שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    כולם היו עבריינים: אלנבי 40 בהיבט המשפטי
    הוויכוח סביב האירוע המזעזע במועדון מתעלם מכך שהחוק לא אמור לאפשר יחסי מין על הבר. אחריות מלאה רובצת גם על הבעלים ועל הבליינים. פרשנות

     

    לא הפעם הראשונה. תיעוד של אלנבי 40 שהגיע למשטרה ()
    לא הפעם הראשונה. תיעוד של אלנבי 40 שהגיע למשטרה

     

    הרושם הוא שהאירוע המזעזע באלנבי 40 הפך תפוח אדמה לוהט מדי, ואף שהמשטרה עשתה הכול על מנת להתעלם ממנו, פרסום הסרטון מאותו ערב חייב תגובה. עד אז פעלה המשטרה כאילו הייתה הסכמה ליחסי המין על הבר – לעיני כל - בין חבורת הגברים לבין הצעירה השתויה, אז הכול בסדר ואין צורך להפעיל את החוק. אלא שהחוק המוכר לנו לא רוצה מציאות של יחסי מין על דלפקים במועדונים. גם לא ב"הסכמה".

     

    פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

     

    מאחר שבכל זאת מדובר במציאות מורכבת הנוגעת לא רק למעורבים הישירים אלא גם לאלה שעמדו מן הצד, ניגע ברשומה קצרה זו בחלק מההיבטים שלה. לצורך הבנת התמונה ניקח כדוגמה שני תסריטים, אף שיש אין סוף כאלה: בראשון והבלתי סביר נניח שהבחורה נתנה הסכמה מלאה ומודעת לקיום יחסי המין, ובשני שהיא "הסכימה" מתוך שכרות ובחוסר מודעות.

     

    לא בפעם הראשונה: עוד תיעוד של מין בבר של אלנבי 40

     

    לפי התסריט ראשון, גם אם הבחורה הבינה מה מתרחש סביבה, האירוע עדיין טומן בחובו כמה אירועים פליליים שלא ניתן להגדירם כאונס: המעורבים ביצעו עבירה פלילית של מעשה מגונה בפומבי. חוק העונשין אינו מתיר לאף אחד את הזכות לקיים יחסי מין בפרהסיה, דבר שעלול לפגוע באנשים שנחשפים לאקט שלא מרצונם.

     

    בהקשר זה ראוי לציין, כי גם בעלי המקום יכולים להיות מואשמים באותה העבירה כיוון שמוטלת עליהם האחריות למנוע אירועים מסוג זה. יתרה מזו, אי-מניעה היא לא פחות מעבירת שידול לביצוע העבירה הפלילית של מעשה מגונה בפומבי.

     

    היבט נוסף הוא של חריגה מתנאי רישיון העסק ואף הפרת סדר, מכאן שלמשטרה לא הייתה כל בעיה להוציא צו לסגירת המקום. אלא שאת הצעד (המתבקש?) הזה היא עשתה רק אתמול (יום ה'), חודשים לאחר שהאירוע הובא לידיעתה ויותר משבוע מאז פורסם הסרטון בתקשורת.

     

    ומה בקשר לצופים? אמנם קשה לראות כיצד ניתן להגיש נגדם כתב אישום, ואולם לעניות דעתי גם עליהם רובצת אשמה פלילית, ולא רק מוסרית, שכן בהתנהגותם הם עודדו את המעשה – שהוא כאמור בגדר עבירה פלילית – ומשכך ניתן בהחלט לקבוע כי גם הם אשמים בשידול.

     

    על שולחי הסרטונים חל חוק ספציפי. חוק הטרדה מינית קובע כי אסור להעביר סרטונים בעלי תוכן מיני ללא הסכמה מפורשת של המצולמים. המפיצים עשויים לטעון להגנתם שהביצוע הפומבי מלמד על הסכמה להפצת הדברים, אלא שהחוק דורש הסכמה פעילה לשליחה ולא ניתן להסתפק בהתנהגות זו או אחרת.

     

    אונס, פשוטו כמשמעו

    על פי התסריט שני, שעל פי הידוע עד כה הוא ככל הנראה קרוב יותר לאירוע, הבחורה הייתה שיכורה והסכימה ליחסים בשל השפעת האלכוהול. כלומר, בחוסר מודעות. במצב כזה ייתכן שמדובר באונס – פשוטו כמשמעו.

     

    החוק מחייב את הסכמת הצדדים המפורשת לקיום יחסי מין. ויודגש: אין כל חובה להתנגד לקיום יחסי המין. החובה היא לקבל הסכמה בלבד.

     

    הפגנה לסגירת המועדון, השבוע    (צילום: מוטי קמחי)

    הפגנה לסגירת המועדון, השבוע    (צילום: מוטי קמחי)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    הסכמה מתוך שכרות מוחלטת אינה יכולה להיות הסכמה אמיתית. לפי הפסיקה, ההסכמה חייבת להיות הסכמה מעין "חוזית", כלומר חופשית, מרצון וללא אמצעים השוללים אותה כמו אלכוהול או סמים. הגברים המעורבים יוכלו לטעון להגנתם שחלה "טעות במצב הדברים", טענה שמשמעותה כי נדמה היה להם שהבחורה הסכימה לנוכח התנהגותה. אלא שאז הם יצטרכו להוכיח התנהגות ומעשים המעידים על הסכמה.

     

    כאן כדאי לציין שאם אותם בחורים הובילו את הבחורה להשתכר כדי שלא תוכל להתנגד להם, זהו אונס לכל דבר.

     

    לפי הסצנריו הזה, בעלי המקום ועובדיו, שאפשרו לבחורה השיכורה לקיים יחסים על הבר, עלולים למצוא עצמם מואשמים בשידול לאונס. הם יוכלו לטעון להגנתם שטעו במצב הדברים כיוון שחשבו שהייתה הסכמה הדדית לביצוע היחסים, אך כאן עולות מספר שאלות: האם בעלי מקום ציבורי רשאים בכלל לאפשר מציאות של יחסי מין פומביים לעיני כל הנוכחים? האם אין כאן משום "עצימת עיניים"? האם לא מוטלת עליהם החובה לשמור על האורחים במקום ולדאוג לביטחונם?

     

    ביחס לצופים שעודדו את המעשים, בהחלט ניתן לומר שהם עבריינים שהיו מעורבים בשידול ואף בסיוע לדבר עבירת אונס או עבריינים ראשיים בגרם עבירה של מעשה מגונה בפומבי. טיעון אפשרי נוסף הוא לפי חוק "לא תעמוד על דם רעך", הקובע כי אסור לאדם לראות פגיעה באחר ולעמוד מנגד. לאחרונה נעשה בחוק זה שימוש ניכר ועל פיו ניתן להרשיעם בכך שלא סייעו לאדם הנפגע גם אם לא ביצעו כל מעשה פעיל בעצמם.

     

    לסיכום, ניתן לראות ששאלת ההסכמה היא שאלה מורכבת ובהחלט יהיה קשה למדינה להוכיח כי בוצע בבחורה אונס לפי הגדרתו בחוק העונשין. מה שחשוב יותר בעיניי הוא המשמעות עבור "משתתפי האירוע" ובעלי המקום. מי שמעודד ויוצר את התנאים למעשה מזעזע שכזה עלול למצוא את עצמו גם כן מאחורי סורג ובריח. וכעת, לאחר כל זאת, נשאלת השאלה מדוע בכל זאת אנחנו, ובעיקר המשטרה, עדיין שותקים.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    תיעוד שהגיע למשטרה במסגרת החקירה של יחסי מין במועדון אלנבי 40
    צילום: אבי מועלם
    עו"ד מוטי אדטו
    צילום: אבי מועלם
    מומלצים