עתידות: בעוד 50 שנה תשכבו עם רובוטים
האם קרוב היום בו נעדיף לייצר אינטימיות מינית עם רובוטים ומערכות הפעלה מאשר עם אנשים בשר ודם? חוקרים מאמינים שכן, וזה יקרה הרבה יותר מהר משנדמה לכם
"סקס עם רובוטים עלול להפוך לנורמלי בעתיד הקרוב". כך טוענת ד"ר הלן דיסקרול, חוקרת ומרצה בכירה במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת סנדרלנד שבאנגליה, במאמר שכתבה ל"הפינגטון פוסט". מבט על כותרת המאמר כבר גרמה לי להרים גבה ולעקם את כל הפנים שלי בצורת סימן שאלה. סקס עם רובוטים? זהו, איבדנו את זה לגמרי. אפוקליפסה עכשיו.
אולם עיון מרוכז יותר חשף בפניי שמה שנראה כמו מדע בדיוני, עשוי להפוך למציאות היום יומית שלנו בעוד חמישים שנה או אפילו פחות. דיסקרול מסבירה: "הטכנולוגיה בתעשיית המין מתקדמת בכזה קצב שבעוד חמישים שנה, ייתכן ויחסי המין כפי שאנו מכירים כיום יראו לנו פרימיטיביים. כבר עכשיו רובוטים, אמצעים אינטראקטיביים, חיישנים וטכנולוגיות חדשות נוספות הופכים להיות יותר ויותר מרכזיים בתעשיית המין, וייתכן שבעתיד קרוב אפילו נוכל לגרום לאותן בובות להתנהג כמו יצורים אנושיים לכל דבר ועניין".
לדבריה, "ככל שהטכנולוגיה בתעשיית המין מתקדמת ומתפתחת, גם המוסכמויות החברתיות לגבי מין וטכנולוגיה משתנות. כיום אנו מסתכלים על יחסים וירטואליים ועל מין עם רובוטים בהקשר של המוסכמויות החברתיות הקיימות היום. אבל אם נסתכל אחורה על הנורמות החברתיות שהיו לגבי מין לפני מאה שנה, ברור שהן השתנו בצורה קיצונית".
יש בזה משהו. הרי תחשבו על הטלפונים הסלולריים שתפסו תאוצה מטורפת בשני העשורים האחרונים: האם לפני עשרים-שלושים שנה מישהו שיער לעצמו שנסתובב כל היום עם הראש בתוך המכשיר ונהיה מכורים לתשומת לב וירטואלית בצורת לייקים וגוש קקי מחייך? מובן שלא. אבל היום זה נראה לנו הכי טבעי בעולם. יותר מזה, רבים כבר מעדיפים את העולם הווירטואלי שבמחשב או בטלפון או על החיים האמיתיים. זאת הסיבה שבעתיד הלא כל-כך רחוק, סביר מאוד שיהיו אנשים שיעדיפו מין או יחסים עם רובוטים מאשר עם בני אדם אמיתיים.
דיסקרול מדגישה ש"ככל שאנו מצליחים לגרום למציאות המדומה לחקות ואף לשפר את חווית המין עם בן אדם, אפשר להבין למה אנשים יעדיפו את זה על בן אדם אמיתי שהוא לכאורה פחות מושלם". לדבריה, "אנשים יכולים אפילו להתחיל להתאהב בבני הזוג הוירטואליים שלהם, כפי שקרה לדמות של חואקין פניקס בסרט 'היא', שהתאהב בעצם במערכת הפעלה.
"זה אולי נראה לנו מוזר עכשיו, אבל אנחנו לא יכולים להניח שלמערכות יחסים וירטואליות יש פחות ערך עבורנו ממערכות יחסים אמיתיות. צריך לזכור שיש הרבה אנשים שחיים לבד ולא מסוגלים למצוא בן זוג או שאיבדו בן זוג, ובן זוג וירטואלי ייתן להם ערך פסיכולוגי משמעותי. הרי, עדיף בן זוג וירטואלי מלהיות לבד. עם זאת, עבור מי שנמצא כבר בזוגיות, מין או אהבה וירטואליים עלולים להיתפס כבגידה וזה אכן יהווה אתגר במערכות היחסים של העתיד".
יפן כבר שם
עוד היא מסבירה שככל שאנשים יתחילו להעדיף מין ויחסים וירטואליים מאשר עם בני אדם, יתכן ונראה יותר אנשים חיים לבד ונמצאים יותר זמן במציאות המדומה. "נתונים מיפן למשל מראים שייתכן שאנחנו כבר שם. גברים יפנים רבים נמנעים ממין וממערכות יחסים אמיתיות ולעומת זאת לוקחים איתם את החברה הווירטואלית לחופשה באמצעות אפליקציה".
אז איך כל הסיפור הזה ישפיע על האנושות? לדבריה "בטווח הקרוב, חוסר במגע אנושי אמיתי עלול להזיק ולגרום לתחושת קשות כמו בידוד ובדידות, שעלולות לגרום לבעיות בריאות נפשיות ואפילו פיזיות. אך בטווח הרחוק הטכנולוגיה תוכל להתגבר על זה ובסופו של דבר, הרובוטים יהיו מספיק דומים לבני האדם רק בלי ההרגלים הרעים, הפגמים והצורך להשקיע בהם, כך שלא רק שנעדיף אותם על בני אדם אמיתיים, גם פסיכולוגית לא נרגיש בהבדל".
זה אולי נחמד להשתעשע ברעיון שהיינו יכולים לתכנת בן זוג שיהיה נטול פגמים ותכונות מעצבנות, אבל בינתיים קשה לי לחשוב על תחליף ראוי לחיבוק ולמגע של גבר אמיתי. אבל מי יודע, אולי הנכדים שלי כבר יחשבו אחרת.
ומה דעתכם על יחסים וירטואליים? ספרו לנו בטוקבקים או לעדי רם בפייסבוק
לפנייה לכתב/ת 
