יום הפיל: המחקר שירחיק את סכנת הצייד?

לרגל יום הפיל הבינלאומי: הפיל האפריקני הוא החיה היבשתית הגדולה ביותר בעולם. הפיל נחשב למין מפתח בטבע, משום שהוא משפיע על עיצוב המערכות האקולוגיות שבהן הוא נמצא. היעלמותו מאזורים שונים באפריקה, למשל, מביאה לשינוי ניכר באותם אזורים, ובין היתר להיעלמותם של מינים נוספים. נזקים אקולוגיים אלה גם גורמים לנזקים כלכליים במדינות אפריקה, כאשר הגדול בהם הוא הפגיעה בתיירות, שחשובה כל כך למדינות אלו.

עוד כתבות באתר זווית, סוכנות ידיעות למדע וסביבה

מתחת לכיפה השקופה

צייד לבן, כסף שחור

תוכנית הגרעין

מדי שנה כ-50 אלף פילים ניצודים באופן בלתי-חוקי, בעיקר בעבור השנהב של החטים שלהם (השנהב משמש כמקור לתרופות במזרח אסיה וכן כחומר גלם לחפצי אומנות, רהיטים ועוד). כיום, נותרו פחות מ-500 אלף פילים באפריקה, וקצב ציד של 10 אחוז משמעותו שהאוכלוסייה צפויה לקרוס תוך פחות מעשור.

במחקר חדש, בוצע מיפוי גנטי של אוכלוסיות פילים ברחבי אפריקה. במקביל, נערכו בדיקות גנטיות למשלוחי שנהב שנשלחו ונתפסו במזרח אסיה וגם במדינות אפריקה, טרם העברתם למזרח אסיה. השוואה בין שני מיפויים אלה מאפשרת לשרטט את אזורי הצייד, נתיבי ההברחה והיעדים של הסחר הבלתי חוקי בשנהב. המחקר מצא שכאשר סוחרים וציידים רוצים למלא משלוחים של שנהב, הם חוזרים בדרך כלל לאותם אזורים שבהם פעלו בעבר כדי לצוד פילים נוספים.

כמו כן, השנהב בדרך כלל אינו נשלח לאסיה מאותה מדינה באפריקה שבה ניצודו הפילים, אלא מיעד אחר. זו טקטיקה שנועדה לצמצם את הסיכונים של רשתות הצייד וההברחה: אם צייד נתפס בקניה, יהיה קשה לאתר את הסוחר שלו בטנזניה, למשל. השימוש במידע זה מחייב שיתוף פעולה הדוק בין המדינות השונות באפריקה לשם צמצום אפקטיבי של הציד והסחר.

התגלית המשמעותית ביותר של המחקר היא שרוב רובו של הציד הבלתי חוקי של פילים בעשור האחרון מתרחש בשני אזורים בלבד: פילי יער ניצודים בשטח שבין גבון וקונגו, ופילי סוואנה ניצודים בעיקר בטנזניה. סביר להניח ששחיתות פנימית במדינות מפתח אלו מאפשרת את שגשוג הסחר במשך עשור ברציפות. המשמעות היא שבעזרת במאמץ ממוקד יהיה ניתן להקטין משמעותית את הציד באותם אזורים וכך לפגוע אנושות בסחר העולמי בשנהב.

מובן שאם זה יקרה הציידים והסוחרים יפנו לאזורים אחרים, אך מכיוון שברור שהם מאוד מקובעים באזורי הציד ונתיבי ההברחה שלהם (מכירים את האזורים, נעזרים בשחיתות מקומית), ייקח להם הרבה זמן להקים נתיבי הברחה חדשים ויעילים.

התוצאות של המחקר גם מונעות ממדינות המפתח הבעייתיות להכחיש שקיימת אצלן בעיה. כך יהיה יותר קל להשפיע עליהן לשתף פעולה במאמצים הבינלאומיים לשמירה על הפילים.

המאמר פורסם לראשונה בזווית, סוכנות ידיעות למדע וסביבה