שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    "ללא שינוי מיידי - המשק בדרך לקריסה"

    ירידה בהשקעה באקדמיה, ירידה במספר הרופאים הצעירים, רמת לימוד מהנמוכות ב-OECD, מספר הולך וגדל של גברים חרדים בעלי השכלה של 8 שנות לימוד ומטה, והשקעה דלילה בתשתיות: מחקר חדש של פרופ' דן בן-דוד מזהיר כי אם סדרי העדיפות התקציביים של המדינה לא ישתנו מהיסוד - הכלכלה הישראלית בדרך לקריסה

    כמחצית מילדי ישראל מקבלים כיום השכלה של עולם שלישי בתחומי הליבה, כך עולה ממחקר חדש, המתייחס בין היתר לצורך האקוטי לפעול לשילוב המגזר החרדי והערבי בשוק העבודה. עם זאת עורך המחקר, פרופ' דן בן-דוד מהמוסד למחקר כלכלי-חברתי "שורש", מסביר כי הבעיה של המשק הישראלי הרבה יותר רחבה וכי יש לשנות את כל סדרי העדיפויות התקציביים של המדינה מהיסוד - אחרת לדבריו, הכלכלה הישראלית בדרך לקריסה.

     

    כתבות נוספות בערוץ הכלכלה

     

    על פי הנתונים, שינויים שחלו בסדר העדיפויות הלאומי והתקציבי במהלך שנות ה-70 ותחילת ה-80 של המדינה, הובילו את המדינה לתוואים כלכליים חברתיים חדשים. את השינויים הללו הוא מדגים במספר תחומים, למשל בירידה בהשקעה באוניברסיטאות לעומת מידת ההשקעה בשנות המדינה הראשונות - מגמה יורדת בארבעת העשורים האחרונים, במהלכן מספר אנשי הסגל הבכירים ביחס לאוכלוסייה צנח ביותר מ-50%.

     

    דוגמה נוספת היא הירידה בהשקעה בתחום הבריאות. זו מתבטאת בין היתר, בצניחה במספר מיטות בתי החולים לנפש, לכמחצית מספר המיטות שהיו לנפש בשלושת העשורים הראשונים לקיומה של המדינה. "במהלך שלושת העשורים הראשונים לקיומה, הצליחה המדינה החדשה להגדיל את מספר המיטות בבתי החולים בקצב הדומה לגידול המהיר של אוכלוסייתה", אומר בן דוד, "אז התרחש השינוי בסדר העדיפויות התקציבי, ועמו החלה המדינה להפנות משאבים לכיוונים אחרים, מה שהפחית באופן עקבי את מספר מיטות בתי החולים יחסית לגודל האוכלוסיה במהלך שלושה וחצי עשורים ברציפות".

     

     (מקור: מוסד שורש) (מקור: מוסד שורש)
    (מקור: מוסד שורש)

    "מלאי הולך וגדל של רופאים מזדקנים"

    דוגמה נוספת היא בירידה בשקעה בהכשרת רופאים, שמתבטאת בשיעור הרופאים הקשישים בישראל; אם לפני שלושה עשורים הוא היה בין הנמוכים בעולם המפותח, היום הוא הרבה מעל השיעור במדינות ה-OECD. "כתוצאה מכך, ישראל מתאפיינת במלאי הולך וגדל של רופאים מזדקנים", מצוין.

     

    "לפני שלושה וחצי עשורים, רק 8.5% מהרופאים בישראל היו בגילי 65 ומעלה. כיום מגיע חלקם ל-25%, השיעור הגבוה ביותר ב-OECD, בפער ניכר. כשליש מהרופאים בישראל היו צעירים ב-1980. כיום, גילו של אחד מכל עשרה רופאים בלבד הוא מתחת ל-35. שיעורם של הרופאים הצעירים גבוה יותר ב-25 מתוך 29 מדינות הנותרות שעבורן יש נתונים על גיל הרופאים. המצב בקרב האחיות חמור עוד יותר".

     

    פן נוסף - שמשפיע על פי בן דוד באופן ישיר על פיריון הייצור הנמוך בארץ ועל האי-שוויון באוכלוסייה, מתבטא בירידה בהשקעה בתשתיות התחבורה. על פי הנתונים - אם הצפיפות על כבישי ישראל היתה זהה בשנות ה-70' כמעט לזו שבמדינות אירופה הקטנות - היום היא פי שלושה לעומתן, למרות שבישראל הרבה פחות כלי רכב לנפש.

     

     (מקור: מוסד שורש) (מקור: מוסד שורש)
    (מקור: מוסד שורש)

    "בארבעת העשורים האחרונים, לא נבנו כבישים במקומות בהם מתגוררת מרבית האוכלוסייה", מצוין. "בעשור האחרון חל שיפור הן בבניית כבישים חדשים והן בהרחבת כבישים קיימים. ובכל זאת, עלה מספר כלי הרכב ביחס לשטח הכביש ב 16%- בין 2005 ו-2013. חלק מהסיבה נעוץ בהיעדר חלופות תחבורה משמעותיות למכוניות".

     

    רמת התלמידים הישראלים - מהנמוכות ב-OECD

    פן מרכזי נוסף שמדגים בן דוד הוא בחינוך, ובמיוחד במגזר החרדי. במחקר מצוין כי האוכלוסייה החרדית גדלה בקצב המהיר ביותר מבין קבוצות האוכלוסייה בארץ, כאשר בניגוד לדעה הרווחת - שיעור הגברים החרדים עם השכלה של 8 שנות לימוד ומטה גדל עם הזמן ועבר זה מכבר את ה-50%.

     

    לעמדתו, מדובר בבעיה פוליטית ולא דתית, שכן שיעור החרדים האמריקאים בעלי תארים אקדמיים כפול משיעור החרדים בישראל. "מאפיין ייחודי של מערכת החינוך בישראל היא שלהורים החרדים ניתנת האפשרות להשתמש בדת כאמצעי למנוע מילדיהם קבלת השכלה שתעניק להם חלופות כאשר יהפכו למבוגרים. כתוצאה מכך, קשה מאוד יהיה לילדים אלה להגיע בסופו של דבר להשכלה גבוהה, גם אם יהיו מעוניינים בכך יום אחד".

     

     (מקור: מוסד שורש) (מקור: מוסד שורש)
    (מקור: מוסד שורש)

    אבל הבעיה בחינוך של ילדי ישראל רחוקה מלהסתכם רק במגזר החרדי, שכן רמת ההשגים הממוצעת ככלל של ילדי ישראל במתמטיקה, מדע וקריאה, הם בין הנמוכים בעולם המפותח. במגזר הערבי, כך מצוין, החינוך ברמה המניבה תוצאות נמוכות אף יותר. עוד מצוין, כי אי השוויון בהשגים במקצועות הליבה הם הגבוהים ביותר - דבר שמתרגם בהמשך לפערים כלכליים ולאי שוויון חברתי.

     

     (מקור: מוסד שורש) (מקור: מוסד שורש)
    (מקור: מוסד שורש)

    במחקר מצוין כי המצב הירוד של תשתיות ההון האנושי והפיזי - משפיעים באופן דרמטי על פריון העבודה - כלומר תפוקת העובדים. בארץ, פריון העבודה הוא הנמוך ביותר מבין כל המדינות המפותחות ואף במגמת נסיגה מתמדת.

     

    מה צפוי לנו?

    מדובר בפרסום הראשון מטעם המוסד למחקר כלכלי-חברתי "שורש", שייסד פרופ' בן-דוד לאחר שפרש מתפקידו כמנכ"ל מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל. מועד הפרסום אינו מקרי - הממצאים המטרידים יוצגו היום בפני חברי הכנסת, לרגל פתיחת מושב החורף של הכנסת, בו יאושר סדר העדיפויות התקציבי של הממשלה.

     

    בראיון ל-ynet, מספר בן דוד כי הוא עומל על הנתונים מזה כ-15 שנה. "זה המסמך הכי חשוב שכתבתי", הוא מספר. "המטרה היא לתת תמונה מגובה של 10 ק"מ - כיצד סדרי העדיפויות של מדינת ישראל השתנו בשורה של תחומים; איפה היינו פעם, איפה אנחנו היום, לאן אנחנו הולכים, מה המשמעויות בהינתן השינויים הדמוגרפיים ובעיקר - מה אפשר לעשות".

     

    אם לא יחול שינוי כולל במדיניות, בן דוד מזהיר מפני השלכות קשות. כך למשל - אם שיעורי התעסוקה ופריון העבודה בקרב חרדים וערבים ישראלים לא יטפסו לאלו של שאר האוכלוסייה - הגירעון הממשלתי צפוי לגדול ביותר מפי 4 ויחס החוב-תוצר יזנק. עם זאת הוא מדגיש, כי הסוגיה גדולה יותר מהעלאת שיעורי התעסוקה של המגזרים הללו, וכי ללא שדרוג משמעותי בתשתיות ההון הפיזי וההון האנושי - הצמיחה הכלכלית העתידית של ישראל תקטן לפחות ממחצית גובהה היום.

     

     (מקור: מוסד שורש) (מקור: מוסד שורש)
    (מקור: מוסד שורש)

    תוצאה אפשרית נוספת לדבריו, היא נטישה המונית של צעירים משכילים את המדינה. "ככל שגדל הפער בין מה שישראלים מיומנים ומשכילים יכולים להשתכר בחו"ל לבין מה שהם מקבלים בארץ, כך יחצה הסף האישי של יותר ישראלים", נכתב במחקר. "עם הזמן, יהיה זה יותר קל - במיוחד עבור הצעירים - להחליט בין עזיבה לבין הישארות והשתכרות מתחת לפוטנציאל שלהם, ונשיאת נטל גדל והולך על שכמם".

     

    "יש כסף - השאלה מה עושים איתו"

    "למעשה, מדובר כאן בהגדרה מחדש של פרדיגמת הביטחון הלאומי שמשחק תפקיד כה חשוב בבחירות בארץ", מצוין בהמשך. "מטוסים, טנקים וגדודים הם רק חלק ממה שישראל צריכה לשם הגנתה. ילדים המקבלים חינוך של עולם שלישי יוכלו להחזיק רק משק של עולם שלישי, שאינו מסוגל לתמוך בצבא של העולם הראשון המתחייב לשם שרידותה של ישראל באזור האלים בו היא נמצאת".

     

    "כאשר קבוצה כה גדולה של בוגרים לא תוכל להחזיק משק עולם ראשון, מי יממן את הצרכים של החברה? כבר היום, כמעט 50% מאוכלוסית המדינה אינה משלמת מס הכנסה כלל. 89% מסך תקבולי המדינה ממס ההכנסה באים מ-20% מהאוכלוסיה בלבד - עליה מ- 83% ב-1999. לאור השינויים הדמוגרפיים המהירים בארץ, נשאלת השאלה: על מי ניתן יהיה להטיל מסי הכנסה בעתיד - על אלה שהכנסותיהם כה נמוכות עד שאינם מגיעים אפילו למדרגת המס הנמוכה ביותר?".

     

     (מקור: מוסד שורש) (מקור: מוסד שורש)
    (מקור: מוסד שורש)

    בן דוד מסביר בראיון, כי "יש אוכלוסיה בישראל שמגיעה לאוניברסיטה ומקבלת השכלה ברמה הכי גבוהה בעולם, אבל יש תהום בינה לבין שאר האוכלוסייה. קבוצה הולכת וגדלה מקבלת השכלה של עולם שלישי, איזו עבודה הם ימצאו במשק מודרני? אלו שני צדדים של אותו המטבע- מצד אחד האי שוויון, ומצד שני אי השתתפות בכוח העובדה".

     

    אולם חרף המגמות המטרידות - הוא מציין כי ישראל עדיין נחשבת למוקד מחקר מוביל והמדינה מצליחה למשוך אליה השקעות זרות בקצב גבוה. על מנת לשנות את התרחיש העתידי - הוא ממליץ להעניק תמריצים לעבודה ולנצל את הידע באקדמיה כדי לשנות את התנאים הסביבתיים והתעדוף בהשקעות אסטרטגיות.

     

    "אנחנו חיים פה באשליה שבגלל הביטחון, מעולם לא היה לנו מספיק כסף, אבל זה לא נכון - אם מוציאים את ההוצאה הביטחונית מהמשוואה מגלים כי ההוצאה האזרחית שלנו דומה לממוצע של מדינות ה-OECD", הוא מסביר. "הבעיה היא לא "שאין כסף", אלא "לאן הולך הכסף", ויותר נכון - לאן הוא לא הולך, והוא לא הולך למקומות שמועילים לחברה הישראלית.

     

    "ההסתכלות לטובת הכלל פינתה מקומה להסתכלות לטובת סקטורים ואנחנו רואים את זה בצורה בולטת בירידה בהשקעה במוסדות מחקר, במחסור במיטות בתי חולים ובהכשרת רופאים. האוניברסיטאות, אנחנו הולכים לאבד כמחצית מאנשי הסגל לפנסיה. זה לא נורמאלי. אם מסתכלים על התחבורה - בשנות ה-70' מספר כלי הרכב לק"מ בכביש היה זהה למדינות המערב למרות המלחמות, קליטת העלייה וכל התירוצים, והיום אנחנו פי שלושה - כי שכחו איפה האוכלוסייה גרה ושכחו לבנות כבישים ורכבות.

     

    "הבעיה היא שזה לא מצב שיכול להמשך לנצח. הפערים צומחים וזה פוגע ביכולת שלנו להשתכר וברמת החיים", הוא מוסיף. "אנחנו נמצאים במקום הכי מסוכן בעולם ובמבט ארוך טווח רואים שאם לא נתעשת - לא נוכל להחזיק מעמד.

     

    "יש לנו חלון הזדמנויות וזה הזמן לנער אנשים. ברירת המחדל כרגע, היא סוף המדינה, אבל אפשר עדיין לטפל בדברים הללו. זה לא ימין מול שמאל - צריך לצאת מהויכוח האינסופי הזה ולהבין שכולנו באותה סיבה - תשתיות, בתי ספר ובתי חולים טובים יותר יעזרו לכולם. קודם נשים את המדינה על תוואי בר קיימה, אחר כך נחזור לריב".

     

    עוד בערוץ הכלכלה: כיצד משפיע המצב הביטחוני על העסקים בירושלים? צפו:

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: מוטי קמחי
    מגמת ירידה מתמשכת בהשקעה בהכשרת רופאים (אילוסטרציה)
    צילום: מוטי קמחי
    צילום: ירון ברנר
    פרופ' דן בן-דוד
    צילום: ירון ברנר
    מומלצים