שתף קטע נבחר

הגאונים באים: כנס המדע העולמי בישראל

דור העתיד של מדעני העולם מגיע לישראל לשבוע חווייתי של לימוד, הרצאות, מפגשים וסיורים במסגרת כנס המדע העולמי שייערך בישראל - רגע לפני שהם כאן, הנה הגלויות המרגשות שהם שלחו אלינו. נתראה בישראל!

חמש יבשות, 15 חתני פרס נובל, 70 משלחות, 400 מדענים צעירים, 7 ימים של חוויה משנת חיים, ישראל אחת יצירתית ואינסוף השראה - זה המוטו המוביל של כנס WSCI (כנס המדע העולמי בישראל) שיתקיים בירושלים, בין התאריכים 15-20.8, זו הפעם הראשונה וצפוי להיות הכינוס המדעי הגדול ביותר מסוגו בעולם. רגע לפני שהם מגיעים לישראל, שלחו המדענים הצעירים גלויות וסרטונים שמראים עד כמה הם מתרגשים.

 

 

במהלך שבוע הפעילות, שיתקיים בקמפוס אדמונד י. ספרא של האוניברסיטה העברית בירושלים, יקיימו המדענים הצעירים מפגשים עם חתני פרס הנובל ועם מדענים מובילים מהארץ והעולם. הכנס יציע למשתתפים תוכן מדעי בסיסי בתחומי הפיסיקה, הכימיה, מדעי החיים והמתמטיקה, ממיטב המוחות המדעיים בתחומם בארץ ובעולם. בנוסף, יזכו המשתתפים לחוות את ישראל המגוונת, זו העתיקה בעלת העומק ההיסטורי והתרבותי, וזו הצעירה בעלת האופי הדינאמי והתוסס, תוך הדגשת הרוח הישראלית של חדשנות, יצירתיות וחשיבה מחוץ לקופסה.

 

כנס המדע העולמי יכלול במסגרתו גם תת-כנס בנושא מדע וטכנולוגיה ובמסגרתו מפגשים, פאנלים ופעילויות בהם ייקחו חלק חתני פרס הנובל ובכירי תעשיית ההיי-טק, הסטארט-אפ והחדשנות בישראל, במטרה להציג הקשר שבין מדע בסיסי ברמות הגבוהות ביותר לבין יישומיו בתעשייה, כפי שהם באים לידי ביטוי בצורה ייחודית בישראל. שיאם של האירועים הללו יהיה ב״שואו-קייס״ מרהיב של חברות ישראליות חדשניות שמשנות את העולם בתחומן.

 

כנס המדע העולמי - יוזמת משרד החוץ בשיתוף פעולה עם האוניברסיטה העברית בירושלים, משרד המדע ומטה ההסברה הלאומי במשרד רוה״מ - שיתקיים השנה לראשונה, מהווה את תחילתה של מסורת, במסגרתה יגיעו ארצה מידי שנה מדענים צעירים מרחבי העולם.

 

צעירים אלו יהוו בעתיד את חוד החנית של המדע בעולם והביקור שלהם כאן, בעודם צעירים, בראשית דרכם האקדמית, יהפוך אותם לשגרירים של ישראל במדינותיהם. במובן זה, ציין גיא קיבץ, איש משרד החוץ, מיוזמי הפרויקט ויו"ר הוועדה המארגנת של הכנס, כי "אחת ממטרות הפרויקט הנה למסד תשתית ארוכת טווח לקיום הכנס בישראל על בסיס שנתי ולהפכו למעין "תגלית מדעית", במסגרתה נביא לישראל במשך השנים מאות ואלפי מדענים צעירים שעתידים להפוך לדור הבא של מדעני העולם ולמובילי דעת קהל במדינותיהם".

 

"הכנס מהווה יוזמה חסרת תקדים בהיקפה מבחינת השתתפות נובליסטים כה רבים ולצדם מדענים צעירים מכל רחבי העולם. במובן הזה, אין לכנס אח ורע וככזה, הוא מהווה עבורנו הזדמנות ליצירת פלטפורמה ישראלית ייחודית וארוכת טווח, לה פוטנציאל רב להפוך לספינת הדגל של הדיפלומטיה הציבורית והחשיפה החיובית של ישראל, לקדם את תדמיתנו ולחזק עקב כך את מיתוגה של ישראל ברחבי העולם בתחומי המדע, הטכנולוגיה והחדשנות ולהפוך את ישראל וירושלים לאבן שואבת ולמרכז עולמי מוביל להכשרה ולטיפוח של הדור הבא של מדעני העולם".

 

המשלחת התאילנדית - נתראה בקרוב ()
המשלחת התאילנדית - נתראה בקרוב
 

400 הצעירים והצעירות שישתתפו בכנס נבחרו בארצותיהם בקפידה, בהם רבים שזכו בעבר בתחרויות מדע יוקרתיות ברחבי העולם. המשתתפים יגיעו במסגרת 70 משלחות לאומיות מכל רחבי העולם והם יהיו מלווים באנשי מדע בכירים ממדינותיהם המשמשים ראשי המשלחות.

 

בכנס ירצו וידריכו את המשתתפים 15 חתני פרס נובל למדעים מהארץ ומחו"ל, בראשם הפרופ' רוג'ר קורנברג (חתן פרס נובל לכימיה מארה"ב), השותף ליוזמה לקיים את הכנס ומשמש כיו"ר הוועדה האקדמית של הכנס, פרופ' סר הרולד קרוטו (חתן פרס נובל לכימיה מבריטניה), פרופ' ריצ'רד רוברטס (חתן פרס נובל ברפואה מבריטניה), פרופ' סידני אלטמן (חתן פרס נובל לכימיה מקנדה), פרופ' קלוד כהן-טנוג׳י (חתן פרס נובל לפיזיקה מצרפת), פרופ' דיוויד גרוס (חתן פרס נובל לפיזיקה מארה"ב), פרופ' ז'ורס אלפרוב (חתן פרס נובל לפיזיקה מרוסיה), פרופ' סטיבן צ'ו (חתן פרס נובל לפיזיקה מארה״ב ולשעבר שר האנרגיה בממשל אובמה), פרופ' הרולד וורמוס (חתן פרס נובל לרפואה מארה'ב). כמו כן, ישתתפו חתני פרס נובל הישראלים פרופ' אהרון צ'חנובר מהטכניון (רפואה-כימיה), פרופ' ישראל אומן מהאוניברסיטה העברית (תורת המשחקים), פרופ' עדה יונת ממכון ויצמן (כימיה), פרופ' דני שכטמן מהטכניון (כימיה), פרופ' אריה וורשל מאוניברסיטת דרום קליפורניה (כימיה) ופרופ' אילון לינדרשטראוס מהאוניברסיטה העברית (זוכה מדלית פילדס למתמטיקה). לצדם, ירצו בכנס 30 מדענים ישראלים מהבכירים והמובילים בתחומם בעולם, בניהם חתני פרס וולף למדע, פרס א.מ.ת ופרסים יוקרתיים אחרים.

 

המשלחת הישראלית לכינוס תהיה גם הגדולה ביותר בו והיא תכלול 24 צעירות וצעירים, יהודים וערבים מבריקים מכל רחבי הארץ שנבחרו בקפידה לפי קריטריונים של מצוינות במדע.

 

מנכ"ל משרד החוץ, הד״ר דורי גולד אמר כי: “אנו שמחים וגאים על ההיענות העצומה של מאות סטודנטים מבריקים ממיטב האוניברסיטאות מכל רחבי העולם, כמו גם של זוכי פרס נובל יידועי שם, להגיע לכאן ולהיות שותפים בכנס המדע הגדול מסוגו בעולם. היוזמה של משרד החוץ לקיים בארץ אירוע כלל עולמי כה ייחודי וחשוב בתחום המדע, משתלבת בצורה מושלמת עם הפעילויות המגוונות שלנו ברחבי העולם, בדיוק בתחומים הללו של המדע, הטכנולוגיה והחדשנות, בהן ישראל ממותגת כמעצמת חדשנות וקידמה מדעית-טכנולוגית ומהווה מושא ללימוד, הערכה ובמקומות מסוימים אף להערצה על הישגיה. במובן זה, הפוטנציאל הטמון בהבאת מיטב המוחות המדעיים של המחר, שחלקם עתידים בוודאי להפוך למובילי דעת קהל בארצותיהם ברור ועל כן חשיבותו הרבה של ׳כנס המדע העולמי׳ ותרומתו להמשך בניית תדמיתה ומיצובה של ישראל ברחבי העולם".

 

דני דנון, שר המדע הטכנולוגיה והחלל, ציין כי "קיום הכנס בישראל הוא הוכחה מוצקה להשפעה הישראלית על עולם המדע. מדעני ישראל הצליחו להוכיח לאורך כל שנות עצמאות המדינה, כי ביכולתם לשנות סדרי עולם ולהוביל למהפכות בכל תחום בו הם עוסקים. ממשלת ישראל מחויבת לעולם המדע ותמשיך לעזור ככל יכולתה על מנת לקדם את התחום".

 

נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' מנחם בן-ששון, אמר: "האוניברסיטה העברית מעריכה הזדמנות ייחודית זו לחשוף סטודנטים מכל רחבי העולם לאומת הסטארט-אפ. על ידי הבאת 400 מדענים צעירים מ-70 מדינות לעבוד לצד 15 חתני פרס נובל, האוניברסיטה העברית נשארת נאמנה לחזונה לקידום האנושות באמצעות השפה המשותפת של המדע, המשמשת כגשר בין עמים ואומות.

 

"כמנהיגה אקדמית ומחקרית בארץ ובעולם, האוניברסיטה העברית מחויבת לשיתוף פעולה מדעי בסביבה פלורליסטית, ללא הבדל דת, גזע או לאום. באמצעות כנס המדע העולמי אנו מצפים ליצור קשרים לטווח ארוך עם המדענים וממציאי העתיד של העולם, לתועלתם של אנשים בכל מקום".

 

רוצים להכיר את הנובליסטים? היכנסו למתחם פסגת הגאונים

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים