כשמדונה עשתה פוזות ומייקל הלך על הירח

השבוע יצא לחנויות הספרים בארצות הברית הספר "MJ: The genius of Michael Jackson", שמפרק ומנתח בפעם הראשונה את תנועות הריקוד ומחוות הגוף של מייקל ג'קסון, לרבות ה"מון-ווק" המיתולוגי. ג'קסון הוא ללא ספק אחד הפרפורמרים הטובים בהיסטוריה, וכמותו, הדגימו לאורכה שורה מוזיקאים נוספים כמה ג'סטות-גוף בימתיות המזוהות עמם ורק עמם. ניצלנו את המומנטום ובחנו את סימני הזיהוי האיקונים של כמה מהמוזיקאים הגדולים בדורם - מהאגן של אלביס וה"ווג" של מדונה, דרך הלשון של ג'ין סימונס מקיס (וגם זו של מיילי סיירוס) ועד לתנועות הריקוד המוגזמות-אפילפטיות של סולן R.E.M, מייקל סטייפ.

הולך על הירח. מייקל ג'קסון

ה"מון-ווק" של מייקל ג'קסון

מייקל ג'קסון אמנם היה זה ששיכלל את הליכת הירח וזוהה עמה יותר מכל פרפורמר אחר, אבל כמובן שהוא לא היה הראשון שביצע אותה. הרקדנים דרק (קולי) ג'קסון וגרון (קספר) קנידייט מלהקת אקליפס הם שלימדו את מלך הפופ כיצד לבצע את המוב, לאחר שהאחרון ראה אותם מבצעים אותו בתכנית הטלויזיה המוזיקלית "Soul Train". הוא ביקש ממנהלו האישי שייצור עמם קשר והשאר - היסטוריה.

הפעם הראשונה שג'קסון הלך על הירח היתה במרץ 1983 במהלך ספיישל טלוויזיוני בשם "מוטאון: אתמול, היום ולנצח", וכמובן שהתגובות שהגיעו לאחר מכן היו לא פחות מהיסטריות. מבקרים מסוימים ראו בג'קסון את ממשיכה של מסורת הריקוד האפרו-אמריקנית. גם הקהל במקום הביע התלהבות - מה שהביא לכך שצעדת הירח ליוותה את ג'קסון לאורך רוב הקריירה הבוגרת שלו: מהקליפ האיקוני לשיר "בילי ג'ין" ועד הופעותיו האחרונות. האוטוביוגרפיה של ג'קסון אף נקראה "Moonwalk", וכך גם נקרא סרט בו כיכב ב-1988.

ה"ווג" של מדונה

דופקת פוזה. מדונה עושה "ווג"

דבי מצר, אחד מחברותיה הקרובות של מדונה, הבחינה בריקוד במהלך בילוי במועדון והוקסמה מהאופן בו גברים קפאו במקומם בעודם מחזיקים את גופם בתנוחות משונות. כשהמדונה שמעה על כך היא התלהבה גם כן, פנתה למפיק הניו יורקי שפ פטיבון ויחד עמו כתבה את השיר שחוגג את המוב. התוצאה - השיר הביא את הווג לקהל הרחב והמיינסטרימי, ועזר לחזק את מעמדה כסמל בהתהוות של הקהילה הגאה.

מסצינת הגייז של האייטיז ועד לקליפ של מדונה. זה סיפורו של ה"ווג" 

ריקוד הנחש של אקסל רוז

בימים בהם אקסל רוז נחשב לנאה שבכוכבי הרוק (ולאחד המסוכנים שבהם) - הוא נהג בעיקר לרוץ מצד לצד בהופעותיה של גאנז אנד רוזס ולשרוף קילומטרים וקילוגרמים. ברגעים רגועים יותר, כשחדל להתרוצץ, אקסל היה מלווה את השירה שלו ב"סנייק דנסינג", ריקוד שמהותו התפתלות מצד לצד ומפגן המרשים של תנועות אגן. זה עבד במיוחד בשירים כמו "מיסטר בראונסטון".

תנועות אגן מרשימות. אקסל רוז וריקוד הנחש

כמובן שרוז לא היה הראשון שרקד את הנחש. לפניו היה גם דייבי ג'ונס מלהקת המאנקיז שביצע את הצעד. מי שלא התרשם במיוחד מהריקוד היה סולן נירוונה המנוח, קורט קוביין, שאף פעם לא הסתר במיוחד עם רוז, וכאן תוכלו לצפות בו מבצע גרסה משלו לריקוד הנחש.

תנועות האגן של אלביס

מה שנראה היום כצעד ריקוד די תמים נחשב בשעתו לאחת התנועות המגונות שביצע כוכב רוק אי פעם. מדובר בתנועת האגן והרגליים של אלביס פרסלי, במה שהיה מאז לחלק מהמיתולוגיה שבנתה את מלך הרוקנ'רול. בחירות הריקוד של פרסלי, שהיו רחוקות מלהיות מעודנות, נחשבו לפרובוקטיביות בזמנן - מה שמעיד לא מעט על הפוריטניות של התקופה.

חיים משלו. הפלביס של אלביס בפעולה

תנועותיו של אלביס נתפסו אז כל כך לוהטות, עד כי במהלך הופעתו המפורסמת בתכנית של אד סאליבן - צולם פרסלי מהמותניים ומעלה, מחמת הצניעות כמובן. וכן, הן גם היו אלו שהעניקו לו את הכינוי "אלביס פלביס, כלומר - "אלביס האגן" (באנגלית זה נשמע יותר טוב).

אלביס. אגן שהיה למיתולוגיה 

מיילי סיירוס והלשון שלא עוצרת

חלק משמעותי מהשינוי התדמיתי הגדול שעבר על מיילי סיירוס ב-2013 (לצד גאלאח וחמצון השיער, התערטלות פומבית וחשק עז להמחיז בפרהסיה תנוחות של משגל) - כלל כזכור היטב גם את כל עניין הלשון. מזה שנתיים שהזמרת חושפת בפני העולם ובכל הזדמנות את לשונה (המרשימה, יש לציין). האמת, די מדהים לגלות כי גם בעשור השני של שנות האלפיים כל כך הרבה אנשים מוצאים את אקט הוצאת הלשון כמתריס.

אקט של התרסה. מיילי סיירוס

חוקרת תקשורת לא מילולית בשם מוריין או'סאלבין מאוניברסיטת סן פרנסיסקו בחנה ב-2005 את נושא הוצאת הלשון וקבעה כי היות והפה הוא איבר מיני כבר מגיל צעיר - הוצאת לשון היא בעיקר אקט שתפקידו להצהיר על חוצפה, גועל, שעשוע או פרובוקציה סקסואלית. עשור עבר מאז ממצאיה של החוקרת ונראה שגם היום - קשה לנו להתעלם מאישה שמוציאה לשון. כדי להוכיח באופן סופי כי אקט הוצאת הלשון של מיילי הוא בעיקר התרסה מינית, כל שצריך לעשות זה להביט בתמונה שמתעדת את עוגת יום ההולדת שהעניקה לבן זוגה לשעבר, השחקן ליאם המסוורת'.

ג'ין סימונס והלשון שלו

הרבה לפני מיילי, מי שזוהו עם הוצאת הלשון היו כמובן להקת הרוק הכבד והגלאם-מטאל קיס, ובמיוחד מנהיג ההרכב, ג'ין סימונס, שנודע גם הוא באיבר הדיבור הארוך שלו. סימונס השכיל להבין שהוא מחזיק בפיו גימיק מוצלח וסימן מסחרי, ועל כן דאג לשתף פעולה עם שלל שמועות אבסורדיות ברמות משתנות, ביניהן הטענה כי תפר לשון של פרה ללשונו שלו, שחתך את גיד לשונו כדי שזו תהיה גמישה יותר ושביטח אותה במיליון דולר. ב-2002 היה חתום סימונס על מגזין לייף סטייל לגברים בשם "Tongue", שנסגר לאחר שהוציא חמישה גיליונות בלבד.

נשיקה עם הלשון. ג'ין סימונס

אגב, כשנשאל סימונס לדעתו על כך שסיירוס גזלה ממנו את המחווה המזוהה ביותר עמו, אמר הרוקר האגדי כי הוא "לא מבין למה אנשים כל כך כועסים עליה. הוצאת לשון, נענוע ישבן - כולן עושות את זה היום. כל זמרת שהשם שלה מסתיים ב-A, כמו מדונה, שאקירה, ריהאנה, ליידי גגאגא... כל זמרות הפופ הללו ששרות עם פלייבק כאילו זה קריוקי, אם הן יכולות לעשות זאת למה למיילי אסור? או שתגנו את כולן או שתעזבו את מיילי במנוחה".

ההופעה הסטטית של ליאם גאלאגר

"כל הקפיצות האלה, כמו ג'ק פלאש המקפץ, זה בסדר אני מניח", אמר פעם בראיון, "אבל יש בהן גם משהו קצת אנוכי. סולן צריך להעניק לקהל את אותה מידת תשומת לב שהקהל מעניק לו". פוזת השירה של ליאם הפכה מזוהה עמו, בעיקר מכיוון שאף אחד אחר לא משתמש בה. היא למעשה מעין מקבילה הפיכה לשוגייזינג - אמנות הבהייה בנעליך בעודך מנגן.

הריקוד ה... ייחודי מייקל סטייפ

מייקל סטייפ, סולנה של להקת R.E.M שהתפרקה ב-2011, לא נתפס בהיסטוריה של הרוק כאדם של צעדי ריקוד גדולים. יש מי שהגדילו לכנות את המהלכים שהפגין בקליפ המפורסם לשיר "Losing My Religion" כ"צעדי הריקוד הלבנים ביותר בהיסטוריה". 

איבד את דתו, ויש שיאמרו את הקצב. מייקל סטייפ בפעולה

עם השנים ומאז שאיבד את דתו שכלל סטייפ את צעדי הריקוד המשונים שלו, שכוללים בעיקר מחוות ידיים שגרמו ללא מעט אנשים לחשוב שהסולן האקצנטרי הוא, איך נאמר, סובל מפיגור גל. 

מעללי הגיטרה של ג'ימי הנדריקס

שורף את הגיטרה. ג'ימי הנדריקס

מי שפחות אהב את נטייתו שמאלה של המוזיקאי היה אביו, שהאמין שכאשר אדם הוא איטר יד ימינו - מדובר בנגיעה של השטן.