הסיוט חוזר: הוואטסאפ הכיתתי

אי אפשר איתו ואי אפשר בלעדיו: הוואטסאפ הכיתתי נראה פחות או יותר אותו דבר בכל כיתה, עם שאלות קיטבג, הרבה אימוג'י גם כשכותבים הערות עוקצנית במסווה של חביבות יתר וכמובן עדכונים על כל דבר בכל שעות היום.

אולי יעניין אתכם גם:

מה לתת לילדים לאכול בבוקר?

מחקר מצא: המחשבות שלכם עלולות לפגוע בהישגי הילדים

הקבוצה הסודית של המורות המשקיעות

לכבוד תחילת שנת הלימודים, קבלו את המיטב:

מזל טוב!

אתם יושבים בעבודה, ופתאום מתקבלת הודעה תמימה על יום הולדת לאחד מילדי הכיתה. התגובה האוטומטית היא - "אוי לא". חלילה לא בגלל המסיבה אלא כי ברור לכם שעכשיו יגיע שרשור אינסופי של ברכות מזל טוב מיותרות עם סמיילי, לבבות ומחמאות.

ואל תשכחו כמובן את משביתי השמחות של הכיתה שתמיד יש להם מה לומר - "למה רק בנות? צריך לגבש את הכיתה", "למה בספא? זה לא חינוכי בגיל כזה", "למה ביום שלישי? חצי כיתה בחוג כדורסל", ועוד כל סוגי ה"למה" האפשריים.

ואם חשבתם שהשרשור הזה הכי מעצבן? חכו לזה שמגיע אחריו - "היה מהמם", "כל הכבוד על ההשקעה", וכמובן, איך לא - 15 הודעות של "מזל טוב!!!".

שיעורי בית - צרת רבים

אתם חוזרים מהעבודה, מתלבטים מה לעשות קודם ואז הילד מבקש עזרה בשיעורים. חושבים שתעשו יחד עמוד או שניים בכיף אך פתאום מוצאים את עצמכם מנסים לפתור בעיות חשבוניות מורכבות או נאלצים לבנות תיבת נח מחומרים ממוחזרים. אתם מנסים לשדר רוגע, לחשוב חיובי אבל בשלב מסוים מאבדים את הסבלנות ושולחים הודעה בקבוצה כדי לוודא שלא רק אתם סובלים.

לפייסבוק הורים כבר נכנסתם? היכנסו עכשיו

בדרך כלל רוב ההורים משתפים פעולה עם הקיטורים, עד שמגיע ההורה המעצבן שכותב "דווקא היה בסדר וסיימנו די מהר" או ההורה שחשוב לו לציין - "הם כבר ילדים גדולים וזו הרמה שהם צריכים לדעת". יופי, באמת טוב שאתם פה.    

תשלום לוועד הכיתה

אין וואטסאפ כיתתי תקין ללא התייחסות לוועד הכיתה ולשאלה - איפה הכסף? אלה ששואלים הם בדרך כלל אותם הורים שלעולם לא חשבו להתנדב לוועד אבל בשאלות והערות הם מצוינים.

רכילויות

למרות שמנסים להיות עניינים רוב הזמן, מדי פעם ההורים מרגישים שהם יכולים לרכל חופשי ולא זוכרים שתמיד יש את ההורה שדואג להדליף את המידע למורה או לאותו גורם רלוונטי עם צילומי מסך כמובן. בדרך כלל מדובר בכמה הורים בודדים שמרכלים אבל כולם דואגים לקרוא בקפידה.

מתנדבים

סוף סוף חזרו ימי שישי. ארבע שעות שיש להורים זמן לשבת בבית קפה, לעשות סידורים או כל דבר אחר אבל כמעט תמיד מחפשים מתנדבים לפעילויות כיתתיות שונות. פעם זה לצבוע עם הילדים אצטרובלים ולהכין חנוכיה ופעם זה לארגן "בוקר ישראלי".

בדרך כלל מה שקורה הוא שיש אותם אותם שמונה הורים שתמיד מתנדבים, עשרים הורים נוספים שלא מתנדבים אף פעם וגם לא מרגישים צורך להסביר את עצמם ואלו שמתחילים לתרץ למה הם לא יכולים. בדרך כלל זה נראה ממש רע, לכן המלצתנו החמה היא או שתתנדבו או שלא, אבל תפסיקו עם התירוצים הדבילים.

סייעו בהכנת הכתבה, הורי ה'3 תמיד בראש: רינה זיסמנוביץ, עינת שגיא אלפסה, מור אלזון, לירון נגלר-כהן וחגי לפלר