שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    שיקרו, הכפישו, נקמו. שערורייה במועצה דתית
    בנימין ביטון ויעקב אפריאט, שניהלו את בית העלמין בעכו, הציעו לבעל עסק למצבות: נפנה אליך לקוחות ואתה תשלם לנו. הוא סירב, וזה עלה לו ביוקר
    כך ייעשה למי שלא הסכים לשתף פעולה עם מנהל בתי העלמין בעכו, בנימין ביטון, ועוזרו יעקב אפריאט: השניים הציעו עסקה מפוקפקת לבעל חנות למצבות, וכשזה סירב להם – הם הכפישו אותו באוזני לקוחות פוטנציאלים כדי שלא ישכרו את שירותיו. בית משפט השלום בחיפה קיבל לאחרונה תביעת לשון הרע שהגיש, וחייב את ביטון ואפריאט לשלם לו 100 אלף שקל.

     

    פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

     

    בית העסק של התובע פועל סמוך לבית העלמין הישן בעכו. בתביעה שהגיש בעליו בדצמבר 2010 הוא טען שביטון ואפריאט הציעו לו שיפנו אליו לקוחות אם ישלם להם 500 שקל על כל פנייה. לדבריו, הוא סירב להם ומאז הם החלו במסע השמצות נגדו ונגד העסק שלו: הם הכפישו את שמו בפני משפחות אבלות, הטילו רפש במקצועיותו וביושרתו והפנו את האבלים לעסקים המתחרים. הוא דרש פיצוי של 100 אלף שקל מכל אחד מהם.

     

    הנתבעים טענו מנגד שמדובר בתביעה מופרכת, ואחד מהם אף הגיש תביעה נגדית, בטענה שהתובע הוא שפגע בשמו הטוב כשהגיש נגדו תלונות למשטרה, למועצה, לרשות המסים ולעיתונות.

     

    השופטת איילת הוך-טל אימצה את גרסת התובע. היא קבעה שפעולות החקירה שביצע הוכיחו ששני עובדי המועצה הדתית פעלו כדי להניא לקוחות פוטנציאליים מלפנות לבית העסק שלו וכן נהגו להכפיש את יושרו ומקצועיותו.

     

    כך לדוגמה הובאה עדות מטעם לקוח, שלפיה בטרם ניגש להכין מצבה, אמרו לו השניים שהתובע מחלל את כבוד המת כי הוא עובד בשבת, שהמצבות שלו לא איכותיות ומתפרקות, והמליצו על עסקים אחרים.

     

    שלל העדויות שהובאו בפניה הביאו את השופטת לקבוע שמעשי הנתבעים חמורים שבעתיים ממעשיהם של אנשים פשוטים, מפני שהם עובדי ציבור שנתפסים בעיני הציבור כנטולי פניות ומומחים בתחום.

     

    השופטת הוך-טל הסבירה שאנשים בעלי תפקיד ציבורי אמורים להיות נטולי כל אינטרס זר, לשרת את ציבור הלקוחות הפונה אליהם בשלב כה רגיש בחייהם, ולהתנהל מולם ללא משוא פנים וללא שיקולים זרים.

     

    לכן היא קבעה, שהנתבעים יפצו את התובע על הפגיעה בשמו הטוב גם כדי להעניש אותם על התנהגותם וגם כדי להרתיע עובדי ציבור אחרים מלנהוג כמותם.

     

    בתוך כך החליטה השופטת לדחות את התביעה הנגדית. לדעתה, תלונתו של התובע בפני הגורמים האמורים איננה סתמית, אלא נוסחה בלשון נקייה ותמת לב, שהרי התנהלותם של הנתבעים לא הייתה תקינה, בלשון המעטה.

     

    בסיכומו של דבר נפסק שמנהל בתי העלמין ישלם לתובע פיצוי בסך 80 אלף שקל ועוזרו ישלם 20 אלף שקל. כמו כן נפסק כי שניהם ישלמו לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 30 אלף שקל.

     

    • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
    • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
    • עו"ד גיא אבידן עוסק בדיני לשון הרע
    • הכותב לא ייצג בתיק

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים