היצואנים מיואשים: בסוף נעביר מפעלים לחו"ל

דיון סוער שהתקיים השבוע באחד מהמפעלים הגדולים והמצליחים של התעשייה הקיבוצית, הציג את התמונה העגומה של היצוא הישראלי ההולך ודועך בשנים האחרונות. במרכז הדיון עמדה השאלה, האם להקים את הסניף החדש של המפעל בארץ, ולהמשיך לייצא מישראל את הסחורות לחו"ל, או לחילופין - להקים אותו בארצות הברית. השאלה, שטרם ניתנה עליה התשובה, עלתה בעקבות המגמה ההולכת ונמשכת של ירידה ביצוא הסחורות מישראל.

עוד על היצוא הישראלי

ביורוקרטיה וחסמי יצוא: עם מה מתמודד ההיי-טק?

"הממשלה מתעלמת מכך שהמשק מתדרדר למיתון"

רוצים להתעדכן בחדשות הכלכלה והצרכנות? הצטרפו לעמוד הפייסבוק שלנו

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), צמח המשק הישראלי ברבעון השני של השנה צמח בשיעור מזערי של 0.3%, שמיוחס בעיקר לירידה בהיקף היצוא של ישראל. לפי הנתונים, הערך הכולל של סחורות ושירותים שיוצאו מישראל בחודשים אפריל-יוני 2015 ירד ב-12.5% בשיעור שנתי, זאת בהמשך לירידה של 11.1% ברבעון הראשון. בסה"כ בכל המחצית הראשונה של השנה ירד היצוא בשיעור שנתי של 8.6%.

צניחה בפתיחת מפעלים חדשים בישראל

המגמה של ירידה במספר המפעלים, שנפתחים בישראל ב-10 השנים האחרונות למול העברת מפעלים ישראלים לחו"ל, הולכת ומתחזקת. מבדיקת מכון היצוא עולה, כי ב-2004 נפתחו בישראל 56 מפעלים לעומת 10 מפעלים בלבד ב-2014, ובעוד שב-2004 ל- 16% מהמפעלים היתה פעילות בחו"ל, ב-2014 30% מהמפעלים פעלו בחו"ל, בעיקר במזרח.

(צילום: אבישג שאר-ישוב)

"הדיון על הקמת מפעל נוסף בארץ או בחו"ל היה דיון עצוב", מודה אודי אורנשטיין, מנכ"ל איגוד התעשייה הקיבוצית, ולשעבר מנכ"ל רביב, יצואנית חלקי חילוף לתעשיית הרכב, שנכח בדיון על מיקום המפעל החדש. "היה ברור, שכולם רוצים, שהמפעל יהיה בארץ. אבל לאור הנתונים הפסימיים ובעיקר לאור התייחסות הממשלה לנושא, קשה לקבל החלטה אם להמשיך להתנהל בתוך המציאות הישראלית, או להרים ידיים ולהעביר עוד מפעל ישראלי לארצות הברית. השאלה שעמדה באויר לא היתה רק שאלת המיקרו, אלא שאלת המאקרו. כי אם פעם היצואנים היו מנוע הצמיחה של המדינה, ועד המשבר שפרץ ב-2008 היתה פה צמיחה אדירה, כשהדולר עמד אז על 4.5 שקלים, והיורו על 5.5 שקלים".

לדבריו, היום התמונה קודרת. מ-2009 יש סגירה של מפעלים בישראל ועלייה במספר המפעלים הנפתחים בחו"ל, ובשלוש השנים האחרונות התגבר הקושי של הייצוא הישראלי להיות רלוונטי לשווקים הבינלאומיים. שערי המטבע הנמוכים של הדולר והיורו, הרגולציה המוגברת, עלויות האנרגיה והתחרות עם שווקים חדשים, כמו סין, הביאו להוצאות הולכות וגדלות ולירידה בהכנסות. "היכולת של יצואנים בישראל להצליח בשווקים בינלאומיים הולכת ונשחקת באופן קבוע", קובע אורנשטיין.

הייצוא הוא הכלכלה האמיתית שלנו

מריאן כהן, נשיא קבוצת "מר", שלה שלושה מפעלים בישראל, המייצרים פתרונות תקשורת ואבטחה מבהיר, כי כל אחד מהיצואנים נלחם על המפעל שלו, וגם אם מפעל כזה או אחר מצליח לשרוד ואפילו לעלות מעט, עדיין הבעיה הכללית קשה ביותר. "ב"מר" לא חלה ירידה בייצוא. להפך, נרשמה אפילו עלייה קטנה, אולם היתה יכולה להיות עלייה הרבה יותר גדולה. אסור להסתכל על המיקרו", הוא מסביר. "במדינות כמו סין כל המדינה מגויסת לטובת היצואנים, אבל לצערי בישראל זה לא קורה".

למה?

"כי המדינה מסתכלת על נתונים אחרים. למשל, ביולי היתה מכירת שיא של דירות, והכנסות המדינה ממיסים זינקו כתוצאה מזה אבל אין לזה שום קשר להגדלת התוצר. האויב הכי גדול של היצואנים זה להגיד ש"הכל בסדר". רואים שהקניונים מפוצצים, הכבישים עמוסים ועם ישראל מבלה, ומקבלים תחושה מטעה, כאילו "נמות מאושרים". בפועל ישראל חייבת לייצא כדי להתקיים, הייצוא הוא הכלכלה האמיתית שלנו. חייבים להמשיך לייבא מטבע חוץ, כי חייבים דולרים, אבל במקביל חייבים להגדיל את הייצוא. המדאיג הוא שלא מוטרדים מזה בישראל".

"משרד האוצר כל הזמן מסביר מה לא לעשות, במקום מה כן אפשר לעשות"(צילום: גיל יוחנן)

על מה מתבססת טענה זו?

"עובדה אחת פשוטה יכולה להסביר את המגמה. אם עד לפני שנתיים היה בישראל משרד התמ"ת, הגיע השר בנט, שבהתחלה מאוד שמחנו שהגיע שר מתוך התעשייה, והחליט לשנות את השם של המשרד ל"משרד הכלכלה". סליחה, מה זה כלכלה? כתוצאה מזה, אף אחד לא מייצג עוד היום את התעשייה והמסחר, בזמן שהתעשייה צריכה עזרה גדולה. חייבים להבין, שכשמפעל נסגר ועובר לארץ אחרת - הוא לא יחזור לכאן. עצוב לי, כי אני ציוני בלי לחשוב שזו מילה גסה. גדלתי פה וגידלתי פה את ילדיי ושירתנו בצבא, ואני רואה בייצוא חלק מערכי היסוד של המדינה".

הכלבים נובחים והשיירה עוברת?

"ממש כך, וזו בושה מה שקורה פה. לפני כ-20 שנה מישהו עשה פה מעשה חכם, כשהכניס את תעשיית התוכנה, תעשיית ההייטק, לתוך התעשייה עצמה. זה גורם ליצואנים נזק גדול, כי זה מטעה את התעשייה האמיתית. כשרואים מה קורה למפעלים כמו אינטל, אינדיגו, או לתעשיות הטקסטיל והחקלאות, מבינים. קשה להתחרות בעולם כשהמדינה לא תומכת בך".

מה הפתרונות מעבר לצעקות "הצילו"?

"כל יצואן במיקרו יעשה מה שטוב לו. אני עדיין פטריוט, אבל אם יגיע רגע, שאבין שהחרב מונחת לי על הצוואר, לא תהיה לי ברירה אלא להעביר את שלושת המפעלים של "מר" לצ'ילה, מקסיקו ופרו. יהיה לי שם הרבה יותר קל. אני מקווה שלא אגיע לרגע הזה", הוא אומר ונאנח. לדבריו, המדינה חייבת לנקוט בצעדים הכרחיים ומיידיים.

"אני רואה איך ממדינות אחרות מגיעות משלחות, שממליצות למדינות שונות על התעשייה במדינה שלהם. מגיעים חברי ממשלה, אנשי עסקים, הם מעודדים כך את הייצוא של המדינה שלהם. אצלנו זה לא קיים. חייבים לעשות רעשים. שגם שרים, ח"כים ואנשי עסקים ישראלים יסעו לחו"ל וימליצו על התעשיות הישראליות. הממשלה גם חייבת לרסן את הספקולציה של שער הדולר. אם הדולר יחצה שוב את ה-4 שקלים, המצב של היצואנים יהיה הרבה יותר טוב. שיגדרו את שער הדולר עבור היצואנים".

נפגשת עם גורם במשרד הכלכלה או משרד האוצר לצורך ההצעות האלו?

"מה הטעם? כבר שנתיים שלא נפגשתי עם אף גורם במשרד האוצר או הכלכלה. משרד האוצר כל הזמן מסביר מה לא לעשות, במקום מה כן אפשר לעשות".

מגבשים מפת דרכים

במכון היצוא החליטו שלא לשתוק יותר, ופתחו במהלך "יצוא - ישראל", שמטרתו גיבוש "מפת דרכים", שאמורה להיות מוגשת כמסמך לממשלה הנכנסת, וכך להביא לחשיבה מחודשת לגבי מקומו של היצוא בסדר היום הציבורי. המהלך, פרי יוזמה משותפת של המכון, מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתאחדות התעשיינים, מסתמך על מחקרים, שהראו כי כלכלה מוטת יצוא הינה כלכלה תחרותית יותר עם שיעורי פריון גבוהים. כ-200 יצואנים ממגוון ענפי היצוא פגשו בחודשיים האחרונים נציגי ממשל ואקדמיה, דנו באתגרים ובהסרת חסמים העומדים בפני היצוא והיצואנים הישראלים ובעוד מספר שבועות יונח המסמך על שולחן הממשלה.

"יש במדינה מיליארדים של דולרים, וזה בסדר. הבעיה היא שבשנים האחרונות ייצוא הסחורות מצטמצם", אומר ל-ynet רמזי גבאי, יו"ר מכון היצוא. "בשלוש השנים האחרונות אנחנו עומדים על ממוצע של כ-95 מיליארד דולר ייצוא. כשייצוא לא גדל, המשק לא צומח. אין מקומות עבודה, אין לאן למכור". גבאי מציין אמנם כי יש גידול בייצוא של תוכנה ותחומים טכנולוגיים, אך בענפים כמו טקסטיל וחקלאות יש ירידה, בגלל תחרות עצומה עם סין. "בממשלה התפיסה היא שהתעשיינים הם טייקונים, אבל צריך להבין שלהקים מפעל זה אומר להביא מהבית ולסכן מיליוני שקלים". 

לדבריו, בפועל, מפעלים ישראלים עוברים לארצות הברית ולמזרח בשנים האחרונות, ויותר ויותר תעשיות נסגרות בארץ. "נוח לנו להסתכל על תעשיית ההייטק כעל מושיעה לאומית, אבל לא רואים את כל המובטלים, ואת כל ערכי היסוד של המדינה מוקרבים על מזבח חוסר האכפתיות וחוסר האונים הממשלתי".

אתה מאמין שהמסמך ישנה את התמונה הקודרת הזאת?

"נגיש את המסמך, ואני מצפה שהממשלה תקים ועדה רצינית ותבדוק את הנושא. אחד הדברים הבלתי אפשריים בישראל הוא, שאין תוכנית אסטרטגית כלכלית לתעשייה הישראלית. חייבים להבין, שמטרת הייצוא היא לא להביא דולרים, אלא שהיצוא הוא קטר צמיחה, שאין שני לו במשק הישראלי. לא תהיה צמיחה בישראל בלי הייצוא".