עוד שנה התמחות: סטודנטים בהלם, עורכי דין מברכים

"מי שהתמחה שנה הופך להיות עורך דין לא מיומן". הכרזתה של שרת המשפטים איילת שקד בדבר הארכת ההתמחות לצורך הסמכה לעריכת דין משנה לשנתיים, התקבלה בקרב פרקליטים בכירים בסיפוק רב. שקד חשפה את החלטתה במהלך ועידת המשפט הרביעית של לשכת עורכי הדין שהתקיימה אתמול (ג') בתל אביב, והועברה בשידור חי בחסות ynet. ההחלטה תיכנס לתוקף למי שיתחיל ללמוד משפטים באוקטובר הקרוב.

בנאומה בפני באי הוועידה הבהירה השרה שקד כי סך כל הלימוד וההכשרה יהיה חמש שנים ואמרה כי "מדינת ישראל חולה ב'משפטטת', מחלה שמאלצת אותנו להתרגל למערכת כבדה ומסורבלת. החלטתי על הארכת ההתמחות של עורכי הדין לשנתיים מתוך תפישה שהמתמחים יגיעו בשלים ומקצועיים יותר לבחינות ההסמכה ויצטרכו להראות מחויבות רבה יותר על מנת שיוכלו להיקרא עורכי דין. מה שיוביל לירידה בכמות עורכי הדין וישפר את רמתם המקצועית".

עו"ד אילן בומבך, בעלי משרד עורכי דין שמעסיק כמה עורכי דין ושימש בעברו יו"ר לשכת עורכי הדין והמרכז, בירך על היוזמה. לדבריו, "זו בשורה גם לעורכי הדין וגם ללקוחות. המתמחים יהיו עכשיו הרבה יותר מיומנים. כשאדם הגיע לשנה ברוטו, הרבה לא רצו לקבל מתמחים כאלה כי לא היה שווה להם להשקיע בהם. מי שהתמחה שנה הופך להיות עורך דין לא מיומן. כשהוא מטפל בתיקים של אנשים, לפעמים מדובר בדיני נפשות והנזקים שעלולים להיגרם הם אדירים. זו בשורה למתמחים, וחשוב להבטיח שהמתמחה יעסוק באמת בעבודות משפטיות ולא ינוצל".

עו"ד עופר ברטל הביע אף הוא תמיכה ביוזמה: "כבר 15 שנים שאני לא שוכר מתמחים אלא רק עורכי דין מפני שמתמחים מגיעים לשנה בלבד", לדבריו. "ב-4-3 חודשים ראשונים צריך ללמד אותו מי נגד מי ואחר כך שישה חודשים לאחר מכן הוא כבר עוזב לבחינות לשכה. לא שווה לי להחזיק מתמחה. זה בזבוז זמן וכסף, ורק מפריע לי".

ברטל הוסיף כי אם תקופת ההתמחות אכן תוארך לשנתיים – הוא ישוב להעסיק מתמחים. לדבריו, "אם מתמחה יגיע לשנתיים ואני אקבל ממנו שנה ותשעה חודשים של עבודה נטו יש יותר סיכויים שאחזיק מתמחה. זה נכון לגבי כל עורכי הדין שהם לא משרדים גדולים אלא קטנים או בינוניים. במקצוע שלנו הניסיון חשוב מאין כמותו, וניסיון של שנתיים הוא משמעותי לעורכי הדין הצעירים".

"לוקח חצי שנה רק להבין" 

גם עו"ד סיגל פעיל סבורה שהארכת תקופת ההתמחות היא החלטה נבונה. "הלימודים הם חשובים אבל הם לימודי תיאוריה שמכילים מעט מאוד פרקטיקה. הלמידה מתחילה בתקופת ההתמחות. כמה אפשר ללמוד בשנה? לא הרבה. לוקח חצי שנה רק להבין ואחר כך חצי שנה לעשות תרגול אמיתי. זה בלתי אפשרי. גם המתמחה עצמו בשנתיים יוכל לדעת לאיזה תחום בעריכת הדין הוא יותר מתחבר. ואולי אפשר יהיה לפצל את ההתמחות, כמו שאנחנו עשינו – שנה במקום אחד ושנה במקום אחר".

עו"ד נתן רון סבור גם הוא ששנה היא תקופה קצרה מדי להתמחות. "זו לא תקופה מספקת להכשיר בן אדם", הוא אומר. "אחרי שנה ייתכן שקיבלת הסמכה מהלשכה כעורך דין אבל בשבילי אתה עדיין מתמחה בכיר. ההתמחות נמשכת בפועל בשנה הראשונה לעבודה גם אם האדם עורך דין בפועל. שנתיים זו תקופה ראויה ואני שמח על ההחלטה".

"בשורה גם לעורכי הדין וגם ללקוחות". עו"ד בומבך(צילום: יאיר שגיא, ידיעות אחרונות)

ישוב להעסיק מתמחים. עו"ד ברטל(צילום: מוטי קמחי)

"הגנה זה להכשיר עורכי דין טובים". עו"ד אמיר(צילום: גיל יוחנן)

עו"ד ציון אמיר ציין בהתייחסותו לנושא כי "עורך הדין מספק שירות משפטי אחראי ורציני, שמשרת את הציבור הרחב בכל תחומי המשפט והחיים, החל מהרגע שאתה צריך להתעמת מול רשויות אכיפה או בכתב אישום פלילי או בקניית דירה שאתה עובד עבורה כל חייך וכן הלאה. ספק השירות המשפטי הוא עורך הדין ואתה רוצה שינהג באחריות ובזהירות ויגן עליך. הגנה זה להכשיר עורכי דין טובים ומיומנים. אדם מתחיל ללמוד משפטים ביום ראשון וביום חמישי הוא כבר יכול לייצג אותך וזה עלול לגרום לתקלה".

עו"ד אמיר הוסיף כי "חלק מההכשרה זה לא רק לימודים באוניברסיטה או טכניקות משפטיות אלא הכשרה מעשית. אנחנו התמחינו שנתיים ובשנתיים האלו יכולתי להיחשף ללימוד מעשי והדרכה ועצות טובות גם בתחום המשפט האזרחי והמקרקעין. במהלך השנים האחרונות אנחנו עדים לכך שהאוניברסיטאות והמכללות מוסיפות לשוק העבודה הרבה עורכי דין מדי שנה. המספר הולך וגדל התחרות הולכת וגדלה. זה חלק מההכשרה המשפטית שאתה רוצה להעניק כדי שמקבל השירות – הציבור הרחב – יזכה לשירות משפטי שמגן עליו. אני שמח על היוזמה הזו".

פרופ' אביעד הכהן, דיקן המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט, אמר: "אין כל ערך להארכת ההתמחות. הדגש צריך להיות על תוכן ההתמחות ולא על אורכה. ניתן וראוי גם לדרוש השתלמויות שנתיות כתנאי לחידוש הרישיון מדי שנה כמו שמקובל בחו"ל".

"הופך להיות 'עבד מודרני'"

מנגד, סטודנטים למשפטים בעתיד ובהווה נדהמו לשמוע על היוזמה של שרת המשפטים. אור גביש, שצפוי להתחיל ללמוד משפטים באוניברסיטת תל אביב בעוד שבועיים, הודה כי קיבל את ההכרזה בהפתעה גמורה. לדבריו, "אני בשוק, לא ידעתי מזה לפני שנרשמתי ואני מודה שאני קצת בהלם. מצד אחד אתה הולך ללמוד מקצוע שהשוק שלו מאוד מוצף עם ביקוש גדול וההיצע נמוך, ומצד שני הידיעה שההתמחות תימשך שנה נוספת מרגיזה".

גביש אמר עוד: "ההתמחות זאת תקופה קשה ומתישה, ולפי מה

שאומרים, אתה הופך להיות בה סוג של 'עבד מודרני' ועושה בעיקר עבודה משרדית ובמשכורת רעב. זה כוח עבודה זול ויעיל כי בלי אישור מהמשרד שבו התמחית אי-אפשר לסיים את ההסמכה".

יחד עם זאת, ציין גביש, אם המניעים של שקד נובעים מהרצון להעלות את כבודו של המקצוע הוא יודה לה. "עבדתי קשה כדי להתקבל לאוניברסיטת תל אביב וזה לא ירתיע אותי. אולי צריך לעשות דברים אחרים להחזיר את המקצוע ליוקרתו, כמו להעלות את הרף במבחני הלשכה".

יונתן, שצפוי לסיים שנה רביעית בלימודי המשפטים וחשבונאות ואמור להתחיל התמחות בחודשים הקרובים, התייחס לתקופת ההתמחות המתישה: "זאת תקופה שפוגעת מאוד בכיס, שבה עובדים הרבה מאוד שעות כי רוצים להכשיר את עורכי הדין העתידיים בצורה הטובה ביותר".

הוא הוסיף: "המשמעות היא שעכשיו מי שילמד משפטים ימשיך תקופה בשכר נמוך במשך שנתיים, וכל ההכשרה הופכת להיות הרבה יותר קשה בגלל התנאים. אני מניח שהמטרה של השרה שקד זה להוריד את ההצפה של שוק עורכי הדין, וכאשר המסלול ארוך יותר אז ההנחה היא שיירשמו פחות אנשים".