שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הבנק הסתיר מידע וישלם 630 אלף שקל
    החיבור בין קונדיטוריה "כמהין" לחברת "וולטר קראנץ" הסתיים בחדלות פירעון. נקבע שהבנק ידע על חובות קודמים אבל פעל בניגוד עניינים
    ניסיון למיזוג בין שתי חברות מזון הסתיים בחדלות פירעון, בחובות של מאות אלפי שקלים ובהליך שחשף התנהלות לא תקינה של הסניף שבו הפעילו השותפים את החשבון שלהם: בית משפט השלום בתל אביב קבע לאחרונה כי בנק הפועלים ישלם לאחד השותפים כ-630 אלף שקל מאחר שנהג בניגוד עניינים והסתיר מידע על השותף השני, שהיה בחובות כבדים.

     

    פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

     

    יעקב קמפל היה בעליה של הקונדיטוריה "כמהין". בשלהי שנות ה-90 נרקם שיתוף פעולה בינו לבין בעלי השליטה בחברת "וולטר קראנץ'", בני הזוג הלוי, שעסקו בשיווק כריכים לחברות תעופה, ויחד הם הקימו את חברת "קמפללוי תעשיות".

     

    החברה פתחה חשבון בסניף בנק הפועלים ביהוד, ובספטמבר 2000 חתמו הלוי וקמפל על "כתב ערבות בלתי מוגבלת בסכום" לפירעון חובות החברה לבנק. תוך פחות מחצי שנה גדל חוב בחשבון, ולאחר שזה לא נפרע הגיש הבנק תביעה נגד החברה והערבים בסך 723,413 שקל.

     

    הלוי לא התגונן, ובאפריל 2001 ניתן נגדו פסק דין על מלוא סכום התביעה. החברה וקמפל טענו שהבנק והלוי רימו אותם, ולכן הם הגישו תביעה נגדית בסך של כ-3.5 מיליון שקל. קמפל טען שהוליכו אותו שולל ושהחתימו אותו ללא ידיעתו על ערבות לחובות חברת "וולטר קראנץ'" ובני הזוג.

     

    לטענת קמפל, הבנק ידע שהלוי והחברה שלו נמצאים בחובות עצומים, אבל אפשר לו למשוך כספים מהחברה החדשה לכיסוי חובותיו ולצרכיו האישיים, תוך קנוניה עמו או לכל הפחות ברשלנות. בעקבות פעולות אלה הגיעה החברה החדשה לחדלות פירעון, וקמפל מצא את עצמו בחובות אדירים, כשהליך פשיטת רגל הביא לאובדן רכושו ולפירוק משפחתו.

     

    הבנק הכחיש קיומה של קנוניה וטען שקמפל צריך לבוא בטענות רק לעצמו ולהלוי, מאחר שלא בדק עם מי הוא עושה עסקים.

     

    חוסר מודעות

    השופטת רונית פינצ'וק-אלט קבעה שהיה על הבנק לגלות לקמפל על אודות מצב החשבון הקשה של חברת "וולטר קראנץ" והלוי, מאחר שבפועל הוא הפך לערב לחובות שלהם כלפי הבנק. ואולם, פסקה, הבנק הסתיר את המידע הזה מקמפל כיוון שהיה לו אינטרס בתשלום החובות.

     

    השופטת קיבלה את התביעה הנגדית של קמפל וכתבה בפסק הדין שאין ספק כי התנהלותו של הבנק גרמה לו נזקים, הוצאות רבות ועוגמת נפש. קריסת החברה, הוסיפה, גרמה לקמפל להיקלע למצוקה כלכלית קשה שהכבידה על חייו ונישואיו.

     

    היא סברה שהנסיבות במקרה זה חמורות במיוחד, משום שעושה רושם שהבנק הכשיל את הנתבע ופעל בניגוד עניינים מובהק: הוא חיפש כיס שיישא בחובות הענק של לקוח אחר כי ידע שאין תקווה לגבות אותו ממנו.

     

    ואולם, מאחר שקמפל הוכיח רק חלק מהנזקים הכלכליים שלהם טען, נקבע כי הוא יקבל רק 228,256 שקל על הנזקים הממוניים, ולכך הוסיפה פיצוי על עוגמת הנפש בסך 400 אלף שקל. הבנק ישלם לו גם שכר טרחת עו"ד בסך 100 אלף שקל.

     

    • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
    • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • ב"כ התובע / נתבע שכנגד: עו"ד יעל דאובר
    • ב"כ הנתבעים / תובע שכנגד: עו"ד דורון שטרן, עו"ד אסף בנמלך
    • עו"ד יואב סברוב עוסק בדיני בנקאות
    • הכותב לא ייצג בתיק

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים