פעולה נחושה נגד מבצעי הלינץ'

כשהפחד אוחז בכולם (ובצדק), כשהנשק זמין כל כך וכשהסתה משני הצדדים - הערבי והיהודי - מרקיעה שחקים - היה זה רק עניין של זמן עד למקרה כמו הלינץ' באזרח האריתריאי הפטום זרהום בבאר שבע.

בשבוע שעבר, שני יהודים שנראו בעיני התוקפים בעלי חזות ערבית הותקפו קשות. אתמול עלתה ההיסטריה מדרגה. זה קרה במהלך אירוע טראומתי, על ידי אנשים מפוחדים בצדק מפיגוע קטלני שאירע דקות קודם, שכילו את פחדם וזעמם בעובד זר, אחרי שכבר היה כפות ומנוטרל. ברור שהסתה ממושכת נגד העובדים הזרים, שהיה מי שכינה אותם "סרטן", הקלה על מבצעי הלינץ'. דמיונם אולי הצדיק את תקיפת האיש שלדעתם חבר למחבלים.

השאלה כמו תמיד היא כיצד יתייחסו למקרה במערכת האכיפה ובמסדרונות השלטון. האם הגינוי לביצוע לינץ', לנקמה בשבוי כפות, יהיה חד-משמעי גם מצד השרים וחברי הכנסת, או שהגישה תהיה סלחנית, מלווה ב"הבנה" לסיטואציה?

מפקד מחוז הדרום יורם הלוי מיהר להודיע על פתיחה בחקירה, אבל שוטרי ופרקליטי באר שבע לא חיים בחלל ריק.

 מקרים קודמים, למשל הלינץ' בחייל סורי פצוע במג'דל שמס לפני כמה חודשים, נגמרו בפענוח ואישום אף ברצח. לעומת זאת, יהודים מבצעי לינץ' בערבי בשנת 2013 ב"כיכר החתולות" בירושלים יצאו בזול - עסקת טיעון ואישום על הסתה במקום תקיפה.

כשהדם חם, יועץ משפטי לממשלה ופרקליט מדינה חזקים אמורים להיכנס לוואקום המנהיגותי והסלחני למעשי לינץ', לעצור מעשים כאלה בעתיד ולטפל מיד בסיפור באר שבע. הם צריכים לזרז את מציאת התוקפים, חקירתם והעמדתם לדין. פעולה נחושה שלהם יכולה לנטרל, אם לא לאזן את הידרדרות המדינה מוכת הטרור למחוזות ברבריים.