מנסים לרזות ולא מצליחים? הנה הסיבה לכך
בשנים האחרונות חוקרים גילו תופעה הנקראת "תנגודת הירידה במשקל". משמעותה שהגוף מתנגד לניסיון לרזות באמצעות חיסכון בקלוריות, על ידי כך שהשרירים פשוט עובדים במצב "חסכוני" יותר. מתי זה עלול לקרות לנו ומה אפשר לעשות?
מנסים לרזות אבל לא מצליחים? אתם לא לבד. אחד משני מרזים יחווה תופעה שהתגלתה ונחקרת ביתר שאת בשנים האחרונות ונקראת "תנגודת הירידה במשקל".
מדובר בתופעה שעיקרה, שהדיאטה והירידה בצריכת הקלוריות, "גורמים" לגוף "להתנגד" להרזיה באמצעות חיסכון בשריפת הקלוריות באופן לא פרופורציונלי וללא קשר למידת החסך הקלורי.
ההתנגדות יכולה להוביל אצל חלק מהאנשים לחיסכון של 800 קלוריות ביום - כשליש מההוצאה הקלורית היומית החזויה.
קראו עוד
דיאטה: למה תמשיכו להשמין גם כשתאכלו פחות
לאכול ולרזות: 10 המזונות שעוזרים לרדת במשקל
לא מאימוני כושר: מה מוריד מכם הכי הרבה קלוריות?
בדרך כלל ירידה במשקל מביאה באופן טבעי, לירידה בשריפת הקלוריות היומית (בדומה לשריפת דלק במשאית לעומת מכונית פרטית), אבל תנגודת הירידה במשקל מבטאת תובנה חדשה, לפיה, בגוף תתרחש "פגיעה קלורית" נוספת, על גבי הפגיעה המתרחשת בין כה וכה "בירידה במשקל".
הפגיעה הקלורית מתבטאת דווקא בהוצאה הקלורית על פעילויות יום-יומיות, כמו הליכה, עמידה, שטיפת כלים ועוד. כיצד? הגוף או למעשה מערכת השרירים "מתייעלת" בזמן הדיאטה ומבצעת פעולות שגרתיות בפחות קלוריות.
בכמה פחות? ניתן לומר שהרזיה בת 10% עשויה "לגרור" בעקבותיה ירידה של 20%, בממוצע, בשריפת הקלוריות בשרירים.
מי עלול לסבול מהתופעה?
החדשות הטובות הן שלא כולם ייפגעו מהתופעה, בה מעורבים מנגנוני גוף רבים ובעיקר מערכת חמצון הסוכרים והשומנים, מערכת העצבים (אדרנלין), הורמונים (הורמוני התירואיד, לפטין ואחרים) והשרירים - שינוי בסיבי שריר לבנים מול אדומים אך הסיבה הבסיסית שלא כולם נפגעים ובוודאי לא באותה מידה היא השונות הגנטית האדירה בין אנשים.
האם דיאטה מאוזנת תמנע את תופעת תנגודת הירידה במשקל ?
לא. גם הפחתה "קלה" בצריכה הקלורית עשויה להתבטא בתנגודת הירידה במשקל. כלומר, גם אם נרזה לאט בדיאטה מאוזנת להפליא, מסיבות גנטיות, אחד משני מרזים יחווה פגיעה מטבולית.
האם דיאטות מרובות עלולות להשפיע?
כלל לא. למרות הדעה הרווחת בציבור ריבוי דיאטות לא פוגע במטבוליזם ולא קשור לתופעת תנגודת הירידה במשקל.
מהו טווח הפגיעה הקלורי בזמן הדיאטה ?
תנגודת הירידה במשקל, מספקת הסבר נוסף מדוע שני אנשים בעלי נתונים כביכול דומים (משקל, גובה וגיל) יגיעו לתוצאות שונות באותה הדיאטה בדיוק.
התנגודת גורמת לכך שיש מי שההוצאה הקלורית שלו תיפגע רק ב-50 קלוריות, יש שייפגעו בכ-800 קלוריות ואחרים שלא ייפגעו כלל.
באופן מעשי, במידה והגוף שורף פחות 500 קלוריות, המשמעות היא ויתור 'מצער' על 2 כריכים ביום!
האם "תנגודת הירידה במשקל" קשורה לסוג המזון שאנחנו צורכים בזמן דיאטה ?
בעבר הועלתה סברה כי הגוף משקיע רמות שונות של אנרגיה – המתבטאות בשריפת קלוריות - בעיכול מזונות שונים ובספיגתם.
מחקרים עדכניים מראים שההוצאה הקלורית על עיכול המזון קבועה (כ-10% מסך הקלוריות שאנחנו שורפים ביום) ואינה משתנה או קשורה לסוגי מזונות שונים או לשינויי תזונה.
האם יש אפשרות למדוד את הפגיעה בהוצאה הקלורית?
נכון להיום אין כל דרך לנבא את קצב הירידה. גם אם נעלים עין מהקלוריות שכל אחד מאיתנו "גונב" מדי פעם, קיימת שונות אדירה בקצב הירידה בין אנשים ללא כל קשר להוצאה הקלורית שלהם ("כמה קלוריות שרפנו").
יתרה מזו, גם אם נאכל על פי תפריט מדויק באדיקות שבוע אחר שבוע, לא נרזה באותה מידה בכל שבוע.
האם לאחר הגעה למשקל תקין הגוף יתקן את הפגיעה המטבולית ?
לא. לרוע המזל הגוף "זוכר" את הדיאטה, גם שנים רבות לאחר הירידה במשקל. זו אחת הסיבות המשמעותיות ביותר לכישלון הגדול לשמור על הישגי הדיאטה לאורך שנים. רזינו. חשבנו שכעת נצא "לפנסיה" אך למעשה כל חיינו נצטרך לאכול מעט.
אז מה עושים?
עד כה, ניסיונות תרופתיים לטפל בתנגודת הירידה במשקל הועילו באופן חלקי מאוד וכרגע לא מסתמן באופק פתרון.
המלצתי מחולקת לשני שלבים:
לאבחן (לבד או בסיוע דיאטן/ נית) האם קיימת פגיעה בהוצאה הקלורית באמצעות בחינת המשוואה בין ההכנסה (הדיאטה) לבין ההוצאה הקלורית (בזמן פעילות מכוונת אך גם פעילויות יום-יומיות).
במידה שאיננו מרזים כלל, או בקצב נמוך מהמצופה עלינו לבנות, בלית ברירה, תפריט מוקפד מאוד ולקיים שגרת פעילות גופנית בנפח ובעצימות גבוהים, בהתאם ליכולת הגופנית.
וכמובן, חשוב לזכור תמיד את "מבחן יולי 2019" – האם אותם שינויים תזונתיים וספורטיביים בהווה יישמרו ויהיו בני ביצוע במבחן הזמן.
צפו בחסמים שמפריעים לנו לרזות:
הכותב הוא דיאטן קליני, מומחה בהרזיה, מטבוליזם ותזונת ספורט
לפנייה לכתב/ת 
