האימפריה טובעת / משבר השחייה בארה"ב

כבר עשרות שנים שבשחייה העולמית יש רק אימפריה אחת המחזיקה מעמד בצמרת. קוראים לה ארה"ב, ולצדה שוחות  ממלכות העולות ונעלמות אחת לכמה שנים: סין, רוסיה, אוסטרליה, צרפת, הונגריה ועוד.

רק ארץ אחת, ובה כ-330 מיליון תושבים ומסד ענק של מועדוני שחייה, מסורת ארוכת שנים והשקעה גדולה, מסוגלת לייצר לאורך זמן שורה של שחייני צמרת מצליחים. עד היום, לפחות...

ראיין לוכטה. קאזאן לא מחייכת לארה"ב(צילום: AP)

בהשוואה לשלושת הימים הראשונים בשלוש אליפויות העולם הקודמות, ארה"ב במצב עגום. ב-2009 היו לה כבר ארבע מדליות (2 זהב, 1 מכסף, 1 ארד), ב-2011 היא גרפה שמונה (2 זהב, 3 כסף, 3 ארד), ולפני שנתיים היו לה 11 מדליות בשלב זה של התחרות: 5 זהב, 4 כסף, 2 ארד. והשנה? עד כה היא השיגה שלוש מדליות בלבד, פעמיים זהב ופעם אחת ארד.

זאת ועוד, כאשר בודקים מעט יותר לעומק את מספר השחיינים של ארה"ב שעלו לגמר או אפילו "רק" (בארה"ב זה "רק") לחצי הגמר, הרי שנמצא עד כמה נראה חמור מצבה של האימפריה.

קייטי לדקי. כוכבת המשלחת(צילום: EPA)

אם עוברים על רשימת השחיינים שייצגו את ארה"ב בהמשך האליפות, אינני רואה סיכוי לזהב בין הבנים - אולי ראיין לוכטה ב- 200 מעורב אישי ו/או ראיין מרפי ב-200 גב, לצד משחי השליחים. אצל הנשים יהיה זהב שלישי בטוח לקייטי לדקי ב-800 חופשי, ואולי לדקי או פרנקלין יזכו ב-200 חופשי ובתואר עם השליחות. וזהו. מקסימום תשע מדליות זהב. הרבה פחות מאשר באליפויות האחרונות. מה הסיבות לכך?

1. כמו בעבר, ארה"ב קבעה לפני שנה את הנבחרת לאליפות הזו. כנראה שלא כל השחיינים הגיעו בכושר, וחלקם הנכבד אינו מוכן או שנמצא בנסיגה. כנראה שהם צריכים לעשות חושבים בנושא. שחיינים צעירים רבים קבעו לאחרונה תוצאות טובות יותר במשחקי פאן-אמריקה ובאוניברסיאדה.

מיסי פרנקלין. עדיין יכולה להביא זהב(צילום: gettyimages)

2. האמריקאים קיבלו מהלומה בבוקר היום הראשון, כאשר רביעיית השליחים כשלה בניסיונה לעלות לגמר ה-100X4 חופשי. רק מי שחי את השחייה האמריקאית יכול להבין את עוצמת ההלם של הנבחרת הגאה, שתמיד עלתה לגמר באליפויות העולם - אלא אם נפסלה. אבל לא לעלות כתוצאה מיכולת ירודה? זו מכה מוראלית קשה שייתכן והשפיעה על כל הנבחרת.

3. חסרונו של מייקל פלפס המושעה, שאמנם לא השתתף גם ב-2013, כנראה פגע בנבחרת. כאשר שחיין בדמותו של פלפס חוזר לשחות אחרי היעדרות וחוזר לצמרת העולמית, אי השתתפותו לבטח משפיעה לרעה על יכולת המנהיגות של השחיינים הבכירים האחרים ועל מצב הרוח של הקבוצה. כך זה בארה"ב, הקבוצה מעל לכל, ולכן הפגיעה.

מייקל פלפס. חסרונו מורגש(צילום: AP)

4. וכמובן, תמיד אפשר להסביר את הנסיגה בכך שהמדינות האחרות התקדמו. הבריטים והאוסטרלים נהנים מפתיחת אליפות עולם חלומית, ואם ימשיכו כך, הרי שתמונת השליטה בזירת השחייה העולמית תשתנה.

אז רגע - האם האמריקאים צריכים להיכנס לפאניקה? עדיין לא. האם הם חייבים כבר להתחיל לחשוב על פתרונות מתאימים למצב? זה בטוח.