פייסבוק יקר, עזור לי למצוא את אהבת חיי

מנהלת הקבוצה, דנה פרי, מספרת: "כיום הקבוצה מונה כשש עשרה אלף בנות, וזה לא כולל מעל ל-4000 בנות שעדיין ממתינות לאישור שאני לצערי לא מצליחה להגיע אליהן כי אני בודקת כל פרופיל בנפרד. אני כבר לא יכולה לספור את כל הזוגות שהתחתנו אחרי שהכירו בקבוצה. רק השבוע מישהי פרסמה פוסט על החתונה שהתקיימה, ואפילו חברה טובה שלי מצאה את בעלה בקבוצה".

מעבר לשריון מקומות בגן עדן למקימות הקבוצה, למארק צוקרברג ולכל עובדי פייסבוק, היוזמה הזאת פתחה בפני הרווקים הישראלים דרך חדשה להכיר והפכה את חיפוש האהבה בפייסבוק לעניין שבשגרה. בעקבות ההצלחה המסחררת של הקבוצה נפתחו עוד קבוצות רבות מהז'אנר כגון "תכירו את ידידה שלי", ולאחר מכן הגיעו בזו אחר זו קבוצות ממוקדות יותר שפנו לקהל יעד מעט יותר ספציפי, ביניהן: "בחורים שווים בין חברות 40+", " בחורים שווים בין חברות – חיפה והצפון" ועוד.

בשנתיים האחרונות, רווקים רבים כבר לא מרגישים צורך להתחבא בקבוצות סגורות וכבר מפרסמים פוסטים שקוראים לאהבת חייהם ישירות מהפרופיל האישי שלהם. אם נשפוט לפי אלפי הלייקים והשיתופים שכל פוסט כזה מקבל, מתקבלת תחושה שזאת אכן הדרך הכי יעילה לעשות זאת. אבל האם מישהו באמת הצליח למצוא אהבה מפרסום פוסט שכזה?

התמכרתי לחיפושי אהבה בפייסוש. תכף אשוב(צילום: Shutterstock)

"בלי הפוסט לא היינו ביחד היום"

כנרת סטמקר (35), מצאה את בן זוגה דרך פוסט כזה, אחרי שהתייאשה מחיפוש אהבה בקבוצות הסגורות. לפני כשנה החליטה לצאת מגבולות הקבוצות הסגורות ולפרסם פוסט קבל עם ופיד ובזכות הפרסום מצאה את אהבת חייה. היא משחזרת: "את הפוסט הפומבי פרסמתי כשנה אחרי פרסום בקבוצה סגורה של היכרויות, כי הרגשתי שהחברים בקבוצה לא משתנים. הפרסום הפומבי היה מעשה שהחלטתי עליו אחרי המון התלבטויות והוא סימן בעיקר את הרצון שלי באמת למצוא אהבה ולא להתבייש בזה. הפוטנציאל של הפייסבוק הוא ענקי והחלטתי שיש לי הרבה יותר מה להרוויח מאשר להפסיד".

"אחרי פרסום הפוסט היו כ-400 שיתופים ועשרות פניות, אם ניקח בחשבון גם פניות של בנות שהציעו לי להכיר את האח, הבן או הידיד שלהן. הייתה קצת תחושה של הצפה ושגם מצפים ממני להגיד ׳כן׳ לכל הצעה. יצאתי לכמה דייטים אבל לצערי הרב הם לא הובילו לשום מקום".

בעקבות הפוסט גם הגיעה האהבה. כנרת סטמקר(צילום: אוסף עצמי)

"כחודשיים אחרי כן, נפגשתי לקפה עם בחור שהיה ידיד שלי בצבא. היינו נפגשים פעם באיזה חצי שנה כדי להתעדכן או רואים אחד את השניה במפגשים חברתיים. בימי הצבא אפילו הייתי מאוהבת בו בסתר אבל לא קרה כלום ונשארנו ידידים. הפעם הוא גילה לי שהוא קרא את הפוסט שלי, מאוד התחבר וחושב שיש לנו סיכוי ביחד. הייתי מאוד מסויגת בהתחלה, אבל בסוף השתכנעתי לתת לזה הזדמנות, ומצאתי את אהבת חיי! כעבור חודשיים עברנו לגור ביחד ויש כבר דיבור על חתונה בעתיד הקרוב. לא רוצה לחשוב מה היינו מפספסים אם לא הייתי מפרסמת את הפוסט".

"הוא אמר לי שהפוסט היה הטריגר, כי הוא הבין שהפרסום הזה עלול לגרום לי למצוא מישהו אחר והבין שהוא חייב לעשות משהו לפני שיהיה מאוחר מדי. מאוחר יותר סיפר לי שהוא התחיל להרגיש כלפי משהו שהיה הרבה יותר מידידות במהלך השנים, אבל כנראה שהוא לא היה עושה כלום לולא הפוסט".

"בעיני, הכי חשוב זה להיות אמיתיים. לא להתנצל על זה שמחפשים אהבה. לבוא ממקום בטוח ושלם, ולחשוב שאהובכם קורא את הפוסט. לשים תמונות מחויכות שמקרינות שמחה, ופשוט להיות אמיצים. מה הכי גרוע שכבר יקרה? מקסימום תמצאו את אהבת חייכם".

"שאלו אותי אם אני נואשת"

אבל לא לכולם הפרסום מהסוג הזה עוזר. ליז דאנו (34) מתל אביב פרסמה פוסט כזה בפרופיל שלה בינואר האחרון. היא מספרת: "היו כמה עשרות פניות של גברים שחשבו שהם מתאימים למה שכתבתי ושהם יכולים למלא את המשבצת. רובם פנו אליי בצורה נעימה, הזמינו לצאת לפגישה או ביקשו חברות בפייסבוק, אך היו גם יותר בוטים שכתבו משפטים כמו "בואי נראה אם את עומדת מאחורי הדיבורים שלך".

"הרבה חברים שלי שיתפו את הפוסט אבל הרגשתי שמסתכלים עליי בקטע של 'מה, את נואשת?' וזה הרי ממש לא המצב. היו כאלו שאמרו לי 'מה את צריכה את זה, את יפה מוצלחת את לא נואשת. תורידי את הפוסט'. אני לא רואה בפרסום פוסט כזה משהו רע, להפך. אני חושבת שזה יוצר חשיפה אמיתית כנה וגם כאלה שהיו מתביישים לפנות לאותה בחורה באתר היכרויות או סתם בבר, חשים יותר בנוח דרך הפייסבוק, במיוחד כשיש להם מעיין צ'ק ליסט שהבחורה מפרסמת. כמובן שלא הקשבתי לתגובות השליליות ולאחרונה, בצעד אמיץ, החלטתי לפרסם את הפוסט הזה בשנית בקבוצה של 'בחורים ובחורות שווים בין חברים'. רוב התגובות היו חיוביות, למרות שגם נוצר דיון על הדרישות שלי וקיבלתי עשרות פניות".

ומה על בגורל הפניות שקיבלת מהפרסומים האלו?

"היו כמה שמצאו חן בעיני בחזרה, אבל זה לא התרומם מעבר לחברות בפייסבוק ושיחות שטחיות. אני חושבת שבתרבות האינסטנט של ימינו, אם לא מכים בברזל בעודו חם, שום דבר לא מתקדם, ואם מושכים את זה לאינספור שיחות סתמיות זה מאבד מהמומנטום ופשוט זונחים את זה וזה בעצם מה שקרה במקרה שלי".

לא נואשת. מאוהבת! ליז(צילום: אוסף עצמי)

צבי חזנוב (38) מגבעתיים, פרסם בבלוג שלו פוסט כזה ושיתף אותו בפייסבוק לפני כשנה וחצי לכבוד ולנטיין. "אחרי פרסום הפוסט קיבלתי כמה עשרות פניות, כולל כמה פניות של אמהות שרצו לשדך לי את הבנות שלהן", הוא מספר. "האמת היא שכלל לא חשבתי שיגיעו כל כך הרבה פניות ובזמן כל כך קצר, והיה לי מאוד קשה להתמודד עם כולן. יצאתי עם כמה מהנשים שפנו אלי אבל שום דבר לא התפתח לקשר רציני. מכיוון שהיה לי קשה מאוד עם ה'מולטיטסקינג' הזה, אז מראש בחרתי רק כמות מאוד מצומצמת ויכול להיות שדווקא בין הנשים שפספסתי הסתתרה לה אהבתי לעתיד".

האם בדיעבד, אתה שמח על פרסום הפוסט?

"בהחלט כן. אין מה להפסיד אלא רק להרוויח. לא נתקלתי ולו בתגובה אחת מזלזלת - להפך, הרבה אנשים העריכו את האומץ ושיתפו את הפוסט. זו הייתה בהחלט חוויה נעימה גם אם לא יצא מזה עדיין משהו רציני".

היכן האהבה? צחי חזנוב(צילום: יפה פלדר ששון )

האם יש לך המלצות או לקחים למי שמפרסם כזה פוסט?

"צריך להיות מוכן מראש למקרה של מבול פניות, ולדעת מה עושים עם זה. אני בהחלט ממליץ לעשות את זה בתקופה שקטה כדי שניתן יהיה להקדיש לכל אחת את הזמן הראוי לה. ככה יקטנו הסיכויים שתפספס מישהי".

גם אריאל תמיר (27) מחולון ניסה את מזלו בקבוצות וגם בפרופיל. "חלק מהפניות היו בנאליות כמו 'היי, אשמח להכיר', ועד בנות שסיפרו לי על עצמן קצת יותר בפירוט כמו גיל ומקצוע. עם חלקן יצאתי לכמה דייטים אך זה לא התקדם מעבר לכך, פשוט כי לא הייתה התאמה. הבעיה בדייטים מסוג זה היא שאין בסיס עמוק מספיק לפני ההיכרות עצמה, להבדיל מהיכרות דרך מעגלים חברתיים או דרך העבודה למשל. ולכן לדעתי רוב הדייטים שמתחילים אונליין נכשלים".

"הבעיה היא שאין מספיק בסיס להיכרות". אריאל (צילום: ערבה גל)

מה היית ממליץ למי שמפרסם פוסט כזה?

"אל תחזרו על מה שכולם כותבים. כולם כותבים לרוב את הגיל, עיר המגורים

והמקצוע שלהם, וחלק מוסיפים דרישות שטחיות ולא מפורטות לבן הזוג, כמו למשל 'שתהיה חכמה ואיכותית'. הרי כולנו 'חכמים ואיכותיים'. על כן, כדאי לפרט קצת יותר על אהבות, תשוקות, שאיפות ולספר על התחביבים האישיים שלכם".

שמעתם על סיפורי הכרות מעניינים נוספים? ספרו לעדי רם בפייסבוק