שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    שטח הפקר: מי אחראי על המעיינות העתיקים?
    ברחבי הארץ מאות מעיינות, שאיש לא אחראי להם ומי שנוטל יוזמה הם מטיילים שמנסים לשפץ, אך גורמים נזק. רשות העתיקות: "קבוצות משפצים הורסים את התעלות והבריכות הקדומות במקום, ולעיתים גורמים לנזקים בלתי הפיכים"
    תופעה: אזרחים משפצים מעיינות עתיקים, הופכים אותם למקוואות או אתרי רחצה ובדרך הורסים את החי והצומח והעתיקות במקום. בישראל פזורים מאות מעיינות הפתוחים למטיילים. המעיינות "הסודיים" הללו חשופים לנזקים עקב בלאי וזיהום, תוצאה ישירה של קרבתם ליישובים ומטיילים. אין כיום אף ארגון ששיקום מעיינות אלה נמצא תחת אחריותו המלאה. המעיינות שרבים מהם מהווים חלק בלתי נפרד מהנוף והמורשת הישראלית, קיבלו מעמד וחשיבות בעיניהם של צעירים רבים הפוקדים אותם מתוך משיכה רוחנית, דתית או סתם מתוך אהבת הטבע.

     

    אחד המעיינות הללו הוא מעיין "עין אל באלד", דרומית לרכס אורה עמינדב שבהרי ירושלים. לאחרונה, התגייסה חבורה של מטיילים צעירים מהאזור ובאין גוף ממשלתי שיטפח ויטפל בשטח המעיין, החליטה "לשפץ" אותו ולהפוך אותו לבריכת בטון גדולה. זמן קצר לאחר אותו שיפוץ, המקום הושחת על-ידי אלמונים שהשיפוץ ככל הנראה לא היה לרוחם.

     

    עין גרס, מעיין שהפך לאתר הנצחה (באדיבות אקופיס (ידידי כדור הארץ)) (באדיבות אקופיס (ידידי כדור הארץ))
    עין גרס, מעיין שהפך לאתר הנצחה(באדיבות אקופיס (ידידי כדור הארץ))

    עין קוף (באדיבות אקופיס (ידידי כדור הארץ)) (באדיבות אקופיס (ידידי כדור הארץ))
    עין קוף(באדיבות אקופיס (ידידי כדור הארץ))

     

    סיפורו של עין אל באלד או עין עוד מלבדו הוא סיפורם של מעיינות רבים בישראל ובעיקר בסביבותיה של ירושלים, שאינם נכללים בשטחים המוסדרים של רשות הטבע והגנים, שם אומרים כי המעיינות שאינם נמצאים בשטחי שמורה מוכרזת אינם תחת אחריותם. חשוב לציין, שבמקרים רבים "משפצי המעיינות" עושים זאת מתוך תחושת אחריות ציבורית ואקולוגית וכלל לא מודעים לנזק שהם גורמים.

     

    לדברי ד"ר יובל ארבל, ראש תחום המים באקופיס (ידידי כדור הארץ), "למרות הכוונות הטובות של בעלי עניין ל'שפץ' מעיינות ולהטות את מימיהם לצרכי נופש ופנאי או לפעילות בעלת אופי דתי, תופעה זו גורמת נזק לעתיקות ולמאפייניו האקולוגיים של המעיין. למשל, מעיין ששופץ לכדי בריכה, מושך אליו גם מבקרים רבים, דבר אשר יוצר עומס על האתר וגורם נזק לחי והצומח בו. וכמובן, עצם פעולת ביטון בריכת מעיין טבעית פוגע מאוד במגוון המינים של בעלי חיים וצמחים במעיין. היוזמות המבורכות האלה צריכות לקבל הדרכה איך אפשר לשקם ולשמור על המעיינות מבלי להרוס את המעט נקודות טבע מיוחד ועדין שנותרו לנו ליד הבית". בארגון הציעו להקים גוף ייעודי אליו יוכל הציבור הרחב לפנות במקרה שירצו לשפץ מעיינות.

    עין מסלע (באדיבות אקופיס (ידידי כדור הארץ)) (באדיבות אקופיס (ידידי כדור הארץ))
    עין מסלע(באדיבות אקופיס (ידידי כדור הארץ))

     

    אז על מי מוטלת האכיפה למניעת נזקים למעיינות ולסביבותיהם? התשובה היא בעייתית. הגופים שפועלים כיום בטיפול ושמירה על המעיינות הם רשות העתיקות, רשות הטבע והגנים והרשויות המקומיות.

     

    כל חפירה או תוספת במבנה עתיק צריכה אישור ופיקוח של רשות העתיקות ובשטחי רשות הטבע והגנים שיפוץ מעיינות הוא ממש עבירה על החוק. אבל, כל שאר המעיינות שנמצאים בשאר השטחים נמצאים באחריות מנהלית של הרשויות המקומיות, שאינן מודעת לבעיה או לא מעוניינת לקחת את הסמכות לטפל בה. מעיינות דוגמת עין חנדק, עין ספיר, עין אשקף ועוד רבים נוספים בסביבת ירושלים ניזוקו בעקבות תופעת "שיפוץ" המעיינות.

     

    פבלו בצר, ארכיאולוג מחוז יהודה ברשות העתיקות, הסביר כי "באזור יהודה, מהמדרונות המערביים של הרי ירושלים ולכיוון השפלה יש מאות מעיינות. תופעת אוהבי המעיינות רווחת בשנים האחרונות. אנשים שרוצים לאמץ מעיין מכל מיני סיבות. חלקם כדי להנציח בן משפחה שנפטר. קבוצות צעירים, מבוגרים, משפחות. הם רואים בכך מצווה עושים זאת מתוך מחשבה שהם עושים טוב. לוקחים משהו שהרוס או חצי הרוס והופכים אותו לשמיש".

    עין ערן (באדיבות אקופיס (ידידי כדור הארץ)) (באדיבות אקופיס (ידידי כדור הארץ))
    עין ערן(באדיבות אקופיס (ידידי כדור הארץ))

    מעיין מוזנח ליד כביש 1 (באדיבות אקופיס (ידידי כדור הארץ)) (באדיבות אקופיס (ידידי כדור הארץ))
    מעיין מוזנח ליד כביש 1(באדיבות אקופיס (ידידי כדור הארץ))

    הבעיה היא שאותם אזרחים לא מבינים בשימור, וחסרי ידע בשיפוץ של אתרים בני מאות שנים. "הם משפצים לפי הידע שיש להם, ותוך כדי זה הם הורסים את החלקים העתיקים שנותרו במקום", אומר בצר. "ברוב המוחלט של המעיינות יש סביבם בנייה קדומה. קבוצות משפצים הורסים את התעלות והבריכות הקדומות במקום, ולעיתים גורמים לנזקים בלתי הפיכים. המטרה ראויה, אבל על פי חוק כל שיפוץ חייב להיעשות בתיאום ובהתייעצות איתנו. אנחנו מברכים על היוזמה, אך נשמח שיעבדו יחד איתנו".

     

    מהמועצה האזורית מטה יהודה, שבשטחה נמצאים מעיינות רבים ששופצו, נמסר: "אף על פי שהמעיינות המדוברים אינם נמצאים תחת אחריות המועצה, שותפה מטה יהודה לפעילות פורום המעיינות המאגד גופים כגון הקרן הקיימת לישראל, רשות הטבע והגנים והיחידה הסביבתית שורק. במסגרת הפורום אנו דנים בפעולות הנדרשות לשימור המעיינות ובהתאם להחלטות המתקבלות מבוצעת הפעילות בשטח.

     כך התקיימו פעולות עם תושבי מבוא ביתר במעיין עין נשלע, תושבי עין רפא אימצו את מעיין עין נמור במסגרת התכנית הקהילתית סביבתית ובעין מטע בוצעו פעולות ניקיון של התושבים בשיתוף תנועת הנוער העובד והלומד".

     

    עוד נמסר: "כמו כן, סגרנו את הכניסה מהכביש הראשי לעבר מעיין עין ספיר וקיימנו יום ניקיון יחד עם התושבים. המועצה מפעילה תוכנית חינוכית שבמסגרתה משתתפים התלמידים בשלושה סיורים במעיינות האזור ומקבלים הסבר על שימורם. בנוסף, מתקיימת פעילות בשיתוף תושבי הרשות הפלסטינית לשימור המעיינות הגובלים בין מטה יהודה לשטחי הרשות. סיכומו של דבר, המועצה שמה דגש רב על פעילויות הסברה בקרב תלמידים ומבוגרים ופועלת יחד עמם לשימור המעיינות".

     

    פעם שנייה בשנה: הושחת אתר לזכר חייל בצפון    (צילום: מוחמד שינאווי)

    פעם שנייה בשנה: הושחת אתר לזכר חייל בצפון    (צילום: מוחמד שינאווי)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    באדיבות אקופיס (ידידי כדור הארץ)
    עין מסלע
    באדיבות אקופיס (ידידי כדור הארץ)
    מומלצים