שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מסע למרוקו - המשכה של ידידות נפלאה
    הצבעים והריחות של מרוקו גורמים לו להרגיש בבית, הפינות החבויות מהעין נחשפות והשווקים מאפשרים לו לנשום עמוק. חומי שגיב מספר על המסע למרוקו - מסע שלקח אותו אל המקומות בהם הזמן עצר מלכת, וכן, איך לא? יש פה גם עניין יהודי

    בשיתוף מאגמה צ'אלנג'

     

    אני לא מרוקאי. לא גדלתי על מורשת, זיכרונות וגעגועים למרוקו. הטעמים עליהם גדלתי היו פחות חריפים ויותר פרווה ואם אמא שלי הייתה יודעת שאני מתגעגע ואוהב את מרוקו כמו בית, אני בטוח שהיא הייתה מרימה גבה. אבל האמת היא שאי אפשר שלא להתאהב במרוקו. פשוט אי אפשר להישאר אדישים למקום הזה.

     

    כמה זמן ומרחק מפרידים בין ישראל למרוקו? תלוי את מי שואלים. אם תשאלו את צוות המטוס, הם בוודאי יענו לכם שארבע שעות וחצי. אם תשאלו את ספרי ההיסטוריה, תגלו שמרוקו שוכנת בצפון מערב אפריקה ושהיא רחוקה מאיתנו שעות אור ושנות דור. עבור חלק מאיתנו מרוקו היא מולדת נשכחת, אבל בשבילי, מסע למרוקו זה להגיע הכי קרוב. כי לא משנה כמה זמן עובר בין מסע למסע - במרוקו אני תמיד מרגיש קצת כמו לחזור הביתה. 

     (צילום: איה בן עזרי) (צילום: איה בן עזרי)
    (צילום: איה בן עזרי)

    הכפרים הקטנים של האטלס (צילום: איה בן עזרי ) (צילום: איה בן עזרי )
    הכפרים הקטנים של האטלס(צילום: איה בן עזרי )

    מרוקו היא תערובת מופלאה של נופי מדבר מרהיבים עם המולת שוק סואן, שבילים צרים בהרי האטלס הנידחים ותושבים חייכניים שמברכים אותנו לשלום בדרכים. מרוקו היא בליל צבעוני של טעמים מתוקים מתוקים וחריפים חריפים. של שקט אלוהי ורעש אנושי. מרוקו היא ריקוד מרהיב, צבעוני, מרתק וסוחף. מוכנים? הדקו חגורות.

     

    הרי האטלס הגבוהים ומדבריות האלוהים

    המסע שלנו למרוקו הוא מסע ג'יפים בנהיגה עצמית. ככזה, הוא מוביל אותנו לאזורים שאין שום דרך אחרת להגיע אליהם, אלא רק באמצעות רכבי שטח. בעיני אלו הם האזורים היפים במרוקו: מקומות שמרגישים קצת כמו מסע בזמן לימים אחרים בהם מים נשאבים מבאר ובתי בוץ קטנים משכנים בתוכם חמולות עצומות. אנחנו מתחילים את מסענו בהרי האטלס. המצוקים כאן פראיים, הדרכים צרות, הקניונים אדירים והכבישים לא פעם מאתגרים. הכפרים הקטנים של האטלס על תושביהם, לא השתנו מזה מאות ואלפי שנים. אנחנו חולפים בין כפרי הבוץ, בצידי הדרכים נוהגים בפרדות עוטות עול ושוורים חורשים את השדות. תנאי החיים כאן קשים. הנופים והצבעים הם שהופכים את הביקור לחוויה מרתקת.

     

    מהרי האטלס אנחנו ממשיכים אל מרחבי הסהרה האין סופיים. חוצים את דיונות החול העצומות ומגלים את סודות ההישרדות של אנשי המדבר, כי מדבר כמו הסהרה, עצום ורחב עד מלוא האופק, מזמן לא רק נופים, סיפורים ואגדות, אלא גם שפע של תופעות טבע, גיאולוגיה, חיות מדבר נדירות וצמחיה שמצליחה לשרוד. על ראלי פריס דקאר שמעתם? אז ממש כאן, במרחבי הסהרה, אנחנו נוסעים במסלולו, מתרגשים מכל נווה מדבר בדרך ומכל פאטה מורגנה שנדמית לנו לרגע ממש כמו מים צלולים בלב מדבר ובכל פעם מחדש נדהמים לגלות שהייתה זאת רק אשליה..

    פאטה מורגנה בסהרה  (צילום: איה בן עזרי ) (צילום: איה בן עזרי )
    פאטה מורגנה בסהרה (צילום: איה בן עזרי )

    גם זה חלק מקסמו של המדבר: ההבנה שכולנו קטנים כל כך מול הנוף העצום, הלא נגמר הזה וגם אם קצת שוקעים בדיונות החול, כשמטפסים עליהן למעלה ומרגישים את רוח המדבר היבשה מבינים שהכל היה שווה את המאמץ. את היום מסיימים במאהל שמוקם במיוחד עבורנו בלב הסהרה. אם המילה "מאהל" יכולה להחזיר אתכם בבעתה לאוהל של הטירונות אז תשכחו מזה - מדובר במאהל מפנק עם מיטות וסדינים.

    נוף במרוקו (צילום: איה בן עזרי) (צילום: איה בן עזרי)
    נוף במרוקו(צילום: איה בן עזרי)

    ו...איך אומרים אצלנו במרוקו? "תה בלי נענע הוא כמו סולטן בלי ממלכה" אז דמיינו את עצמכם מתרווחים, עם תה מהביל מצמחי המדבר, אחרי ארוחת ערב טובה (כבש? אורז? מה תרצו?) מול נופי ירח מדברי זהובים. (למפונקים - אל דאגה, המאהל במדבר הוא רק ללילה אחד - אבל על החוויה תספרו אחר כך עוד הרבה שנים...)

     

    אצלנו בכפר טודרה

    באחד הכפרים הקטנים, סמוך לזגורה, חיה פעם קהילה יהודית עתיקה שאנשיה עסקו בעיקר בצורפות ובמסחר. שיירת הג'יפים שלנו עוצרת כאן ואנחנו יוצאים לסיור רגלי בין סמטאות המלח' (הרובע היהודי). פעם שקקו כאן חיים יהודיים, נדמה שאפשר עוד לשמוע מקירות הבתים את הפיוטים שנספגו בהם, את הערבית המתובלת בלשון הקודש...

    שומעים את הפיוטים מקירות הבתים (צילום: איה בן עזרי) (צילום: איה בן עזרי)
    שומעים את הפיוטים מקירות הבתים(צילום: איה בן עזרי)

    היום מעטים עדיין זוכרים את שכניהם שחיו כאן פעם ועזבו. חברי מנחם עבדי, מצא כאן באחד ממסעותיו ספר תורה עתיק שהיה שייך לקהילה היהודית והביא אותו לארץ בתהליך המכונה "חילוץ" וגם אחד כמוני, שלא מגדיר את עצמו אדם דתי, מרגיש איך מד הדופק היהודי שלי פועם כאן וזיכרונה של הקהילה היהודית העתיקה מצמרר לי את הנשמה.

     

    הצבעים והריחות של מרקש

    "ענד אלרחסו חלי נסו- מי שקונה בזול זה עולה לו יקר" . אי אפשר להיות במרוקו בלי לבקר במרקש - העיר האדומה, שהיא חוויה בפני עצמה עם שוק חושני שופע צבעים, ריחות, טעמים, צלילים ומנגינות. כאן לא צריך ג'יפים. צריך רק עיניים פקוחות לרווחה ותיק גדול כדי לקחת אתכם את מה שקניתם. אנחנו מגיעים לגמ'ע אל פנא, כיכר העיר הגדולה, שהוכרזה על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמי, כאן מתקבצים סוחרים ורוכלים, קוסמים, מלחשי נחשים ואם תרצו - גם רופאי שיניים (לא לוקח אחריות...).

    תבלינים בשוק של מרקש (צילום: איה בן עזרי ) (צילום: איה בן עזרי )
    תבלינים בשוק של מרקש(צילום: איה בן עזרי )

    חתונה בלב האטלס (צילום: איה בן עזרי ) (צילום: איה בן עזרי )
    חתונה בלב האטלס(צילום: איה בן עזרי )

    מה מוכרים כאן? תבלינים, כלי נחושת, בדי משי, שטיחים, בגדים, כלי חרס, קערות מעוטרות, טאג'ינים מרהיבים, נעליים מרוקאיות טיפוסיות בכל מידה וצבע, כלי נגינה ואוכל רחוב נדמה שיש כאן הכל, והכל מתובל באווירת שוק סוחפת. טיפ ממני: תביאו תיק גדול וכסף קטן. עדיף להגיע לכאן עם מינימום ציוד ומשקל כי אין ספק שתרצו לרכוש כאן לא מעט חפצים.

     

    ואני? אחרי מסע ג'יפים של שמונה ימים במרוקו אני מתיישב לי בלב השוק, מזמין תה עם נענע ונושם עמוק רגעים אחרונים של מראות וצבעים. מרגיש איך בכל פעם מחדש מרוקו מרחיבה לי את הנשימה, יפה לי בעין, צורבת ומתוקה לי בלשון, ומחבקת אותי חזק בשתי בידיים.

     

    דברים חשובים שכדאי לדעת על המסע:

    המסע מתנהל בנהיגה עצמית, בג'יפים מסוג טויוטה לנדקרוזר

    המסע מתאים גם לשומרי מסורת

    יוצאים בנובמבר - החודש שבו מזג האוויר במרוקו מושלם - כבר לא חם ועדיין לא קר.

    המסע כולל ביקור גם במרקש - העיר היפה, המעניינת והאוריינטלית ביותר במרוקו.

    לא נוותר על הקסבות היפות של מרוקו

     

    הכותב הינו מדריך מסעות בשטח בחברת מאגמה. עשה לכם חשק? הצטרפו למסע ג'יפים במרוקו

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים