שתף קטע נבחר

בסיס הטרור היהודי: מגדלים צאן, שואבים מבארות

בשב"כ אמרו כי המפגעים היהודים יצאו לפעולות ממאחזים מבודדים, כדוגמת "גבעת הבלאדים". עשרות צעירים מתגוררים במקום, בלי ניידים וחשמל. אחד שגר שם בעבר סיפר: "המטרה הייתה להגיע למקום שבו יפסיקו להציק לנו"

הרחקתם הלילה והבוקר (א') של 11 פעילי ימין קיצוני בצו מנהלי משטחי יהודה ושומרון ממחישה שוב את הבעייתיות שבה מצויות רשויות החוק, שלא מצליחות לאסוף ראיות נגד החשודים בפעילות טרור יהודי ותג מחיר. חלק מהם כבר הורחקו בעבר מהאזור, ואחרים אפילו עמדו לדין, אבל בשלב זה השתיקה שלהם בחקירות לא מאפשרת את קידום ההליך הפלילי. "המעצר והחקירות בשב"כ היו לשווא", כתבה אמו של אחד המורחקים באתר "הקול היהודי", והוסיפה: "אחרי כל המניפולציות שהפעילו עליהם, הם לא נשברו".

 

רוב המורחקים מהבוקר הם קטינים, והצעיר בהם בן 15 בלבד. חלקם עזבו את בתי הוריהם ביישובים באזור המרכז וירושלים, עברו להתגורר עם בני גילם במאחזים המבודדים בשטחים במטרה להתיישב ו"להתחבר לקרקע" מעבר לקו הירוק. לטענת גורמי הביטחון והשב"כ, מאותם מאחזים מבודדים - בדגש על "גבעת הבלאדים" הסמוכה להתנחלות כוכב השחר - יצאו לביצוע הפיגועים. עוד נטען שבחודשים האחרונים החלו שם לבסס תוכנית אנרכיסטית שמטרתה למוטט את השלטון בישראל ובכך לקרב את הגאולה.

 (צילום: google maps ) (צילום: google maps )
(צילום: google maps )

רמת מגרון. אחרי פינויה, פעילי ימין קיצוני עברו לגבעת הבלאדים (צילום: גור דותן) (צילום: גור דותן)
רמת מגרון. אחרי פינויה, פעילי ימין קיצוני עברו לגבעת הבלאדים(צילום: גור דותן)

בגבעת הבלאדים, הממוקמת ממזרח להתנחלות כוכב השחר בבנימין, גרה קבוצה מגובשת וסגורה של צעירים מגילאי 14 ועד לאמצע שנות ה-20 לחייהם, כולם רווקים השייכים לגרעין הקשה של פעילי הימין הקיצוני. בשנים האחרונות הם מנהלים מלחמה עיקשת מול כוחות הביטחון שמנסים לסלקם מהמקום, שבו הם שוהים שלא כחוק. "הורסים להם מבנה בלתי חוקי ויום אחרי הם בונים מבנה חדש. מסלקים אותם מגבעה אחת, יום אחרי הם חוזרים לגבעה סמוכה", אמר גורם במפלג לפשיעה הלאומנית במחוז ש"י.

 

צעיר שהתגורר בעבר בגבעת הבלאדים הסביר כי הוחלט להתיישב במקום לאחר הפינוי האלים של רמת מגרון, מאחז בלתי חוקי אחר, והריסת מבנים במאחזים גאולת ציון ועמונה. "המטרה הייתה להגיע למקום שבו יפסיקו להציק לנו", אמר ל-ynet. בגבעה נמצאים בכל רגע נתון בין חמישה ל-20 אנשים, שתפקידם לשמור על הרכוש המועט מפני גורמי הביטחון ופלסטינים שגרים בסמוך. הצעירים, שחיים חיי דלות מתוך אידיאל ולומדים תורה, מגדלים צאן, עוסקים בחקלאות סביבתית וחיים ללא חשמל. מים הם שואבים מבורות בסביבה. לרובם אין סלולרי, דבר שמונע מהם להיות בקשר קבוע עם בני משפחתם.

 

"הבן שלי והחברים שלו גרים בגבעות ויכול להיות שיש להם דעות לא מקובלות על אנשים מסוימים ופוליטיקאים, אבל זאת לא סיבה להרחיק או לעצור אותם", אמר הבוקר ל-ynet אביו של אחד הקטינים שהורחק הבוקר מיהודה ושומרון. "לפי מה שאני יודע, בני וחבריו אף פעם לא היו מעורבים במעשים אלימים או תגי מחיר. אם יש ראיות - אז שילכו לבית משפט. אם אין ראיות - אין סיבה להרחיק אותם. בעבר כבר ניסו להרחיק את הבן שלי מגבעת הבלאדים כי מישהו החליט לפנות את הגבעות ממתיישבים. זאת החלטה שאנחנו לא מקבלים".

עמישב מלט ורעייתו מרים שרה. החתונה המפורסמת (קרדיט: פרופ' הלל ויס) (קרדיט: פרופ' הלל ויס)
עמישב מלט ורעייתו מרים שרה. החתונה המפורסמת(קרדיט: פרופ' הלל ויס)

כאמור, יש ביניהם גם כאלה שבעבר כבר הורחקו מיהודה ושומרון לאחר שנחשדו בביצוע פעולות תג מחיר או שלא מילאו צווי שטח צבאי סגור. אחד מהם, שמחה ברץ (23), המתגורר במאחז סמוך לתפוח בשומרון, הואשם כבר ב-2012 שנכנס לשטח צבאי סגור ותקף שוטרים שבאו לפנותו מהמאחז רמת מגרון, וקרא לעברם "רשעים, נאצים".

 

ב-2014 הוא הותקף במוט ברזל על ידי פלסטינים סמוך לבית אורות בירושלים בשעה שחזר מבית הכנסת בעיר העתיקה. "הם היו חמושים במוטות ברזל, אלות וסכינים, ואנחנו פשוט ניסינו לברוח לכיוון בית אורות", שחזר אז בשיחה עם ynet. לאחר האירוע מסרה המשטרה כי האירוע התחיל לאחר התגרות הדדית בין הצדדים.

 

מורחק אחר, עמישב מלט (23), זכור כמי שחתונתו ב-2012 במאחז רמת מגרון עמדה במרכז סערה מאחר שהתקיימה במקום שהוכרז כשטח צבאי סגור. כבר במהלך ההכנות לחתונה הגיעו שוטרי מג"ב והחרימו את סוכת החתונה, שולחנות, כיסאות וגנרטורים. לבסוף התקיימה החתונה על גבעה סמוכה.

פשיטה הבוקר על ישיבת עוד יוסף חי ( צילום: ארגון חוננו  ) ( צילום: ארגון חוננו  )
פשיטה הבוקר על ישיבת עוד יוסף חי( צילום: ארגון חוננו )

 

כיום חי מלט עם רעייתו מרים-שרה במאחז גאולת ציון בגבעות שילה בבנימין, והם מתגוררים בבקתת עץ שכבר נהרסה על ידי כוחות הביטחון חמש פעמים בעבר. "כתבנו מכתב עידוד לכל הצעירים שהורחקו מיהודה ושומרון", אמר קרוב משפחתו של מלט, פרופ' הלל וייס, מרצה אמריטוס באוניברסיטת בר אילן שקרא בשנה שעברה להשמיד פלסטינים. "אני עדיין מתפלא שלא עוצרים אותי. אני מצהיר שוב ושוב שאני מזדהה עם הרעיון של מלכות ישראל והדברים שכתב ומוביל מאיר אטינגר. אני מחכה ומחכה שיבואו לעצור אותי כבר, ושום דבר לא קורה".

 

במהלך הלילה ניתן צו הרחקה גם לצוריאל הכהן (21). ב-2013 הוא הואשם בהפרעה לשוטר במילוי תפקידו והתפרעות לאחר שיידה אבנים לעבר שוטרים שבאו להרוס מבנים בלתי חוקיים במאחז גאולת ציון. הכהן הכחיש את הטענות נגדו וטען בבית המשפט שהגיע למקום לסייע למשפחה שביתה נהרס. לאחרונה הורשע במסגרת עסקת טיעון ונגזרו עליו שני חודשי מאסר שרוצו בעבודות שירות.

צו ההרחקה מיו"ש לעשרה פעילי ימין:

לצד המורחקים הבגירים, ניתנו במהלך היום צווי הרחקה מיהודה ושומרון לפעילי ימין קטינים נוספים לתקופה של חצי שנה. לצד צו ההרחקה שניתן על ידי אלוף פיקוד המרכז רוני נומה, נאסר עליהם בצו אחר של אלוף פיקוד העורף, יואל סטריק,

ליצור קשר עם חבריהם מהגבעות ובנוסף עליהם להישאר במעצר בית מנהלי בבית הוריהם בשעות הלילה.

 

"ככל שיתעללו בנו יותר כך אנחנו בטוחים בצדקת הדרך", הסכים להגיד בשיחה עם ynet אחד מפעילי הימין.

 

בארגון "חננו", שמייצג כמה פעילי ימין, מחו על הוצאת הצווים: "המערכת נמצאת בלחץ חסר תקדים ופועלת באמצעים פסולים נגד מתיישבים העוסקים ביישוב הארץ. אנו עדים לעלייה דרמטית בחומרה ובהיקף הוצאת הצווים המנהליים, דבר אשר פוגע קשות בזכויותיהם של מקבלי הצווים".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: AP
רמת מגרון. עברו לגבעת הבלאדים לאחר פינוי המאחז
צילום: AP
מומלצים