שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    בגלל לחץ בעבודה: 400 אלף ש' עקב התקף לב
    בעקבות משמרת חריגה ב"צמח מפעלים אזוריים" לקה עובד תחזוקה בלבו ועבר צנתור. שופטת קבעה שהחברה לא דאגה לנוהלי עבודה בטוחה
    עובד תחזוקה בחברת "צמח מפעלים אזוריים" יפוצה בכ-400 אלף שקל לאחר שלקה בהתקף לב בעקבות לחץ שהופעל עליו במהלך משמרת. בתביעת הפיצויים שהגיש קבע לאחרונה בית משפט השלום בטבריה שהחברה התרשלה בכך שלא דאגה לשיטת עבודה בטוחה.

     

    פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

     

    התובע, בשנות השישים לחייו, עבד במשך עשרות שנים כאיש אחזקה בחברה. לטענתו, במהלך אפריל 2011 עבד לבדו במשמרת ערב והוזעק ללא הפסקה לתיקון תקלות דחופות. כתוצאה מהלחץ החריג שהופעל עליו הוא חש עייפות שלוותה בהזעות ותחושות תעוקה בחזה וביד שמאל. למחרת הוא פנה לרופא משפחה, ולאחר שעבר בדיקות א.ק.ג פונה בדחיפות לבית החולים "פוריה" בטבריה, שם אובחן כמי שלקה בהתקף לב חמור. בהמשך עבר צנתור ונאסר עליו לעבוד במשך שלושה חודשים.

     

    ביטוח לאומי הכיר בהתקף הלב כתאונת עבודה וקבע שנותרה לו נכות קבועה בשיעור של 25%. באוגוסט אותה שנה הוא הגיש תביעה לפיצויים נגד החברה וחברת הביטוח שלה, "ביטוח חקלאי", בטענה שמצבו נגרם כתוצאה ישירה מהלחץ הרב שהופעל עליו.

     

    הוא תיאר את מבנה המפעל, הדורש ממנו לעלות ולרדת במדרגות מספר רב של קומות כאשר הוא נושא עליו ארגז כלים כבד, וסיפר שבאותו יום נאלץ להתרוצץ בין הקומות במשך שעות מבלי שזכה להפסקה. לדבריו, כאשר איש אחזקה שעובד לבדו במשמרת ערב מבקש עזרה בתיקון תקלה, בחברה "לא רואים את זה בעין יפה".

     

    הוא הוסיף שכי מאז שחזר לעבודה הוא מוגבל בהרמת משקלים עד 30 קילו, ואינו מסוגל לערוך את כל הקניות והסידורים בביתו כפי שנהג בעבר.

     

    הנתבעות טענו מנגד שאין קשר בין עבודתו של התובע לאירוע הלב שעבר, והצביעו על כך שבדו"ח האשפוז הוסיף הרופא בכתב יד הערה שמדובר באירוע שהתרחש במהלך העבודה, לבקשת בתו של התובע. לחלופין הן טענו שהתובע הוא האשם הבלעדי במצבו, שכן היה עליו לבקש עזרה מחבריו ולנוח כשהרגיש עייף.

     

    קשר סיבתי ברור

    השופטת אוסילה אבו-אסעד קבעה שאם הנתבעות רצו לטעון שהרישום בדו"ח האשפוז מוטה לטובת התובע, היה עליהן לזמן לעדות את עורך הדו"ח. "אין זה סביר לדרוש מהתובע בעת אשפוזו לצורך ביצוע צנתור, לעקוב אחרי התיעוד הרפואי הנרשם בעניינו", כתבה בפסק הדין.

     

    היא התרשמה שעדותו של התובע אמינה והגיונית לכל אורכה, מה גם שמנהל האחזקה העיד שבאותו יום היה עומס עבודה חריג. כמו כן, העד אישר כי צוות ההנהלה של החברה אינו רואה "באהדה" עובד שמתקשר במשמרת ערב בבקשה לעזרה.

     

    מכאן קבעה השופטת כי החברה התרשלה כשלא סיפקה שיטת עבודה בטוחה לעובדיה, לא הציבה עובדי אחזקה נוספים במשמרת כדי להוריד את הלחץ, לא הבטיחה גישה נוחה לעובדים בין הקומות, והנהיגה מדיניות שלפיה "אין לבקש עזרה כשנתקלים בבעיה כלשהי".

     

    לפיכך נקבע כי ישנו קשר סיבתי ברור בין הלחץ שהופעל על התובע לבין מצבו הרפואי והנכות שנגרמה לו. השופטת הורתה לנתבעות לפצות את העובד בכ-420 אלף שקל עבור הפסדי השתכרות, כאב וסבל והוצאות רפואיות, בתוספת שכר טרחת עו"ד בשיעור של 20% מסכום הפיצוי, ו-7,500 שקל עבור הוצאות משפט.

     

    • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
    • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • ב"כ התובע: עו"ד פייר דניאל
    • ב"כ הנתבעות: עו"ד הוד סוקול
    • עו"ד עפרה כרמי עוסקת בתאונות עבודה
    • הכותבת לא ייצגה בתיק

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים