תאונת עבודה: נחשפה לאדי טיגון ב"טבעול"
במהלך 11 שנות עבודה במפעל המזון הוחמר מצב הנשימה של אישה, אולם הביטוח הלאומי סירב להכיר בכך. בית הדין חייב אותו לעשות זאת
עובדת כללית במפעל "טבעול" בקיבוץ לוחמי הגטאות טענה כי סבלה מפגיעה במערכת הנשימה בעקבות חשיפתה לאורך שנים לחומרי ניקוי ואדי טיגון, אולם הביטוח הלאומי סירב להכיר בכך כתאונת עבודה. היא פנתה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, שחייב את הביטוח הלאומי להכיר בדרישתה,
ולקבוע במהרה את אחוזי הנכות שנגרמו לה.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- בלי סיבה: בית אבות לקח מקשיש 103 אלף ש'
- שנים אחרי מסע האלונקות: חייל יוכר נכה צה"ל
- 1.37 מיליון ש' לפועל פלסטיני שנקבר בתעלה
- אגרה בלי חוק? רשות המס תחזיר 40 מיליון ש'
האישה, אם לחמישה ילדים, עלתה לישראל מאתיופיה ב-1984 וזמן קצר לאחר מכן אובחנה עם מחלת ריאות כרונית. ב-1997 היא הועסקה במחלקת האריזה של מפעל "טבעול", ובמשך 11 שנים עבדה חמישה או שישה ימים בשבוע. היא מילאה תפקידים שונים, בהם אריזת שניצלים סמוך לתנור הטיגון ועבודות ניקיון.
מצטבר והולך
איך תובעים בגין "תאונת עבודה מצטברת"?
עו"ד אורן גרימברג
בניגוד לתאונה חד-פעמית, המונח "מיקרוטראומה" מתייחס לנזק מצטבר שנגרם לאורך השנים בגלל תנאי העבודה. כך מוגדרת מחלת מקצוע
לטענתה, עקב חשיפה לאדי טיגון ולחומרי ניקוי מסוימים, היא החלה לסבול משיעול ומקוצר נשימה, וב-2005 אף אושפזה בבתי החולים "רמב"ם" ו"כרמל". רופאה תעסוקתית של קופת חולים כללית המליצה ל"טבעול" להמשיך להעסיק את האישה אך ורק בעבודות אריזה, ללא מאמצים גופניים או חשיפה לחומרים המגרים את דרכי הנשימה, והמפעל פעל בהתאם להמלצה.
ב-2012, ולאחר שביטוח לאומי דחה תביעה להכיר בה כנפגעת עבודה, פנתה העובדת לבית הדין. היא ביקשה להכיר בפגיעה בריאותיה ובמערכות הנשימה כמחלת מקצוע, וביססה את טיעוניה על עיקרון המיקרוטראומה, שלפיו החשיפה המתמשכת לאורך השנים לאדי הטיגון וחומרי הניקוי היא שגרמה למחלותיה.
מנגד טען הביטוח הלאומי כי מצבה נגרם מתהליך תחלואתי הנובע ממחלתה הכרונית, ללא כל קשר סיבתי לתנאי עבודתה ב"טבעול". מומחית רפואית שמינה בית הדין קבעה כי התובעת לא נחשפה ישירות לחומרי ניקיון חריגים, ואם נחשפה, הייתה זו חשיפה מזערית שכלל לא השפיעה על התפתחות מחלתה.
עם זאת, המומחית ציינה כי לא ניתן לשלול בוודאות החמרה במצבה הרפואי של התובעת על רקע תעסוקתי, וכי לא ידוע לה מה גרם בפועל למחלת התובעת.
בשל אי הבהירות בחוות דעת, ולמורת רוחו של ביטוח לאומי, מינתה השופטת איטה קציר מומחה רפואי נוסף, שאמנם ציין כי מצבה של התובעת נובע בעיקר מתהליך תחלואתי ממושך, אך עם זאת, העריך כי חשיפתה לגירויים במקום העבודה תרמה להחמרה במצבה.
השופטת קציר קיבלה את חוות דעת המומחה ובהתאם לה דחתה את התביעה להכיר במצבה של התובעת כמחלת מקצוע. עם זאת, לנוכח ההחמרה במצבה, פסקה השופטת שבהחלט מדובר בתאונת עבודה על פי עיקרון המיקרוטראומה.
לפיכך הורתה השופטת קציר לביטוח הלאומי לזמן את התובעת בהקדם לוועדה רפואית לצורך קביעת דרגת הנכות שלה ומשם לקציבת הגמלה החודשית. הביטוח הלאומי ישלם לתובעת שכר טרחה עו"ד בסך 5,000 שקל.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
- עו"ד ילנה שיפרין (גזונטרמן) עוסקת בליווי נפגעי עבודה בהליכים מול ביטוח לאומי
- הכותבת לא ייצגה בתיק
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
