שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    טירוף, התלהבות ומחירים בשמיים - גביע העולם בראגבי יוצא לדרך
    התיירים מציפים את בריטניה לקראת הטורניר שייפתח ביום שישי ויימשך 44 יום, מחירי החדרים בבתי המלון שוברים את כל השיאים והכל תוהים מי תצליח לעצור את האלופה ניו זילנד? נדב יעקבי נערך להצגה הגדולה

    ביום שישי ייצא לדרך אירוע הספורט השלישי בגודלו בעולם, שרק המונדיאל והאולימפיאדה גוברים עליו בכל מה שקשור למספר צופי הטלוויזיה וסכומי הכסף המעורבים: גביע העולם בראגבי.

     

    נכון שבישראל ראגבי הוא ענף קטן, של כמה אלפי משוגעים לדבר, אבל בעולם הגדול מדובר בספורט ענק, בכל קנה מידה. כל מי שיגיע בששת השבועות הקרובים לאנגליה, המדינה המארחת, לא יוכל להתחמק מהנוכחות המאסיבית של הטורניר בכל כלי התקשורת. ואותו דבר ביתר המדינות המובילות בענף: אירלנד, אוסטרליה, דרום אפריקה, צרפת וכמובן ניו זילנד. בכל מדינות הללו ההתרגשות היא אדירה ובימים אלו אפילו הכדורגל נדחק למקום השני. כן, אפילו באנגליה.

     

    צפו בפרומו המדהים שהכינו באנגליה לטורניר

    צפו בפרומו המדהים שהכינו באנגליה לטורניר

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    האלופה המכהנת, נבחרת ניו זילנד (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    האלופה המכהנת, נבחרת ניו זילנד(צילום: AFP)

     

    48 משחקים יתקיימו במהלך 44 ימי הטורניר ב-12 איצטדיונים שונים. כמעט כל 2.4 מיליון הכרטיסים אזלו מזמן, כאשר כמחצית מהם נרכשו ע"י למעלה מ-400 אלף התיירים שינהרו לאנגליה בשבועות הקרובים מכל העולם. ביניהם יהיו גם כמה מאות ישראלים. המשחקים (ישודרו בארץ בספורט 1 וספורט 2) ייפתחו כבר מחר (ו'), כאשר שלב רבע הגמר ייערך ב-17 וב-18 באוקטובר, חצאי הגמר ב-24 וב-25 באוקטובר והגמר ב-31 באוקטובר (18:00 שעון ישראל).

     


    משחקים מרכזיים בגביע העולם בראגבי

    משחקים מרכזיים בשלב הראשון
    תאריך הנבחרות שעה (שעון ישראל)
    שישי 18.9 אנגליה - פיג'י 22:00
    שבת, 19.9 דרום אפריקה - יפן 18:45
    ראשון 20.9 ניו זילנד - ארגנטינה 18:45
    שבת 26.9 אנגליה - וויילס 22:00
    שישי 2.10 ניו זילנד - גיאורגיה 22:00
    שבת 3.10 אנגליה - אוסטרליה 22:00
    שבת 10.10 אוסטרליה - ווילס 18:45
    ראשון 11.10 צרפת - אירלנד 18:45
      

    את משחקי גביע העולם של 2011, שנערכו בניו זילנד, ראו למעלה מ-4 מיליארד צופי טלוויזיה, והמספרים הפעם אמורים להיות גבוהים הרבה יותר. 207 מדינות ישדרו את משחקי הטורניר, כולל ישראל.

     

    בבריטניה מעריכים כי אירוח גביע העולם יתרום כ-2 מיליארד ליש"ט לכלכלה המקומית, בעיקר בשל מאות אלפי התיירים שיציפו את המדינה וימלאו את בתי המלון ואת המסעדות בערים בהם ייערכו המשחקים. השהות הממוצעת לכל תייר היא 23 יום.

     

    רחובות אנגליה ערוכים למשחקים (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    רחובות אנגליה ערוכים למשחקים(צילום: רויטרס)

     

    בקארדיף, שאיצטדיון ה"מילניום" שלה יארח כמה מהמשחקים, כמעט ואי אפשר למצוא חדר פנוי בתקופה הקרובה. ומי שיתעקש יאלץ לשלם כ-1000 ליש"ט לחדר שבימים רגילים עלותו היא 85 ליש"ט בלבד.

     

    ניו זילנד, אלופת העולם המכהנת, היא כמובן הפייבוריטית, למרות שאף נבחרת לא הצליחה לזכות בגביע העולם פעמיים ברציפות. יחס ההימורים לטובת ניו זילנד הוא 4 ל-5, כאשר במקום השני נמצאת אנגליה המארחת ובמקום השלישי דרום אפריקה.

     

    ראש ממשלת בריטניה דייויד קמרון וקפטן העבר מרטין ג'ונסון (צילום: EPA) (צילום: EPA)
    ראש ממשלת בריטניה דייויד קמרון וקפטן העבר מרטין ג'ונסון(צילום: EPA)

     

    וומבלי הוא האיצטדיון הגדול ביותר מבין ה-12 (90,256 מקומות), אולם האיצטדיון המרכזי, שבו תפתח אנגליה את דרכה ביום שישי מול פיג'י, ובו גם יתקיים משחק הגמר ב-31 באוקטובר, הוא טוויקנהאם – בית המקדש של הראגבי האנגלי.

     

    טוויקנהאם, על 81,605 המקומות שלו, הוא איצטדיון הראגבי הגדול בעולם. ולמרות שהוא קיים כבר 106 שנה, מעולם לא התקיים בו משחק כדורגל. וזה מעניין, שכן מדובר בעצם בענף ספורט אחד שהתפצל אי שם באמצע המאה ה-19.

     

    אצטדיון טוויקנהאם. מעולם לא התקיים בו משחק כדורגל (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    אצטדיון טוויקנהאם. מעולם לא התקיים בו משחק כדורגל(צילום: רויטרס)

     

    האגדה מספרת שבשנת 1823 החליט וויליאם ווב אליס (שעל שמו נקרא הגביע המוענק לאלופת העולם), תלמיד בבית-הספר היוקרתי שבעיר ראגבי, שנמאס לו לשחק כדורגל רק עם הרגליים.

     

    במהלך אחד המשחקים הוא לקח את הכדור בידיו, רץ לעבר השער, והבקיע. אגדה או לא, המצב באמצע המאה ה-19 באנגליה היה כזה, שבכל בית-ספר פרטי שיחקו כדורגל על-פי חוקים שונים. מספר השחקנים לא היה שווה, מידות המגרש והשערים היו שונות, וגם מה מותר ומה אסור לעשות.

     

    נבחרת סקוטלנד מציגה תלבושת ססגונית (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    נבחרת סקוטלנד מציגה תלבושת ססגונית(צילום: רויטרס)

     

    ב-1863 הוקמה באנגליה ההתאחדות לכדורגל (football association), שקבעה את חוקי המשחק האחידים לכל המדינה. בין היתר נקבע שם כי לשחקנים, חוץ מלשוער, אסור לגעת בכדור ביד וכמו כן "אסור להפיל את שחקן היריב, להחזיק אותו או לבעוט בו ברגליים כדי לחלץ ממנו את הכדור". נכון, אלו כמעט כל אותם דברים שבראגבי הם חלק בלתי נפרד מהמשחק.

     

    שמונה שנים לאחר מכן הוקם "איגוד הראגבי כדורגל" (rugby football union), שקבע את החוקים האחידים שלו.

    מכאן ואילך נפרדו דרכיהם של שני הענפים. הראגבי נותר נחלתם של העשירים והאריסטוקרטים, אלו ששלחו את בניהם להתחנך בבתי-הספר היוקרתיים, ולאחר מכן לאוניברסיטאות של אוקספורד וקיימברידג'. הכדורגל הפך לספורט של מעמד הפועלים.

     

     נתונים: he.guaranteetickets.com

     

    באופן טבעי הכדורגל הפך לספורט של ההמונים והראגבי נותר ספורט של בני המעמד הגבוה. כאשר הבשורה הופצה ברחבי העולם, הראגבי הפך לפופולרי בעיקר במדינות דוברות אנגלית, עם קהילות בריטיות חזקות ומפותחות, כמו אוסטרליה, ניו-זילנד ודרום אפריקה.

     

    צרפת היא מקרה נדיר של מדינה לא דוברת אנגלית, שהתאהבה במשחק. גם בארגנטינה ובאורוגוואי הראגבי הוא ענף ספורט פופולרי מאוד. אומנם לא כמו הכדורגל, אבל משחקים גדולים של ה"פומאס" מביאים 50 אלף צופים לאיצטדיונים. וכך גם באיטליה, מדינה שהפכה בשני העשורים האחרונים לכוח של ממש.

     

    נתונים: he.guaranteetickets.com

     

    הראגבי היה תמיד פופולרי באיי האוקינוס השקט, כמו פיג'י וסמואה, אולם הספורט הולך וצובר תאוצה בכל העולם. לדוגמא, כיום יש ביפן למעלה מ-120 אלף שחקני ראגבי בכל הגילאים ובעוד ארבע שנים תארח יפן את גביע העולם.

     

    קווין מילאמו. כולם מהמרים על ניו זילנד (צילום: getty images) (צילום: getty images)
    קווין מילאמו. כולם מהמרים על ניו זילנד(צילום: getty images)

     

    לחובבי כדורגל מן השורה קשה בתחילה להבין על מה המהומה. וזו חתיכת מהומה - 15 שחקנים בכל קבוצה, שמתרוצצים על המגרש, נכנסים בעוצמה האחד בשני, ולא תמיד ברור על מה ולמה.

     

    אבל מי שמוכן לשבת וללמוד, יגלה כי מדובר באחד מענפי הספורט המלהיבים והמרתקים ביותר שיש. ראגבי הוא קודם כל ספורט פיזי, אבל בניגוד לפוטבול האמריקני אין בו קסדות. הכדורגל לעומתו נראה לפעמים כמו משחק של נערות.

     

    פסל מיוחד לקראת הטורניר (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    פסל מיוחד לקראת הטורניר(צילום: רויטרס)

     

    גביע העולם בראגבי נמשך שבעה שבועות ולא ארבעה, כמו זה של הכדורגל, כי בין משחק למשחק קבוצה זקוקה לשבוע של התאוששות וטיפול בפציעות, לפני שחוזרים למגרש האימונים.

     

    ראגבי הוא משחק סופר קבוצתי. שלא כמו בכדורגל אין אפשרות ששחקן אחד ינצח את המשחק. וזהו גם משחק חכם מאוד, במיוחד בתרגילים הקבוצתיים, כשהכדור נע במהירות הבזק משחקן לשחקן.

     

    המשפט המפורסם ש"כדורגל הוא ספורט של ג'נטלמנים שמשוחק ע"י חוליגנים, בעוד שראגבי הוא ספורט של חוליגנים שמשוחק ע"י ג'נטלמנים", הוא אמיתי – למרות שנודף ממנו ריח עז של סנוביזם. כי למרות הפיזיות היתרה, הראגבי נותר ענף ספורט נקי וכמעט טהור.

     

    כוכב נבחרת אוסטרליה, ישראל פולאו (צילום: GettyImages) (צילום: GettyImages)
    כוכב נבחרת אוסטרליה, ישראל פולאו(צילום: GettyImages)

     

    הנה רשימה חלקית: בראגבי נאבקים על כל כדור ועד השנייה האחרונה, גם כשהמשחק גמור. המושג "גארבג' טיים" פשוט לא קיים.

     

    למרות הפיזיות האדירה, כמעט ואין אלימות, מכות או תיגרות - גם לא בין האוהדים, שהם זן שונה לגמרי מאלה של הכדורגל.

     

    הכבוד בין השחקנים הוא מופתי. ברגע שהשופט שורק, הכל נעצר. אף אחד לא מתווכח, אף אחד לא בא בטענות. הכבוד לשופט ולהחלטות שלו הוא מוחלט, גם אם הוא טועה.

     

    כריס רובשאו. נבחרת אנגליה מקווה לזכות (צילום: getty images) (צילום: getty images)
    כריס רובשאו. נבחרת אנגליה מקווה לזכות(צילום: getty images)

     

    בראגבי אף אחד לא עושה הצגות. אין דבר כזה ששחקן יתגלגל על הדשא כאילו שירו בו, גם אם המגע היה מינימלי, כדי לקבל בעיטת עונשין, או לגרום לשופט להוציא כרטיס צהוב לשחקן היריב.

     

    השמחה אחרי "טריי" או פנדל מוצלח, מאופקת. אף אחד לא מרים את החולצה, שלא לדבר על להסיר אותה, ולרוץ בטירוף אל הקהל. שמחים, אבל לוקחים הכל בפרופורציות. גם כדי לא להשפיל את היריב.

     

    סבסטיאן טילו, נבחרת צרפת (צילום: AP) (צילום: AP)
    סבסטיאן טילו, נבחרת צרפת(צילום: AP)

     

    הכבוד ליריב הוא חלק בלתי נפרד מהאתוס של הראגבי. בסיום כל משחק שחקני הקבוצה המנצחת נעמדים בשתי שורות ומוחאים כפיים לשחקנים המנוצחים. כן, הכדורגל העתיק את המנהג הזה מהראגבי.

     

    אז כן, הכדורגל ימשיך להיות הספורט הפופולרי ביותר בעולם, אין מה לדאוג. אבל מה שבטוח זה שששת השבועות הקרובים יגרמו לעוד רבים וטובים להתאהב בספורט הקשוח והאציל ביותר שיש.

     

    נאמני נאדולו, פיג'י (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    נאמני נאדולו, פיג'י(צילום: רויטרס)

     

    הנבחרות הבולטות

    ניו זילנד - ה"אול בלקס": אלופת העולם ב-1997 ו-2011. שישה מגיבורי הזכייה מלפני 4 שנים יפרשו בסיום הטורניר, ביניהם הקפטן האגדי ריצ'י מקאו וכוכבי העל דן קרטר ומא'א נונו.

     

    אנגליה: זכתה בגביע העולם רק פעם אחת, ב-2003, בניצוחו של ג'וני ווילקינסון האגדי. הציפיות הן כמובן לזכייה בתואר, אולם אחרי התבוסה 19:9 לאירלנד במסגרת טורניר שש האומות, החלו הספקות.

     

    סאם קיין באימון ניו זילנד (צילום: getty images) (צילום: getty images)
    סאם קיין באימון ניו זילנד(צילום: getty images)

     

    דרום אפריקה – ה"ספרינגבוקס": זכתה בגביע העולם ההיסטורי ב-1995, זכייה שסייעה לאחד את המדינה לאחר סיום משטר האפרטהייד. הגביע השני
    הושג ב-2007.

     

    אוסטרליה – ה"וולאביס": זכתה פעמיים בגביע, ב-1991 וב-1999. נחשבת לבעלת קו ההגנה הטוב בעולם, בה בולט ישראל פולאו, ששיחק בעבר כדורגל אוסטרלי כמקצוען.

     

    אירלנד – הזכייה ב"שש האומות" מעוררת תקווה שהנבחרת תזכה בפעם הראשונה בגביע העולם. ויש עוד סיבה: אירלנד הוגרלה לבית הקל ביותר ואם היא תעפיל מהמקום הראשון תקבל כנראה את ארגנטינה או טונגה ברבע הגמר.

     

    וויילס – יום לפני משחקה של נבחרת ישראל בקארדיף האומה הוולשית נכנסה לדיכאון כששניים מכוכבי נבחרת הראגבי, ריס ווב וליי האפ-פני, נפצעו במשחק הכנה מול איטליה וייעדרו מהטורניר.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים