סקר: הישראלים מעדיפים זכייה בפרס נובל על פני זכייה באירוויזיון

כנס המדע העולמי - ה-wsci - נפתח אמש בשני אירועי ענק לציון הגעתם של למעלה מ-400 גאוני מדע צעירים, דור העתיד של מדעני העולם, מלמעלה מ-70 מדינות יחד עם 15 חתני פרס נובל למדע מרחבי העולם.

רוצים לדעת מי הנובליסטים שהגיעו לכנס? הצטרפו לפסגת הגאונים

הכנס, שמהווה פרויקט בעל חשיבות לאומית, ואותו יזם ומוביל משרד החוץ בשיתוף פעולה עם האוניברסיטה העברית בירושלים, משרד המדע ומטה ההסברה הלאומי במשרד רוה"מ, יימשך כל השבוע וצפוי להיות הכינוס המדעי הגדול ביותר מסוגו בעולם.

בטקס הפתיחה בבוקר נאם דני דנון, שר המדע, הטכנולוגיה והחלל והתגאה במקומה של ישראל בעולם כמעצמת מחקר ופיתוח, ומנכ"ל משרד החוץ, דורי גולד, הסביר עד כמה חשוב מקומו של המדע בהקמתה של מדינת ישראל.

טקס הפתיחה השני הביא לבמה את שמעון פרס, לשעבר נשיא המדינה, שדבר על חשיבותו של המדע כיוצר מהפכות ומשנה סדרי עולם למען עתיד טוב יותר, ואף הודה לפרופ' מנחם בן ששון, נשיא האונ' העברית, המארחת את הכנס, על שהוביל את האונ' להישגים אקדמיים מהטובים בעולם. פרופ' בן ששון נאם גם הוא והסביר עד כמה חשוב המדע להקמתה של מדינה ולבנייתו של עם.

אירוע הפתיחה לווה בהופעות של להקת מיומנה ובהנחייתו של ליאור סושרד, שהצליח להפתיע אפילו את גדולי המדענים.

פוגשים את הנובליסטים(צילום: זוג הפקות)

לקראת הכנס, נערך סקר בקרב הציבור בישראל, הבוחן את עמדותיו בנוגע למדע ולחדשנות הישראלית וחשיבותם והוא מתפרסם לראשונה. הנסקרים נשאלו איזה הישג בינלאומי של ישראל ממלא את לבם בגאווה הגדולה ביותר- 60% מן הנשאלים ציינו, כי זכייתם של ישראלים בפרסי נובל ובפרסים בינלאומיים בתחום המדעים, היא הממלאת את לבם בגאווה הגדולה ביותר.

אחריהם נמצאים אקזיטים גדולים של חברות סטארט אפ ישראליות (24.1%) ואחריהם, בפער ניכר, נמצאת זכייתה של ישראל באירוויזיון (9%), זכייתה של ישראל באליפות אירופה בכדורסל (3.4%) וזכייתה של ישראל בפרסים בתחום הקולנוע (1.3%).

הנסקרים נשאלו האם, בימים בהם זירת ההסברה של מדינת ישראל חשובה ומתחזקת, עד כמה על מדינת ישראל להשקיע משאבים כלכליים רבים יותר לחיזוק המדע והחדשנות הישראליים, כחלק מן המאבק על תדמיתה של ישראל בחו"ל, גם על חשבון תקציב הביטחון.

התוצאות המפתיעות הצביעו על כך שהרוב מכריע של הציבור בישראל, 76.5%, סוברים כי על מדינת ישראל להשקיע משאבים כלכליים רבים יותר בחיזוק המדע והחדשנות בישראל, גם על חשבון תקציב הביטחון. רק 15.3% סוברים כי אין להשקיע משאבים כלכליים בחיזוק המדע, על חשבון תקציב הביטחון.

שאלה נוספת שהוצגה לנשאלים ביקשה לבדוק מהו המקצוע בו צריכה מערכת החינוך להשקיע את מירב המשאבים הכספיים שלה, על מנת להכשיר את הצעירים כראש חץ של מדינת ישראל בחייהם הבוגרים. 71% מן הנשאלים ציינו את מקצועות המדעים והמתמטיקה ואחריהם, בפער גדול, את מקצוע האנגלית (9.8%). מקצוע ההיסטוריה זכה ל-3.7% ואילו מקצוע התנ"ך ל-2.8% בלבד.

הדור הצעיר מול הדור המוביל(צילום: זוג הפקות)

נצפתה שונות גדולה בין המבוגרים, הרואים בלימודי המתמטיקה והמדעים חשיבות גדולה הרבה יותר, מאשר הצעירים. 80% מבני 65 ומעלה ציינו את לימודי המתמטיקה והמדעים ואילו 42% בלבד מבני 18-24 ציינו מקצועות אלו. הצעירים, לעומת זאת, רואים חשיבות רבה בלימודי האנגלית, אותה ציינו 24% מן הנשאלים בקבוצת הגיל 18-24, לעומת 6% בלבד מבני 65 ומעלה.

גיא קיבץ, איש משרד החוץ, מיוזמי הכנס ויו"ר הוועדה המארגנת שלו מסר בתגובה לנתוני הסקר, כי "חשיבותו של

כנס המדע העולמי למדינת ישראל גדולה ביותר, הן מהותית והן תדמיתית. מדינת ישראל מייחסת חשיבות עצומה לקידום המדע, הטכנולוגיה והחדשנות, תחומים בהם נחשבת ישראל למובילה עולמית.

"הבאת מאות מדענים צעירים בשנה לישראל ולצדם עשרות חתני פרס נובל תבסס את מעמדה של ישראל כמרכז עולמי של מדע וחדשנות, תפנה זרקור חיובי לישראל ברחבי העולם ותתרום להעלאת המודעות לחשיבות לימודי המדע בארץ."

היכנסו למתחם פסגת הגאונים