שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    עיריית נתניה תחזיר כ-2.5 מיליון ש' לתושבים

    ביהמ"ש אישר הסדר בתביעה ייצוגית שבה טען תושב העיר כי נגבו סכומי ארנונה לא תקינים משכניו וממנו. ההסדר תלוי באישור שרי הפנים והאוצר

    במסגרת פשרה בתביעה ייצוגית אישר בית המשפט המחוזי בלוד הסדר שלפיו התחייבה עיריית נתניה להשיב לתושבים באחת השכונות החדשות (אזור 3) כ-2.5 מיליון שקל, בעקבות גביית יתר של ארנונה. תוקף ההסדר תלוי עדיין באישורם של שרי הפנים והאוצר.

     

    פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

     

    רוצים להתעדכן בחדשות הכלכלה והצרכנות? הצטרפו לעמוד הפייסבוק שלנו

     

    ביולי 2013 הגיש תושב נתניה בקשה לאישור התביעה הייצוגית נגד העירייה. לטענתו, בשנתיים שקדמו לכך הגדילה העירייה את תעריף הארנונה של האזור שבו הוא גר (אזור 3), והשוותה אותו לתעריף הגבוה של אזור 1 בעיר. לדבריו העירייה לא פעלה בהתאם לחוק ולא קיבלה אישור לשינוי הארנונה משרי הפנים והאוצר, ולכן גבתה מתושביה 4.8 מיליון שקל שלא מגיעים לה.

     

    העירייה טענה מנגד שבנובמבר 1999 קיבלה מועצת העיר החלטה להעלות את הסיווג של שמונה אזורי מגורים בעיר לתעריף גבוה. בעקבות ההחלטה היא פנתה לשרי הפנים והאוצר לקבלת היתר חריג לשנת הכספים 2000, בנימוק שיש לתקן עיוות היסטורי שלפיו שכונות חדשות משלמות תעריפים נמוכים. בנובמבר 2000 קיבלה העירייה את ההיתר החריג, אך בתנאי שהסיווג יועלה בהדרגה.

     

    העירייה טענה שמן הראוי להטיל תעריף ארנונה גבוה יותר על מתחם גדול שבעבר נחשב לאדמת בור, אך כיום הוא אזור מגורים יוקרתי וחדש.

     

    בינואר 2015, לאחר שניהלו משא ומתן, הגישו התושב והעירייה בקשה לאישור הסדר פשרה שלפיו קבוצת דיירים בעשרה בניינים בעיר – ששילמו החל מיולי 2011 את התעריף הגבוה - יחויבו על תקופה זו לפי סיווג אזור 2 הזול יותר.

     

    בנוסף הוסכם שהעירייה תחזיר לחברי הקבוצה את ההפרש בין שני התעריפים, בצורת זיכוי או הפחתת חשבונות הארנונה ותאפשר קיזוז עם חובות קיימים. אם תיוותר יתרת זכות, תודיע העירייה על כך ותאפשר קבלת זיכוי.

     

    הצדדים המליצו לבית המשפט לפסוק למבקש גמול של 50 אלף שקל, ולעורך הדין שלו שכר טרחה של כ-240 אלף שקל, בגין המאמצים והסיכונים שנטלו לטובת הקבוצה.

     

    באת כוחו של היועץ המשפטי לממשלה התערבה במו"מ על הפשרה וטענה שיש קושי בהסדר מאחר שרק השרים מוסמכים לאשר שינויים בארנונה. הצדדים כנו לה שההסדר אכן כפוף לאישור השרים, ובמידה שאישור זה לא יינתן - תצטרך העירייה למצוא פתרון חדש.

     

    הגיון כלכלי וחברתי

    השופטת מיכל נד"ב החליטה לקבל את הסדר הפשרה בכפוף כאמור לאישור השרים. היא סברה שמדובר בהסדר מאוזן וראוי המביא לפיתרון בעל היגיון ציבורי, כלכלי וחברתי שמשקף את שיעור הארנונה שראוי להשיב לקבוצה.

     

    לדעת השופטת, התובענה תביא תועלת לקבוצה המיוצגת בכך שהיא תקבל השבה של ההפרש בין תעריף הארנונה שבו חויבה לבין תעריף אמצע - השבה שמוערכת בסכום של כ-2.5 מיליון שקל.

     

    יש להניח, קבעה השופטת, שאיש מחברי הקבוצה לא היה פועל באופן אישי כנגד חיוב הארנונה, והמבקש נטל על עצמו את הסיכון שיכול להיות שהתובענה כלל לא הייתה מאושרת.

     

    הגשת תובענה ייצוגית דורשת השקעה, וחשיבותה בכך שהיא מביאה לאכיפת הדין ולהרתעה מפני הפרתו. לאור האמור אישרה השופטת נד"ב גם את הסכום המוסכם בגין גמול ושכר טרחה.

     

    • לקריאת ההחלטה המלאה – לחצו כאן
    • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • ב"כ המבקש:עו"ד עדי מוסקוביץ
    • ב"כ המשיבה: עו"ד רומית סמסון
    • עו"ד יעקב בובליל עוסק במיסוי עירוני ותובענות ייצוגיות
    • הכותב לא ייצג בתיק

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים