הממשלה, והוא קובע עוד כי הוא תקף רק לתקופת כהונתו של המתפטר בממשלה. כלומר, אם יחול שינוי במעמדו של שר שיישם את החוק, הוא יוכל לחזור לכנסת במקום חבר הכנסת שהחליפו. כמו כן, סגן שר שינקוט את המהלך יהיה מחויב לכנסת אך לא תהיה לו זכות הצבעה.

 

ח"כ סולומינסקי. המחוקק יחליט בעתיד אם להשאיר את התיקון (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
ח"כ סולומינסקי. המחוקק יחליט בעתיד אם להשאיר את התיקון(צילום: גיל יוחנן)

בהצעת החוק נכתב כי מטרת התיקון לחוק היא לאפשר לאותו שר להתמקד בעבודתו הממשלתית. הוא קובע כי רק שר אחד מכל מפלגה יכול לממשו, והחוק אינו מחייב את הסיעות והן יחליטו על פי רצונן אם אחד משריהן יתפטר. יו"ר ועדת חוקה, ח"כ ניסן סלומינסקי, ציין כי הוועדה החליטה לקבוע את התיקון כהוראת שעה בשל הנסיבות. "מדובר בהסדר משטרי שההשלכות שלו אינן ידועות, וכיוון שגם הפגיעה באופוזיציה אינה גדולה, ראינו לנכון לקבוע את ההסדר כ'ניסוי', לכנסת הזאת", אמר. "בעתיד יחליט המחוקק אם ראוי להשאיר את הסדר הזה על כנו".

 

באופוזיציה לא חסכו בביקורת על התיקון לחוק. "זו קומבינה חוקתית בראשות ראש הממשלה", טענה ח"כ ציפי לבני מהמחנה הציוני. "זה חוק שמחלק כמה ג'ובים לכמה חברי מפלגה. לא עושים שינוי חוקתי גדול בהוראת שעה, וכשעושים שינוי בחוק יסוד מחילים אותו מהכנסת הבאה, ובמקרה הזה רוצים לעשות זאת כאן ומיד".

 

ח"כ אילן גילאון ממרצ אמר כי מהותו של החוק הנורווגי היא הפרדה בין הרשות המחוקקת למבצעת, אולם בעיניו זה לא המקרה הנוכחי. "מה אנחנו עושים כאן? בליל אחד גדול וענק של מערכת של שיחודים שכל דבר שהיא עושה זה כדי שהיא תשרוד. באיזו עזות מצח אנחנו מחוקקים עכשיו חוק בזריזות כזאת, את מי זה בא להציל?". ח"כ יעקב פרי מ'יש עתיד' טען כי "אם מעבירים חוק יסוד כדי לספק ג'ובים למקורבים זו בדיוק ההגדרה של שחיתות".

 

סלומינסקי סיכם את הדיון ואמר: "האם רוצים שדיונים בוועדות יהיו עם האופוזיציה וברגע ההצבעה זה יתהפך? בליכוד יש 30 חברי כנסת, מתוכם נשארים 13 פנויים, מתוכם ארבעה יושבי ראש ועדות ורק תשעה פנויים וצריכים להיות ב-32 מקומות בוועדות. איך אפשר לעשות את זה? יש שתי אפשרויות, או לקצץ בשרים או להגדיל בח"כים, וכעת בחרו בדרך של להגדיל את הח"כים ועל ידי כך שעבודת הוועדות תהיה יותר רצינית".

 

עוד אושר: חוק ההזנה בכפייה

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית גם את חוק ההזנה בכפייה. התיקון לפקודת בתי הסוהר מסמיך את נציב בתי הסוהר לפנות, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, לנשיא בית המשפט המחוזי בבקשה לקבל היתר למתן טיפול רפואי לאסיר שובת רעב, אם ראה, על סמך חוות דעת של רופא, כי בשל שביתת הרעב קיימת אפשרות ממשית שתיגרם בתוך זמן קצר סכנה חמורה לבריאותו של האסיר או נכות בלתי הפיכה. הטיפול על פי ההצעה יינתן גם אם האסיר מתנגד לכך.

 

במקרה של סירוב מצד האסיר לקבל את הטיפול, יוכל סוהר לבקשת מטפל, להפעיל כלפיו "כוח סביר" במידה הדרושה למתן הטיפול. בקריאה השלישית תמכו בחוק 46 חברי כנסת ו-40 התנגדו.

 

ההסתדרות הרפואית מתכוונת לעתור לבג"ץ בעקבות ההחלטה שהתקבלה הלילה בכנסת, ושם כינו אותו "חוק מזיק שמכתים את ספר החוקים של ישראל". ד״ר ליאוניד אידלמן, יו"ר ההסתדרות הרפואית, אמר: "אנחנו התנגדנו ועודנו מתנגדים לחוק ההזנה בכפייה. במהלך השנים האחרונות קיימנו דיונים רבים בכנסת ובממשלה. הבהרנו את עמדנו בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, שמדובר בחוק המכתים את ספר החוקים של מדינת ישראל, חוק מיותר ומזיק. רופאי ישראל פעלו, פועלים וימשיכו לפעול על פי כללי האתיקה הרפואית, האוסרת על רופאים להשתתף בעינויים איסור מוחלט, והזנה בכפייה דינה כדין עינויים".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: דוברות הכנסת
נפתלי בנט. הראשון להתפטר?
צילום: דוברות הכנסת
מומלצים