שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    מי מפחד מההאקה? ניו-זילנד וריקוד הראגבי
    ריקוד המלחמה המאורי שמבצעת נבחרת ניו-זילנד לפני כל משחק הוא ריטואל הספורט המפורסם בעולם, אבל עכשיו חושדים שם: יכול להיות שזה לא מפחיד אף אחד, אלא סתם מעייף אותנו?

     

    מי מפחד מההאקה? ניו-זילנד וריקוד הראגבי

    מי מפחד מההאקה? ניו-זילנד וריקוד הראגבי

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    ריקוד ההאקה המסורתי שמקיימות נבחרות ספורט ניו-זילנדיות לפני משחקים הוא מטקסי הספורט המפורסמים בעולם, ולעתים קרובות אנחנו שומעים הסברים שלפיהם הריקוד הזה מפחיד את היריב, אבל כעת מתעוררים בקרב הניו-זילנדים עצמם ספקות בנוגע לריטואל הזה של ה"אול בלקס", נבחרת הראגבי של ניו-זילנד.

     

    עוד סיפורים מרתקים בדף הפייסבוק של ynet

     

    עוד חדשות בעולם :

     

    המוניטין של הניו-זילנדים כמי שפותחים את המשחק גרוע הוביל לחשד שריקוד ההאקה האמוציונלי מאוד, ריקוד מלחמה מסורתי שהילידים המאורים נהגו לרקוד לפני צאתם לקרב, מרוקן נפשית דווקא אותם. הפלת כדור הפתיחה של לוק ברודי רטאליק בתחילת גמר אליפות הראגבי בין ניו זילנד לאוסטרליה לאחרונה, הייתה דוגמה נוספת לפתיחה המטלטלת שכל כך מאפיינת את נבחרת הראגבי הניו-זילנדית.

     

    המאמן סטיב הנסן כבר תהה בעבר בקול רם "האם אנחנו מגיעים למשחק נמרצים יתר על המידה או פחות מהרצוי", וחיפש דרכים לשמור על השחקנים הניו-זילנדים "חמים" מהרגע שהם עוזבים את חדר ההלבשה ועד לשריקת הפתיחה.

    שחקני ניו-זילנד רוקדים את ה"האקה" (צילום: AP) (צילום: AP)
    שחקני ניו-זילנד רוקדים את ה"האקה"(צילום: AP)

     (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    (צילום: AFP)

    בתיאוריה, לרגשות העזים שמנותבים לריקוד ההאקה צריכה להיות השפעה מחזקת על נבחרת הראגבי של ניו-זילנד, והוא אמור לתת לה יתרון בשעה ששחקני היריב ניצבים מולה בחוסר מעשה, וממתינים בסבלנות שההצגה התיאטרלית של הניו-זילנדים תסתיים.

     

    אבל כששחקני ניו-זילנד נקלעים לפיגור ברבע הראשון מתעוררת השאלה אם ריקוד ההאקה גרם לשחקנים לאבד ריכוז באסטרטגיית המשחק שבה הם היו ממוקדים רק דקות אחדות קודם לכן. ב-20 ההתמודדויות הבינלאומיות האחרונות שלהם, הניו-זילנדים מצאו את עצמם בפיגור ב-11, ורק התאוששות במחצית השנייה אפשרה להם להגיע למאזן של 17 ניצחונות ב-20 משחקים.

     

    שחקן הראגבי טי.ג'יי פרנארה מודה שהאדרנלין מריקוד ההאקה גורם לו לעתים קרובות בעיות בשלבים הראשונים של המשחק. "עשיתי טעויות, ניסיתי לעשות יותר מדי, ניסיתי לעשות תיקולים רבים מדי, ובעמדה שלי אתה לא עושה הרבה תיקולים", הוא מסביר.

     (צילום: gettyimages) (צילום: gettyimages)
    (צילום: gettyimages)

    בצד השני של המגרש, לא כולם במחנה היריב נתקפים פחד או בהלה אל מול ריקוד ההאקה. מרטין בייפילד נזכר בהתמודדויות מול הניו-זילנדים, ומספר שריקוד ההאקה של יריביו הניו-זילנדים דווקא נתן לו השראה. "ההאקה לא גרם לי שום פחד. למעשה, הוא נתן לי מוטיבציה. אתה צריך משהו שיעורר בך השראה, וההאקה עושה בדיוק את זה".

     

    אין סימנים לכך ששחקני הראגבי של ניו-זילנד עומדים לוותר על ההאקה, שאותו מתאר ריצ'רד לייט, ראש בית הספר לספורט באוניברסיטת קנטרבורי של ניו-זילנד, כ"מנהג ספקטקולרי שיש לו השפעה מחזקת על הקבוצה שמבצעת אותו".

     

    שחקן הראגבי הניו-זילנדי הבכיר לשעבר דאלאס סיימור לא ממש קונה את התיאוריה שלהאקה יש השפעה שלילית על מבצעיו,

    אבל כן אומר שהשחקנים צריכים ללמוד כיצד להשתמש בו. "זה יכול להיות יתרון ממשי עבורנו. הרבה קשור ללמידת התרבות, למידה איך להשתמש בריקוד באווירה הזו של לפני היציאה לקרב. אם החבר'ה לא יודעים איך להשתמש בו זה יכול להשפיע על התפקוד שלהם לזמן מה".

     

    "בלי קשר לשאלה מה היריב או כל אחד אחר חושב, זה אנחנו נגדם ושהקבוצה הטובה יותר תנצח, עם כל האמצעים העומדים לרשותה. אנחנו לא צריכים להתנצל על כך בכלל".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: AFP
    "לא צריכים להתנצל". ההאקה של ניו-זילנד
    צילום: AFP
    מומלצים