השיטה היוונית, עכשיו בארץ: "פתח לרמאות"

במבט ראשון הסכם כחלון-דרעי נראה מצוין: המשתייכים לארבעת העשירים התחתונים יקבלו פטור ממע"מ על מים, חשמל ותחבורה ציבורית. אבל התעמקות רבה מעט יותר באותן הבנות, שבמשרד האוצר אמרו כי אינן סופיות, מבהירה את עומק הבעיה. "זה מקור לצרות, תסבוכות ותרגילים", אמר פרופ' דן בן דוד על ההצעה, שאותה אמור שר האוצר משה כחלון להגיש היום (ד') לממשלה, כחלק מהצעת תקציב המדינה.

"יכולת האכיפה של ישראל מאוד בעייתית. אם רוצים לעזור לחלשים, צריך לעזור להם בצורה ישירה", אמר ל-ynet פרופ' בן דוד, פרופ' לכלכלה באוניברסיטת תל אביב ונשיא מוסד "שורש" למחקר כלכלי-חברתי על התחליף למע"מ אפס על מוצרי יסוד, תחליף שיאלץ הקמת מנגנון מורכב לאיתור הזכאים. "למה אנחנו הפטרונים צריכים להם להגיד להם על מה להוציא את כספם?"

מומחים ציינו לא פעם כי שיטת המע"מ הדיפרנציאלית ביוון - מע"מ הנמוך בהרבה בכמה איים יוונים ביחס ליתר המדינה - הייתה אחת הסיבות לקריסה היוונית. "ביוון היה שילוב של פטורים ושל רמאויות", תיאר פרופ' בן דוד את מה שעלול להתפתח גם בישראל, אם אכן יאומץ ההסכם בין שר האוצר לשר הכלכלה. לפי ההצעה, רק השכבות הנמוכות יזכו בפטור ממע"מ באותם שלושה תחומים מרכזיים - ואילו יתר ששת העשירונים לא יקבלו הנחות.

כחלון ודרעי. הגיעו להסכמות(צילום: גיל יוחנן, אמיל סלמן)

(צילום: אלכס קולומויסקי)

לדבריו, הפתרון הנכון הוא מס הכנסה שלילי, ובהיקפים גדולים בהרבה מהקיימים כיום: "זה מעודד אנשים לעבוד. אנחנו לא מספיק חכמים בשביל לקבוע לאנשים את החיים - על מה הם צריכים להוציא את הכסף ואיפה לעבוד. זה גם היה מאפשר לנו למימון דברים שכולם נזקקים להם - בריאות, חינוך ועוד. ברגע שכולם מכירים את הכללים ויש לך הכנסה שלילי, לאנשים כדאי לדווח על כל שקל ואז גם המעסיק צריך לדווח".

היום יובא התקציב לאישור הממשלה בישיבה מיוחדת, במסגרתה יציג כחלון את הקיצוצים הצפויים. בפגישתו עם דרעי אתמול הבהיר לו כחלון כי תוכנית מע"מ אפס על מוצרי יסוד מעוררת התנגדות עזה באוצר, ולא ניתן יהיה להוציאה לפועל בתקציב הנוכחי. בתום הפגישה הוחלט כי ארבעת העשירונים תחתונים יזכו להטבת מע"מ אפס, ובאופן הזה יוקצו ההטבות לקהל היעד שזקוק לו ביותר.  לפי ההערכה, מדובר על משפחות שמשתכרות עד 8,000 שקל למשפחה, ולא ישלמו מע"מ על חשמל, מים ותחבורה ציבורית.

לקראת ההצבעה בממשלה עומדים על הפרק גם תקציבי משרד הביטחון, משרד החינוך והמשרד לביטחון פנים, שהעומדים בראשם לא מסכימים להצעת האוצר. באשר למשרד הביטחון, הסכים האוצר להעמיד את התקציב על 59 מיליארד שקל, אולם כתנאי לתקציב זה ביקש ליישם את דו"ח ועדת לוקר. במשרד הביטחון מתנגדים בחריפות לתנאי הזה ושר הביטחון משה (בוגי) יעלון אף הבהיר זאת בתחילת השיחות על התקציב. בשל כך, צומצם התקציב וכרגע הוא עומד על כ-55 מיליארד שקלים, סכום שיעלון מתנגד לו.

מוקש נוסף שיצטרך כחלון לפרק נוגע לשר החינוך נפתלי בנט. משרד החינוך אמור היה לקבל תוספת תקציבית של ארבעה מיליארד שקל, אולם כחלון הודיע שמתוכם ייאלץ לקצץ שלושה אחוזים. בנט איים כי אם אכן יקוצץ תקציב המשרד במיליארד שקלים - כמו בהצעת האוצר - אישור התקציב בכנסת ייתקל בקשיים ממשיים. השניים טרם פתרו את הנושא וייתכן שלאורך היום יתקיימו שיחות ביניהם כדי לפתור את המחלוקת.

גם עם השר גלעד ארדן לא נפתר נושא התקציב. כשנכנס לתפקידו כשר לביטחון פנים הובטח לו תגבור של מערך השוטרים וכספים נוספים לרפורמות גדולות בסך של 600 מיליון שקל, אולם במסגרת התקציב מבקש כעת כחלון לצמצם את התוספת למשרד בחצי ולהעביר 300 מיליון שקל בלבד. ארדן מסרב לקיצוץ, אך באוצר מעריכים כי בניגוד לבנט נושא זה פחות מורכב, ויוכל להיפתר ביתר קלות.

התקציב הצפוי עורר כעס גם במשרד החוץ בירושלים. ועד עובדי המשרד כינס דיון חירום בעקבות ההחלטה לקצץ קיצוץ של יותר מ-100 מיליון שקלים בתקציב משרד החוץ. במסגרת אישור התקציב יידרש המשרד לסגור כ-10 נציגויות ברחבי העולם, ולהיפרד מאגף קשרי תרבות ומדע (קשתו"ם) שאחראי על הפצת התרבות הישראלית בעולם וצפוי לעבור למשרד התרבות.

יו"ר ועד עובדי משרד החוץ, השגריר חנן גודר אמר בישיבת חירום של הועד כי "מדובר בהצעה הזויה ומסוכנת, לא נכנע לתכתיבי האוצר. זו הפקרות של ממש, המסכנת את המדינה ואזרחיה ותביא לבסוף לבכייה לדורות".