שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    העסקים שמצמצמים את חוסר השוויון בחברה
    מדד האי שוויון בישראל הוא מהגבוהים בארגון ה-OECD ובעולם המערבי. ארגון ציונות 2000 וארגונים דומים מנסים להבין מה הדרך הנכונה בה יכול המגזר העסקי לפעול למען צמצום הפערים החברתיים-כלכליים. אז מדוע תרומה של כסף כבר לא נחשבת בתור אפשרות יעילה במיוחד?

    בשיתוף ארגון "שיתופים"

     

    מפרסום מדד אי השוויון בהכנסות (ג'יני) של ה-OECD בחודש מאי האחרון, עולה כי ישראל הצליחה לשפר את מדד אי-שוויון בין השנים 2011 עד 2013. החדשות הרעות הן שנותרנו הרחק מאחור מבחינת אי שוויון כלכלי-חברתי, כאשר למעשה רק צ'ילה, טורקיה וארצות הברית מדורגות מעל ישראל בדירוג אי שוויון, מתוך החברות בארגון.

     

    עוד בנושא, ננסו לעמוד שיתופים

    היעד: הכפלת נבחנים ב-5 יח"ל במתמטיקה - תוך ארבע שנים

    איך עושים שינוי חברתי? בכוחות משותפים

     

    "המגזר העסקי אינו מקור הבעיה, אבל הוא חלק מהיצירה של הפערים, והוא חייב להיות שותף בצמצום שלהם. יש לו תפקיד מאוד מרכזי", אומרת עינת אברהם, מנהלת פיתוח בארגון 'ציונות 2000', אשר פועל מזה 15 שנים עם המגזר העסקי להטמעת אחריות ומעורבות חברתית, באמצעות שותפויות ארוכות טווח.

    לכל אחד מגיעה הזדמנות שווה (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    לכל אחד מגיעה הזדמנות שווה(צילום: shutterstock)

    בעבר פעלו העמותות להשגת צמצום הפערים מול המגזר העסקי באמצעות עידוד לפילנתרופיה שיטתית מצד העסק, שכללה בעיקר תרומה כספית, שווה כסף ומעורבות עובדים. "עם השנים הבנו שזה לא מספיק. גם כשמסתכלים על המגמות, התרומה לא גדלה באופן דרסטי, ובאופן כללי מדובר בדרך שמיצתה את עצמה. מצד שני, הפערים בחברה לא הולכים וקטנים", אומרת אברהם.

     

    התשובה: אחריות בליבת הפעילות

    לדברי אברהם, בציונות 2000 הגיעו למסקנה שעל מנת לשפר את ההשפעה החברתית של המגזר העסקי בתחום, נדרשת התפתחות, מרמה של פילנתרופיה לרמה של השפעה באמצעות פעולות הליבה של העסק: רכש, תעסוקה, מוצרים ושירותים.  "הנושאים המרכזיים הם רכש ותעסוקה, שם ההוצאות הכי גדולות, ולעתים דרך העולמות האלו נמצאת הדרך לחולל את השינוי הגדול ביותר. בהיבט התעסוקה, מדובר בהעסקה של אוכלוסיות מוחלשות, ובהיבט של רכש, מדובר בעיקר על שילוב עסקים קטנים ומקומיים, בבעלות מיעוטים או נשים'".

     

    עמאד תלחמי, מנכ"ל ומייסד באבקום, חברה לשירותי מוקד, משרד אחורי ו-QA, אומר כי "באבקום קמה עם חזון של מתן תעסוקה לאוכלוסיות בצפון, בפריפריה, ערבים ויהודים כאחד, אשר סובלות ממחסור בתעסוקה". באבקום החלה לפעול ב-2009 והיום היא מפעילה 8 מרכזים בצפון ובדרום, עם 2,000 עובדים. "החזון שלנו גורם לעובדים ולמנהלים התלהבות באשר לעבודה ולדרך שלהם, והם עושים את מה שהם עושים מהמקום הכי עמוק. בנינו את התרבות הארגונית שלנו כך, ממקום חברתי".

     

    תלחמי, אשר מעסיק מוסלמים, צ'רקסים, דרוזים, נוצרים ויהודים, מעיד כי "הצלחנו להפוך את הגיוון למשפחה אחת חזקה, אוהבת, עם כבוד אחד לשני. כולם 'באבקומים', תוך התעלמות מדת, מין וגזע. זה יוצר כוח אדיר. הצלחנו לגדול במספר העובדים שלנו בקצב מסחרר רק משום שבנינו את הפעילות על פי הערכים האלו. זה מצב של ניצחון לכולם- גם לעסק, גם לעובדים, וגם לחברה". 

     

    מאידך מבהיר גבי זליגסון, מנכ"ל קורנית דיגיטל, כי החברות אינן היחידות אלא גם למדינה תפקיד חשוב בצמצום הפערים. "המדינה עשתה הרבה למען צמצום הפערים בעידוד חברות לפעול בפריפריה, באמצעות הטבות מס". לקורנית, אשר פועלת בתחום ההדפסות הדיגיטליות, יש מפעל דיו בקריית גת. "העבודה עצמה היא לואו-טק, אבל היא קשורה לפעילות הטכנולוגיות של החברה. אנחנו מרוצים מאוד מכך, משום שהדבר מייצר פלורליזם, קשת העסקה רחבה של מגוון עובדים".

    המדינה עשתה הרבה למען צמצום הפערים בעידוד חברות לפעול בפריפריה (צילום: הרצל יוסף) (צילום: הרצל יוסף)
    המדינה עשתה הרבה למען צמצום הפערים בעידוד חברות לפעול בפריפריה(צילום: הרצל יוסף)

    זליגסון מוסיף כי, "ההסתכלות בתחום צריכה להיות פרקטית - פעולות פרקטיות שלוקחות את הסביבה העסקית קדימה. לעתים אמירות והצהרות של עסקים מתבררות כלא פרקטיות בשטח. גם כאשר מחלטים להעדיף ספקים ישראליים, צריך לעשות את זה מתוך מניעים רציונליים, להבין איפה הבחירה נותנת ערך מוסף לעסק, והאם זה שפוי מבחינה כלכלית". 

     

    כיצד העלאת השכר תשפיע על עובדים עניים

    הדרך לשילוב הנושא בתהליך קבלת ההחלטות העסקי היא ארוכה ולא מובנת מאליה, בעקבות מספר חסמים משמעותיים: לעסקים רבים אין מודעות לנושא או לכלים ולפרקטיקות ליישום. בנוסף, לא קיימים כמעט עסקים בולטים ופורצי דרך שמהווים מודל לחיקוי במגזר. גם מצד הממשלה יש צורך ברגולציה תומכת בשילוב הנושא בפרקטיקה העסקית.

     

    "הרצון מבחינתנו", אומרת אברהם, הוא שעסקים יאמצו את הגישה של אחריות בליבה לצד הפילנתרופיה. להראות לעסקים איך דרך ליבת העסקים, הוא יכול להשפיע. אנשים רבים נוטים לעשות חלוקה בין הצד העסקי לצד החברתי. לדעתנו אפשר לשלב כלכלה חברתית, סוגיות חברתיות, ועדיין להרוויח". "אני בתור חברה ציבורית הנסחרת בבורסה", מעיד זליגסון, "צריך לשמור על תוצאות עסקיות ועל האינטרס של בעלי המניות. מצד שני, האתגר הוא להכניס את את הנושא לשיח הפנימי-עסקי היום-יומי של החברה. לדעתי עצם ההתעסקות בשאלות בנושא, מגדילה את הסיכוי ליישום של פעולות ממשיות. הרבה חברות פשוט לא מתעסקות בשאלות של צמצום פערים, ואז זה לא מיושם".

     

    שילוב שיקולים חברתיים בשיח, מדגימה אברהם, הוא לשאול כיצד המכרז הבא ישפיע על העסקים הקטנים, על העסקים המקומיים. או לשאול כיצד העלאת השכר הבאה תשפיע על עובדים עניים. "מדובר בסט שאלות שכיום עסקים כמעט ולא מכניסים לתהליכי קבלת החלטות בצורה שיטתית, ואם רוצים שעסקים יהיו שותפים יותר לאחריות חברתית- צריך להכניס אותן לשיח ולשאול אותן".

     

    מה ניתן לעשות בתחום?

    במטרה לשפר את הפעילות של המגזר העסקי בתחום צמצום הפערים, ציונות 2000 עובדת מול עסקים בקידום התפיסה, ומלווה אותם בגם בשלב היישום, הלכה למעשה. "בתחום הרכש, למשל", אומר אברהם, "אנחנו עושים מיפוי, מוצאים הזדמנויות לשילוב עסקים קטנים, מנגישים עסק למקורות של גיוס ספקים חדשים ועוד".

     

    בקורנית דיגיטל מיישמים פרויקטים של פעילות עם בעלי מוגבלות, אשר רוצים להשתלב בשוק העבודה, ובקורנית חונכים אותם. "אנחנו מנסים לפעול יותר דרך עשייה ומתן גג לפעילות, ופחות בתרומה כספית, שתעזור בהקמה של עוד מתנ"ס", אומר זליגסון. "גם אם משפיעים על קבוצה קטנה של אנשים, הדבר החשוב ביותר הוא לתת ערך אמיתי – לעובד, לקהילה ולבית העסק".

     

    ציונות 2000 גם הקימה Hub, מרכז ייחודי לחברות עסקיות המעוניינות לקחת חלק בפריצת הדרך בתחום. 'Hub אחריות בליבה' הוא מרחב פעולה, המסייע לעסקים להגדיל השפעה ולהשפיע חברתית. ב- HUB נכללות כיום חברות כגון צ'ק פוינט, הרצוג פוקס נאמן, מלאנוקס, שרותי בריאות כללית, ארנסט& יאנג, קבוצת סקאל ועוד. בנוסף, במהלך השנתיים האחרונות קיים הארגון שלושה מפגשים עם בעלים, יו"רים ומנכ"לים בכירים במשק, לגיוס עסקים ליישום תפיסת האחריות בליבה. המפגש בכנס 'שיתופים' יהווה המשך טבעי למפגשים אלו, בו יחשפו מנכ"לים וותיקים וחדשים לתפיסת האחריות בליבה. 

     

    ב-9.9. יערך בבית שיתופים, כנס "שיתופים" במעמד נשיא המדינה, שר האוצר, שר החינוך, סגן שר הבריאות, מנכ"לים ואנשי עסקים רבים שיעסוקו בדרכים להצעיד קדימה את המדינה באמצעות הוצאה לפועל של משימות ברמה הלאומית ע"י שילוב כוחות מהמגזר העסקי, ממשלה, אנשי עסקים, תאגידים וארגונים חברתיים.  

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    כיצד העלאת השכר תשפיע על עובדים עניים? אילוסטרציה
    צילום: shutterstock
    גבי זליגסון, מנכ"ל קורנית דיגיטל
    רוח טובה
    יד שרה
    כיתבו לנו
    מומלצים