מה שעשינו ב-99': המשלחת שתשבור שיאים?

מתוך 14 אליפויות העולם באתלטיקה שנערכו עד כה, אין ספק שנציגינו באליפות העולם בסביליה 1999 היוו את המשלחת האיכותית וההישגית ביותר.

שני עולים לגמר בקפיצה למוט, אלכס אברבוך ודני קראסנוב, שני ספרינטרים שהגיעו לרבע הגמר ב-100 מ', אלכס פורחומובסקי וטומי כפרי, כולל שיא לאומי נהדר של פורחומובסקי, 10.20 שניות, שעושה רושם כי יחזיק מעמד עוד זמן רב. רביעיית שליחים נפלאה ב-100X4 מ' (פורחומובסקי, כפרי, גדעון יבלונקה ורפי יער) שפיספסה את הגמר רק במקום אחד וסיימה תשיעית עם שיא לאומי מדהים לרמתנו, 38.81 שניות. ולקינוח, איך לא, מדליית הכחול-לבן הראשונה באליפות עולם. חודש בלבד מאזרוחו הביא אברבוך את הארד בחצות לפי שעון ישראל.

אלכס אברבוך. עשה היסטוריה בסביליה(צילום: אורן אהרוני)

המשלחת הנוכחית לבייג'ינג יכולה לתת פייט לסביליה. יש בה מועמדת סבירה למדליה (חנה קנייזבה-מיננקו), עוד אחת שביום מטורף עשויה לעלות על הפודיום (מרגריטה דורוז'ון), ושניים שיכולים לסמן את הגמר כמטרה, אם כי קשוחה במיוחד (דונלד סנפורד ודימה קרויטר). החמישית, אולגה לנסקי, תנסה להרוויח את לחמה בשיא אישי, ואולי אפילו לאומי על חשבון אמה אירינה ב-200 מ'.

שלושה מתוך החמישה הם עולים חדשים כתוצאה מנישואים לישראלים, ולזכותם ייאמרו שני דברים: 1. בצד האנושי, כולם נקשרו למדינה וגאים לייצג אותה. 2. למעט קנייזבה שנותרה בינתיים ברמתה מאוקראינה, שני האחרים, סנפורד ודורוז'ון, התקדמו מאוד מאז שהגיעו ארצה. לחנה ודונלד מאמנים ישראלים, אלכס מרמן (מאמן קפיצות) ואיגור (יגאל) בלון (מאמן ריצה). את דורוז'ון מאמן אלכסנדר דריגול, בעצמו עולה חדש, שייצג את אוקראינה בלונדון 2012 כאתלט המבוגר ביותר (46!). דימה ואולגה לא נולדו בארץ, אבל הגיעו כילדים וקיבלו את כל הכשרתם המקצועית בישראל.

הרביעייה הישראלית מ-1999. שיא ישראלי אדיר(צילום: רלי אברהמי)

מאחר וארבעה מתוך החמישה כבר הבטיחו את מקומם בריו, הרי שבייג'ינג תהווה עבורם חזרה כללית. לנסקי עדיין חייבת להשיג את הכרטיס האולימפי. בואו נתקדם עם האתלטים לפי סדר הופעתם.

חנה קנייזבה-מיננקו, קפיצה משולשת

מוקדמות, שבת, 22.8, 14:10

גמר (אם תעלה), יום שני, 14.30

לנסקי וקנייזבה עם אוסיין בולט. אולי הוא ייתן להן השראה(צילום מתוך הפייסבוק)

חנה נראית הקרובה ביותר למדליה. האמת היא שאחרי דירוגה במקום הרביעי באולימפיאדת לונדון במדי אוקראינה (14.56 מ'), הערכנו שכחלוף שלוש שנים היא תהפוך לדגם הרבה יותר משופר. בפועל, ההבדלים בין חנה של גיל 22 לגיל 25 אינם גדולים. אלא שתחרות טובה אחת, הלוואי בגמר בבייג'ינג שבו הכול יתחבר, יכולה להמציא לנו חנה חדשה.

חנה ומאמנה מרמן עדיין מחפשים את הנוסחה. בניגוד לעבר, היא פוסלת הרבה פחות. היא גם לא גומרת את הארסנל שלה אחרי שתי קפיצות. כרגע, היא מדורגת חמישית בעולם אחרי שתי המועמדות הבולטות לדוכנים מספר 1 ו-2 בפודיום (קתרין איברגואן, אלופת העולם הקולומביאנית, וסגניתה הרוסייה יקטרינה קונייבה).

גם הפעם היא תזכה להניף את דגל ישראל בגאווה?(צילום: AFP)

מהמקום השלישי, ההבדל הוא על חודם של סנטימטרים. השם החדש של השנה, גבריאלה פטרובה בת ה-23 מבולגריה (14.64 מ'), מדליסטית הארד האולימפית, האוקראינית אולגה סלאדוחה (14.62) וחנה, 14.61 (שיא ישראלי). אי אפשר שלא לקחת בחשבון את האלופה האולימפית, אולגה ריפאקובה מקזחסטן (14.48), שחזרה אחרי לידה.

לחנה היו יותר מדי "כמעטים". בלונדון, היא דורגה שלישית עד הקפיצה האחרונה שבה חטפה ממנה בת ארצה לשעבר, סלאדוחה, את הארד. באליפות אירופה באולם בפראג היא דורגה שנייה עד הקפיצה האחרונה, ואז פטרובה עברה אותה. לפחות נותרה לה ביד מדליית הארד. לחנה נמאס מכך, והיא רוצה מאוד לעלות לפודיום באליפות העולם. זה יהיה רמז מעודד לקראת האולימפיאדה.

יותר מדי "כמעטים"(צילום: AP)

דונלד סנפורד 400 מ'

מוקדמות, ראשון, 23.10, 06.10 לפי שעון ישראל

חצי גמר (אם יעפיל), שני, 24.8, 15.05

גמר (הלוואי שיעפיל), רביעי, 26.8, 16.25

סנפורד נמצא בשנתיים האחרונות בהתקדמות ענקית. באליפות אירופה בציריך רק קיווינו שיפתיע ויגיע לגמר, אבל הוא לקח את ההזדמנות בשתי ידיים וזכה במדליית הארד. הפרט החשוב באותה אליפות הייתה יכולתו להגיע לביצוע שיא בזמן אמת. במילים אחרות, הוא מופיע לתחרויות.

דונלד סנפורד. נמצא בהתקדמות ענקית(צילום: ראובן שוורץ)

העונה היה ברור שהוא הולך להתפוצץ. אחרי שינוי אסטרטגיית הריצה שלו, פתיחה מהירה מבלי לחכות לסיומת, הוא השתפר מריצה לריצה. בסופו של דבר, בתחרות במוסקבה הוא קבע 45.04 שניות והשאיר את טובי רצי רוסיה הרחק מאחור. למרות דירוגו כ-33 בעולם, לפי רצים ולא בהתאם למדינות, ההפרשים בינו לבין המקדימים אותו הם קטנים. אם ייקלע לקרבות שיוכרעו על אופי, יש לו סיכוי טוב.

העונה ירדו 28 רצים מתחת ל-45.00 שניות, ו-171(!) מתחת ל-46.00. זה לא צריך להפחיד אותו אלא רק לדרבן. בגיל 28, שנה לפני ריו, הוא נמצא בשיאו. אם לא יעשה טעות טקטית כלשהי וירגיש בטוב, הוא יהיה מועמד לחצי הגמר. ואם כך, ביום בהיר אפשר יהיה לראות את הגמר שיהווה, אם וכאשר יושג, הישג פנטסטי.

מועמד לחצי הגמר, נקווה שישיג יותר(צילום: AP)

אולגה לנסקי, 200 מ'

מוקדמות, רביעי, 26.8, 14.15

חצי גמר (אם תגיע)ף חמישי, 27.8, 14.35

אחרי "פסטיבל הרוח", והמתח בו הייתה נתונה עד קבלת האישור להשתתף בבייג'ינג, אולגה תצטרך להיות בכושר מנטלי יוצא דופן. זה לא פשוט אחרי ימים קשים כאלה. מאחר וזמנה הוא ה-49 מבין 60 הרצות, 24.18, ב-2 מאיות מהיר מהקריטריון, היא תצטרך להיות בשיאה כדי לשחזר ולהשיג את הכרטיס לריו.

אולגה לנסקי. חייבת להיות בכושר מנטלי יוצא דופן(צילום: אורן אהרוני)

קשה להאמין שתשיג מקום בסיבוב השני, בהתחשב בעובדה שחלק ממתחרותיה יהיו שחומות עור, הנהנות מגנטיקה מצוינת לספרינטים. אם תשיג את המינימום לריו זה יהיה נפלא. אם תשבור את שיאה הלאומי של אמה, 23.15, זה יהיה עוד יותר נפלא. כל דבר מעבר לתחזית הפסימית על נשירה בתום הסיבוב הראשון יהווה הפתעה.

דימה קרויטר, קפיצה לגובה

מוקדמות, שישי, 28.8, 04.45

גמר (אם יגיע), ראשון, 30.8, 13.30

דימה קרויטר. התחיל לממש את יכולותיו(צילום: ראובן שוורץ)

עד לפני חודש וחצי, כשהתקשה לעבור 2.20 מ', מי היה מאמין שדימה קרויטר ייסע לבייג'ינג עם הכרטיס לריו ביד. אלוף העולם לקדטים לשעבר, תואר מחמיא המעיד על כישרון, התחיל ביולי האחרון לממש את יכולותיו. היום שיאו האישי כבר עומד על 2.29, גילו 22 וכל הקריירה לפניו.

מאחר ודימה כבר עשה את שלו העונה, יש לו רק מה להרוויח. כדי להגיע לגמר הוא יצטרך לשחזר את שיאו האישי, וזה לא פשוט לגמרי להיות בשני "פיקים" בהבדל של חודש. אם יפתיע, יקנה את עולמו ויתחבר לצמרת הקופצים בעולם. באולימפיאדת בייג'ינג הספיקה תוצאה של 2.25 בלי פסילות לעלייה לגמר. הפעם תעמוד הדרישה על הישג טוב יותר. סיכויי העלייה שלו הם 20 אחוז, כלומר אחת לחמש, נמוכים אבל קיימים.

מרגריטה דורוז'ון, הטלת כידון

מוקדמות, שישי, 28.8

גמר (אם תגיע), ראשון 13.45

דורוז'ון כבר השתתפה באולימפיאדת לונדון 2012 ובאליפות העולם במוסקבה 2013, בשתי הפעמים במדי אוקראינה, אך לא הצליחה להגיע לגמר. דווקא מאז עלייתה ארצה היא שיפרה את שיאה האישי, מ-62.01 מ' ל-64.56 מ' (תוצאה המהווה את השיא הלאומי). היא הייתה הראשונה מבין האתלטים להבטיח את מקומה בבייג'ינג ובריו כנציגת ישראל.

מרגריטה דורוז'ון. שיפרה את השיא בארץ(צילום: Gettyimages)

לפני חודשיים, מרגריטה נמצאה בכושר נהדר, כשניצחה בתחרות גדולה בפראג ואחר-כך בליגת היהלום באוסלו. לאחרונה חזרה להטיל פחות מ-60 מ', אך בתום מחנה האימונים שערכה באוקראינה היא שוב אופטימית. דורוז'ון מסוגלת להגיע לגמר ואולי אף לזכות במדליה ביום גדול. לעומת זאת, ביום חלש, היא עלולה למצוא עצמה מחוץ לגמר. אנחנו מעדיפים את אחת משתי האפשרויות הראשונות.