שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הבנק התרשל: איך נעלמו שישה מיליון שקל?
    אנשי עסקים שיזמו הקמת מפעל בהודו הפקידו 6.5 מיליון ש' בסניף הפועלים בת"א. כמה חודשים לאחר מכן גילו שאדם לא מורשה משך את רוב הכסף
    בעלי חברת "א.ג ירקות כבושים", שפתחו בתחילת העשור הקודם חשבון בבנק הפועלים, חרדוו לגלות שעובדי הסניף שלהם אפשרו לאדם שאינו מורשה חתימה למשוך מיליוני שקלים. את התביעה לפיצויים הם הגישו רק שנים רבות לאחר מכן, ולאחרונה קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב כי הבנק אכן יתרשל וייאלץ לשלם לבעלי החברה כ-6.5 מיליון שקל.

     

    פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

     

    חברת "א.ג. ירקות כבושים" נוסדה כדי להקים מפעל לירקות בהודו. במרס 2001 היא פתחה חשבון בבנק הפועלים, בסניף נווה חן שבתל אביב, והוסכם שמורשי החתימה בחשבון יהיו שני בעלי המניות, ישראל רוכביץ ויעקב ישראל. במשך כשלושה חודשים הופקדו לחשבון כ-6.5 מיליון שקל שיועדו להשקעה במפעל.

     

    ביוני אותה שנה קיבלו בעלי החברה פירוט של חשבון הבנק, וגילו שבחשבון התבצעו העברות של סכומי כסף אדירים. בתחילה הם חשבו שמדובר בהעברות לטובת הפק"מ, כפי שהוסכם מול מנהל הסניף, אולם לאחר שהתקשרו אליו והוא החל לגמגם, הם פנו לברר את העניין מקרוב.

     

    למחרת גילו בעלי החברה שהכספים נמשכו על ידי איש אמונו של אחד מבעלי החברה, שלא היה מורשה לבצע פעולות בחשבון. לבנק לא היו תשובות, לכן הם התלוננו במשטרה. לאחר בירור פיטר הבנק את מנהל הסניף ואת העובדים שאפשרו את המשיכות.

     

    כעבור כמעט שבע שנים הגישה החברה תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בטענה שהבנק התרשל כשנתן לאדם לא מורשה להוציא את הכספים, ולכן הוא צריך להחזיר לה את הסכום בצירוף ריבית, פיצוי על הפרת הסכם ועל הרס החברה. בסך הכול היא תבעה כ-10.5 מיליון שקל.

     

    הבנק טען מנגד שהאדם שביצע את הפעולות היה בעל ייפוי כוח בחשבונותיו הפרטיים של אחד מבעלי המניות, ולכן התייחסו אליו כמי שבא בנעליו בבחינת "שולחו של אדם כמותו". הבנק הוסיף שהפעולות נעשו בהתאם לרצונה של החברה, ובפועל היא זו שהונתה את הבנק כשגלגלה כספים בהיקף אדיר באמצעות חשבונות שונים למטרות בלתי כשרות. הבנק גם שלח הודעת צד שלישי נגד בעלי החברה, בטענה שרימו אותו ולכן עליהם לפצות אותו על כל מה שייפסק לרעתו בתביעה.

     

    בעלי המניות טענו שלא נהנו בשום דרך מגלגול הכספים שלו טוען הבנק. לטענתם, הבנק יכול לבוא בטענות אך ורק לעובד שלו, שניצל ייפוי הכח שהוענק לו ואף ישב בכלא על כך.

     

    השופטת אביגיל כהן קבעה שההתנהלות שנחשפה בסניף היא בגדר רשלנות פושעת. "סניף הבנק שבו התנהל החשבון פעל בחוסר שיקול דעת תוך התעלמות מ'נורות אדומות מהבהבות' ומכל אמת מידה סבירה המצופה מבנקאי", כתבה בפסק הדין.

     

    השופטת סברה שהבנק לא הוכיח שלבעלי החברה היה חלק בגלגול הצ'קים הנטען ודחתה את הודעת הצד השלישי שהגיש. לפיכך התקבלה התביעה באופן חלקי ונפסק שהבנק ישיב לחברה את הכספים שנמשכו מהחשבון, בסך 6,466,835 שקל.

     

    השופטת סירבה לפסוק לחברה ריבית חריגה משום שהתמהמהה בהגשת התביעה. גם את הטענה לפיצוי בגין הפרת הסכם היא דחתה, וסברה שאת מורת הרוח מהתנהלות הבנק ניתן לבטא בדרך של הוצאות הולמות, שאותן העמידה על 200 אלף שקל.

     

    • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
    • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • ב"כ התובעת: עו"ד אבי זילברפלד
    • ב"כ הנתבע: עו"ד שאול פלס
    • ב"כ צד ג': עו"ד ניר סרוק, עו"ד אבי זילברפלד, עו"ד צבי רוטמן
    • עו"ד לירן שגב עוסק בדיני בנקאות
    • הכותב לא ייצג בתיק

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים