שתף קטע נבחר

לא רק הבגדים ירדו ממני, גם העקרונות

מהלתי אלכוהול, בדידות והורמונים כדי שישטפו אותי ויערפלו את כל חושיי. אני נשענת מעט אחורה ונסוגה מהמשיכה בינינו. הלב שלי מתריע מפני הסכנות הנלוות מעוד לילה כזה, אך לבי פועם כמו מתחרה עם מחוגי השעון כשהשעה רק עוצרת מלכת

שמועה עתיקת יומין שעברה מפה לאוזן בין בנות העיר, הכפר והקיבוץ, מספרת כי בחורה מבית טוב צריכה לשתוק הרבה, להיות קשה להשגה ולתת לגבר להוריד לה את הירח ועוד כמה כוכבים. הגברים הבודדים בחיי הידועים לשמצה כמובן, כולם קטפו לי את הירח ובני דודיו. למעשה, כבר יש לי מיני גלקסיה עם שביל חלב פרטי משלי. אבל את הכוכבים האחרים, אלו שמסנוורים לפעמים, שמתחבאים בין העננים, אלו שאנו לא מכירים ללא שמות או מיקומים, את אלו לא הביאו לי, אותם טרם ראיתי.

 

עוד בנושא:

כן, אני אוהבת סקס ומדברת על זה. תתמודדו 

פרק מתוך GREY: לילה ראשון עם אנסטסיה

"בעלי הסכים שאשכב עם מאהבים צעירים"

 

ואני, שנושמת מוסכמות וחוקים, בשלב די מאוחר בחיי הסכמתי לפרוץ אותם ברגע אחד. זה התחיל כמו כל בילוי לילי טיפוסי, כשהשעון מראה מעט אחרי חצות, 80% לחות, אינספור חודשים של לבד, אפלוליות מהולה בעשן סיגריות מצחין וארבע כוסות של יין.

 

 

עוצמתו של המפץ הגדול

בבר החשוך והטיפוסי, הדבר היחיד שאני מצליחה לראות בו בין מיליוני האנשים, זה את המדרגות השחוקות שמובילות לדלת הבריחה ממנו. בעודי יורדת בהן, חזיתי לפתע בעוצמתו של המפץ הגדול. זה ששבר את כל הדינים, המנטרות, הסטיגמות והעקרונות. המפץ - קראו לו שניר, שונה מכל מה שהכרתי. הוא מסתורי, שקט, סוחף ואסרטיבי. בדיוק כשחשבתי שהלילה שלי נגמר - התבדיתי, הוא רק התחיל.

 

אז שניר, בניגוד לאחרים, לא הוריד לי את הירח. הוא הביא לי את הכוכבים, אלו שלא הרבה מכירים. יותר נכון, הוא הראה לי אותם. הוא גרם לי לספר על עצמי דברים שספק אם יותר משלושה אנשים בחיי יודעים. הוא בהחלט גרם לי להפסיק לשתוק הרבה ולהתחיל לדבר, להתחיל לצעוק. ובאופן מפתיע, גם בפעמים הבאות שבהם הגעתי לפלנטריום בגבעתיים ולא ההוא משנות ה-60, אלא לפלנטריום החדש והאינטימי שלי, צעקתי צעקות שנשמעו ברדיוס של ארבעה רחובות, לפחות.

 

דווקא בבר החשוך התגלה בפניי שביל החלב של העונג (צילום: Shutterstock) (צילום: Shutterstock)
דווקא בבר החשוך התגלה בפניי שביל החלב של העונג(צילום: Shutterstock)

 

אז אני נכנסת לדירתו עם צי שלם של חלומות ותשוקה, כמו סצנה מתוך סרט, בידיעה שהליבידו שלי ילהיט גם אותו. וזה קורה. וזה טבעי, אימפולסיבי, הגיוני ודמיוני. הוא דוחף אותי לקיר, לרצפה, לספה. ואני מרגישה כמו שמאית שבאה להעריך ולמפות את כל תכולת דירתו. ידיו משוטטות כאילו אינן מסופקות כי הבגדים עדיין על גופי. הוא מנשק אותי בסערה תוך כדי שהוא מנסה להפשיט אותי בטבעיות. הוא מלטף את גבי וידיו הקרות נכנסות מתחת, אל התחתון הרטוב, מצמררות את גופי הבוער. קולות אנחה נשמעים תוך שנייה. אני מרימה ידיי למעלה כמו נכנעת לתשוקה, בזמן שההיגיון ברח לו מהחלון ובדרך חטף איתו את כל העקרונות.

 

ההיגיון והחוקים – הם כל כליי ונשקי, אז אני מתאמצת שלא להפסיד בקרב הזה בלעדיהם, והקרב הרי עקוב מדם. החולצה שלגופי עוברת מעל ראשי. מושלכת לכיוון צפון-מערב. עכשיו תורי, כל הבגדים פה רק מפריעים. עם אצבעות רטובות אני מלטפת את צווארו. מתאפקת לא לשרוט אותו ושומרת מרחק. אני פושטת ממנו כל פריט במהירות. מי יכול להתאפק כשהוא נראה כל כך טוב? אז אני מרימה רגל וכורכת אותה סביבו, כשהעקב שורט אותו קלות. עם הרגל השנייה אני מנסה להיצמד לקרקע, כדי לשמור על איזון.

 

"זה היה טבעי, אימפולסיבי, הגיוני ודמיוני" (צילום: Shutterstock) (צילום: Shutterstock)
"זה היה טבעי, אימפולסיבי, הגיוני ודמיוני"(צילום: Shutterstock)

 

 

מהלתי אלכוהול, בדידות והורמונים כדי שישטפו אותי ויערפלו את כל חושיי. אני נשענת מעט אחורה ונסוגה מהמשיכה בינינו. הלב שלי מתריע מפני הסכנות הנלוות מעוד לילה כזה, אך לבי פועם כמו מתחרה עם מחוגי השעון כשהשעה רק עוצרת מלכת. דמי לוהט ואני מרגישה את עורקיי צורבים, אבל אני לא מרפה. הכאב הזה משליט בתוכי רגיעה אופורית. הוא ממשיך ותופס בשיערי ומכופף אותי לרצפה הקרה. הכול כבר רטוב, הבגדים מפוזרים.

 

שניר, האסטרונום החדש עם הטלסקופ והגלקסיה, הצליח הפעם להתעלות על לילות קודמים. הוא מאט, הוא מתחיל לחבק אותי בעדינות כאילו נברא להיות גבר החלומות ומדריך הסקס האידיאלי. ופתאום ... לאט לאט הוא יורד לכוון החזה שלי. הוא מתעכב, וממשיך לרדת. ואין פה שום חדר משחקים, אין עניבה לקשור את ידיו או לכסות את עיניו. אין שוט ואין פסנתר. יש חמישים תנוחות, חמישים דקות - אולי קצת יותר, חמישים גוונים של צהוב, ירוק, כתום וכל צבע אפשרי. יש טוש שחור עימו הוא מצייר על גופי גרפיטי. יש אדום של שריטות, כחול של משיכה. יש לבן של כוכבים.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
"הוא הביא לי את הכוכבים"
צילום: shutterstock
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים