שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מחקר חדש: עודף מלח במזון גורם ישירות להשמנה
    כבר מזמן ידוע הקשר בין צריכת מלח עודפת למחלות לב, עלייה בלחץ דם ושבץ מוחי, אך כעת מתברר שהיא גורמת גם להשמנה. "הטעם המלוח הוא טעם נרכש וניתן בקלות יחסית להתרגל למזון פחות מלוח", אומרת מומחית

    מוסיפים מלח לכל מנה? מחקר חדש שפורסם בבריטניה במגזין Hypertension, הצליח להוכיח כי תזונה רווית מלח גורמת להשמנה באופן ישיר, מבלי קשר לכמות הקלוריות הנצרכת. המחקר השתמש בנתונים של יותר מ-450 ילדים ו-78 מבוגרים במסגרת הסקר הלאומי לתזונה בבריטניה.

     

    המומחים ניתחו דגימות שתן שניתנו לאורך 24 שעות ואת דו"ח צריכת הקלוריות של הנבדקים בארבעת הימים הקודמים לבדיקות השתן. התוצאות הראו כי רמת המלח בשתן הייתה גבוהה יותר אצל אנשים שסבלו מעודף משקל או מהשמנת יתר.

     

    לדברי החוקרים כל גרם נוסף של מלח שהנבדקים צרכו ליום, הוביל לעלייה של יותר מ -25% בסיכוי להיות כבד משקל. לפי המומחים התוצאות מצביעות על כך שצריכת המלח מהווה גורם סיכון פוטנציאלי להשמנה.

     

    קראו עוד הסכנות שבצריכת מלח:

    איזו כמות אסור לעבור ביום? 10 עובדות על מלח

    לא ייאמן: מלח ממכר בדיוק כמו סיגריות 

    הסכנה של החופש הגדול: הילדים שלכם אוכלים יותר מדי מלח

     

    סלט זה נהדר, אבל שימו לב לכמות המלח שאתם מוסיפים (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    סלט זה נהדר, אבל שימו לב לכמות המלח שאתם מוסיפים(צילום: shutterstock)
     

     

    המלצה גורפת: להפחית את כמויות המלח

    "במחקר החדש שפורסם מתואר בפעם הראשונה קשר ישיר בין צריכה גבוהה של נתרן לבין השמנת יתר. במחקר נמצא כי עלייה של גרם אחד מלח ליום בתפריט, שזה תוספת של כחמישית כפית מלח בלבד, מעלה את הסיכון להשמנה ב-28% אצל ילדים ו-26% אצל מבוגרים", אומרת איריס אינגבר-פסקין, דיאטנית קלינית ומרצה לתזונה.

     

    לדברי אינגבר-פסקין עד היום דובר רבות על כך שצריכה עודפת של מלח (נתרן) בתפריט פוגעת בעיקר בבריאותנו ומעלה סיכון לשלל מחלות כמו עלייה בלחץ דם, פגיעה בכלי דם, מחלות לב ושבץ מוחי. כמו כן ידוע כבר שנים, שאכילת מלח בכמות גדולה מחריפה את התסמונת המטבולית ומחלות נלוות כמו סכרת, אי ספיקת כליות, אבנים בכליות, סרטן בקיבה ואפילו נמצא קשר לאוסטיאופורוזיס ופגיעה בעצמות אצל ילדים.

     

    "למרות שעדיין לא ידוע המנגנון הכימי והביולוגי שמסביר את הקשר בין עודף מלח להשמנה, ויידרשו מחקרים נוספים בנושא, אין ספק שמחקר זה מחדד את הצורך הדחוף בהורדת כמויות המלח והנתרן מהתפריט שלנו", מוסיפה אינגבר-פסקין, "השמנת יתר של מבוגרים וילדים היא תופעה רווחת בחברת השפע המערבית שלנו.

     

    "כל ארגוני הבריאות בארץ ובעולם, הרופאים והדיאטנים ממליצים על שמירה על משקל תקין כדרך להשגת בריאות אופטימלית ומניעת מחלות שונות הקשורות בהשמנה. עכשיו נצטרך לבחון האם הפחתת המלח במזון תביא לירידה במשקל, בנוסף לשיפור מדדים אחרים בבדיקות שלנו".

     

    עוד אומרת אינגבר-פסקין כי הדרך להפחתת כמויות הנתרן במזון צריכה להתחיל מהגבלת כמות המלח במזון התעשייתי כמו בשר מעובד, חטיפים, נקניקים, המבורגרים, פיצות, גבינות מלוחות, שימורים וג'אנק פוד.

     

    "חשוב ללמד אנשים להתחיל לקרוא את הסימון התזונתי על גבי האריזות השונות ולהקפיד לבחור מוצרים דלים בנתרן", היא מבהירה, "גם בבישול הביתי מומלץ להמליח פחות. הטעם המלוח הוא טעם נרכש וניתן בקלות יחסית להתחיל להרגיל את כל האוכלוסיה למזון פחות מלוח".

      

    טיפים להפחתה בצריכת המלח

     הקטינו בהדרגה את כמויות המלח שמוסיפים לתבשילים, לסלטים ולממרחים השונים - טעם הוא דבר נרכש, וניתן בקלות יחסית להרגיל את כל בני המשפחה לאכול מזון פחות מלוח. אם מפחיתים את כמות המלח בהדרגה (ולא בבת-אחת) ניתן להגיע תוך חודשיים עד שלושה חודשים לירידה של 30 - 50 אחוזים בכמות המלח הנצרכת במשפחה.

     

    הימנעו מהוספה אוטומטית של מלח לכל מאכל - מומלץ לעבור לשימוש במלחיות שולחן עם חורים קטנים. הקפדה על שימוש מוגבל במלחיות השולחן יכולה לגרום לצמצום של אחוזים ניכרים בצריכת המלח.

     

    הימנעו ככל האפשר משימוש באוכל משומר - רטבים מוכנים, אבקות מרק, שימורים, גבינות מלוחות, דגים מלוחים וסרדינים שמכילים כמויות גדולות של נתרן.

     

    העדיפו בישול ביתי - רצוי לצמצם בהדרגה את קניית האוכל המוכן והמעובד ולחזור לבישול הביתי שבו אנחנו יכולים לשלוט על כמות המלח. גם בריא יותר וגם חסכוני.

     

    השתמשו בצמחי תבלין במקום להוסיף מלח - מרבית צמחי התבלין מוסיפים המון טעם לאוכל ומייתרים את הצורך בהוספת מלח. לדוגמא: פפריקה חריפה ומתוקה, פלפל שחור ולבן, כמון, זנגביל, קינמון, ציפורן, בצל, שום, פטרוזיליה, עלי שמיר, עלי מנטה, נענע, כוסברה, בזיליקום, עלי דפנה, וכד'.

     

    צמצמו צריכת ג'אנק פוד - עדיף לצמצם ככל האפשר את מספר הארוחות של ילדים בדוכני מזון מהיר ואת ההזמנות של מזון מהיר הביתה (פיצות, המבורגרים, סושי וכד'). מלבד הנתרן העודף שילדים מקבלים ממזונות אלה, הם מכילים במקרים רבים גם צבעי מאכל וחומרים משמרים שמאד לא מומלצים לילדים.

     

    שימו לב לכמות הנתרן המופיע בסימון התזונתי של כל מוצר - תעשיית המזון מציעה היום מגוון גדול מאוד של מוצרים שמכילים כמויות מופחתות של נתרן בלי שהדבר יפגע בטעם או באיכות. אם רק נקדיש מעט תשומת לב לטבלאות הסימון התזונתי שעל האריזות, תמיד ניתן למצוא מוצרים דומים עם פחות נתרן. לפי הגדרות משרד הבריאות, כדי שמזון ייחשב כדל-נתרן, עליו להכיל פחות מ-100 מ"ג נתרן ל- 100 גרם מזון.

     

    איך לקרוא נכון את הסימון התזונתי על תוויות המזון? צפו:

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:





     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    לפני שאתם מושיטים את היד למלחייה, כדאי שתחשבו שוב
    צילום: shutterstock
    מומלצים