לחזק את הקשר: חינוך-טכנולוגיה-תעשייה
העתיד של מדינת ישראל הוא בחדשנות ובעידן של עולם משתנה, עידוד החינוך הטכנולוגי והמדעי חייב להיות בנפשנו. אבל במציאות יש מחסור קשה בכח אדם טכנולוגי. אז מה הפתרון? לשלב את התלמידים בעולם של המחר בתוך מערכת החינוך. מנכ"לית רשת עמל, עו"ד רוית דום במאמר דעה
בשיתוף רשת החינוך "עמל"
אלברט איינשטיין אמר: "זה ממש פלא ששיטות ההוראה המודרניות עדיין לא החניקו לחלוטין את חדוות החקירה. זוהי טעות חמורה להניח שניתן לקדם את ההנאה מהתבוננות ובדיקה באמצעים של כפייה וחובה".
עוד בנושא
ציון טוב הפסיק להיות מדד להצלחה
איך מתמודדים עם תלמידים דור ה-Z?
העתיד של מדינת ישראל הוא בחדשנות. בעידן של עולם משתנה ללא הכר, עידוד החינוך הטכנולוגי והמדעי הוא בנפשנו כחברה וכמדינה, ועתידנו תלוי בכך. אבל המציאות כיום היא שיש לנו מחסור קשה בכח אדם טכנולוגי. הפתרון לכך הוא בתוך מערכת החינוך. עידוד בני נוער ללמוד מדעים ומקצועות טכנולוגים מתקדמים וקיום קשר הדוק בין התלמידים לתעשייה בישראל.
מכשירים דור שישתלב בתעשיות של ישראל
מדינת ישראל חייבת להסתמך על חדשנות טכנולוגית לטובת כלכלה משגשגת ואיכות חיים גבוהה לאזרחיה. חינוך מדעי טכנולוגי מהווה אבן יסוד לתעשיות הישראליות, בהן תעשיית ההיי-טק והתעשיות הביטחוניות.
רק שיתוף פעולה מלא של מערכת החינוך עם עולם התעשייה, יכול להבטיח הכשרת דור שישתלב בהצלחה בחיי המשק והתעשייה ובעולם מדעי וטכנולוגי כל כך דינמי. שילוב התעשייה בכלל ותעשיית ההיי טק בפרט בתוכניות הלימוד הוא חיוני, כדי לחשוף בפני התלמידים עולם תוכן מגוון ועשיר, ובעיקר כיישום מעשי ללימודי מדע וטכנולוגיה.
קיומה של שותפות הדוקה בין כלל הגורמים: הממשלתיים, התעשייתיים והחינוכיים, הוא הכרחי לקידום החינוך המדעי טכנולוגי.
יש לנו בארץ משאב אנושי נפלא עם יכולות אדירות, אבל חשוב לדאוג לכך שיהיו מספיק בוגרים של מסלול לימודים מדעי וטכנולוגי, הן כמותית והן איכותית. חשוב שהדור הבא של בוגרי בתי הספר יהיה מחובר לתעשייה, ואחד התפקידים המרכזיים שלנו הוא להכין אותו לשוק העבודה העתידי.
לפתח תלמידים דרך מרכזי יזמות
בשנים האחרונות הוקמו מרכזי יזמות, בהם התלמידים עוסקים במיזמים טכנולוגים, בליווי ובשיתוף פעולה עם בכירים בעולם ההיי-טק הישראלי. בזה אני רואה את העתיד וזו הדרך לשלב את התלמידים בעולם של המחר. זו הזדמנות לא רק בשביל התלמידים אלא רק לתעשייה עצמה, שמשוועת לצעירים מוכשרים, ובעזרת מרכזי יזמות כאלו, מתקיים מפגש יום-יומי בין התעשייה לבני הנוער, שבאים עם נסיון וסקרנות ורצון אדיר להתקדם ולהשתלב.
במרכזי היזמות התלמידים לומדים מיני מנהל עסקים, מפתחים פרויקטים חדשניים העונים על צורך אמיתי, תוך התמקדות בתחומים המעניינים ומאתגרים אותם, כמו: ביו-רפואה, סייבר ופיתוח אפליקציות.
כדי שבני הנוער שלנו יימשכו לעולם הטכנולוגיה והמדע חשוב לטפח אצלם את חדוות החקירה, לקרב אותם לכך, לא באמצעות כפייה וחובה אלא באמצעות יצירת חוויה לימודית מהנה ומרתקת.
ככל שנשכיל לחשוף יותר לתחום הזה את בני הנוער כבר מגיל צעיר מאוד, כך נמנע בעתיד מחסור בכח אדם איכותי בתעשיית ההיי-טק. צריך להתחיל בכך בבתי הספר, וזאת אנו עושים. מדובר בתחום מאוד חדשני, מאתגר ועכשווי. החיבור בין החינוך הטכנולוגי והמדעי לתעשיית ההיי טק, מהווה מנוע צמיחה למנהיגות צעירה, יצירתית ויוזמת בחברה הישראלית.
בעולם העבודה המתקדם, גם כיום ובטח העתידי, בוודאי בתעשיית ההיי טק החובקת עולם, לא די בכך שלתלמיד תהיינה יכולות מדעיות או טכנולוגיות, או ידע עיוני רחב, אלא חשוב לתת לו כלים להביע את עצמו בצורה נאותה ולהציג פרזנטציה ברמה גבוהה. לכן, לא פחות חשוב גם להשקיע בתחום הרטוריקה והדיבייט. בעיני, אחד התפקידים המרכזיים של מערכת החינוך, הוא להעניק לבני הנוער את הכלים המתאימים ביותר, כדי להכין אותם באופן הראוי ביותר לעולם המחר, ולפתוח בפניהם אופק של עתיד מבטיח.
אני מאמינה שהדרך שאותה אני מנסה להוביל, תורמת תרומה חשובה להצמחת דור חדש של יזמים, בתחומי הטכנולוגיה המתקדמת, ההייטק והמדע, שיתנו תנופה משמעותית מאוד לתעשיית ההיי טק ולצמיחה הכלכלית של מדינת ישראל, והם עצמם יצעדו לעבר עתיד מבטיח ויחושו ביטחון בערך העצמי שלהם.
הכותבת היא מנכ"לית רשת החינוך עמל
לפנייה לכתב/ת 
