הגורם העיקרי להיפגעות הולכי רגל בתאונות: הנהג

בשיתוף הרשות לבטיחות בדרכים

קרוב ל-40% מההרוגים בתאונות דרכים שהתרחשו בישראל בשנת 2015, היו הולכי רגל - וברוב המקרים היה אשם נהג הרכב הפוגע. כך עולה ממחקר שביצע אסף שרון מחטיבת המידע והמחקר של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ומתפרסם לרגל שבוע הבטיחות בדרכים.

• עמוד מיוחד: שבוע הבטיחות בדרכים
  

מהמחקר עולה כי מתוך 319 בני אדם שנהרגו בתאונות דרכים בשנת 2014, 125 היו הולכי רגל. ב-58% מהמקרים היה אשם נהג הרכב, כאשר העבירה השכיחה ביותר שמביאה למותם של הולכי רגל היא אי-מתן זכות קדימה (72% מהמקרים). תאונות כתוצאה מנסיעה לא זהירה לאחור ממוקמות במקום השני עם 10%, ואילו מהירות מופרזת אחראית ל-5% מהמקרים.

(צילום: איי פי)

ברשות מצאו כי ב-28% מהמקרים היה אשם הולך הרגל. ברובם - 63% - הסיבה הייתה חצייה מבלי לבדוק שהכביש פנוי, חצייה באור אדום (9%) וצעידה מסוכנת על הכביש (2%). ב-14% מהמקרים לא הצליחו החוקרים לקבוע מיהו האשם בהיווצרות תאונת הדרכים. ונתון חשוב לא פחות - 50% מהולכי הרגל שנפגעו בשטח עירוני, חצו את הכביש במעבר חצייה - מרביתם במעבר לא מרומזר.

מהמחקר רחב היריעה עולה עוד כי קבוצת הולכי הרגל בני 65 ויותר, פגיעה במיוחד לתאונות דרכים. 37% מכלל הולכי הרגל שנהרגו או נפצעו קשה בתאונות היו אשתקד מקבוצת גיל זו, גבוה בהרבה מחלקם באוכלוסיה (10%). קבוצת הגיל 44-25 לעומת זאת, היו מעורבים ב-26% מהמקרים, בדומה לשיעורם באוכלוסיה. קבוצת סיכון נוספת היא ילדים - כ-20% מההרוגים והפצועים קשה בקרב הולכי רגל היו בני 14 ומטה, מתוכך כך כמחצית במגזר הערבי.

"היפגעות הולכי הרגל בישראל בתאונות הדרכים גבוהה משמעותית מן האחוז במדינות העולם המפותחות", מסביר מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, מרדכי בהירי-דואני. "לצערנו, שליש מהרוגי תאונות הדרכים בישראל הם הולכי רגל, בעיקר קשישים וילדים. משום כך, החלטנו השנה להעמיד את נושא הולכי הרגל הנפגעים בתאונות הדרכים בראש סדר היום, ושבוע הבטיחות כולו נושא את השם 'הולכים על בטוח'. אנו יודעים כי באמצעות מודעות, חינוך והסברה ובאמצעות אימוץ כמה כללי בטיחות פשוטים, ניתן לחסוך חיים ולמנוע פגיעה קטלנית בהולכי הרגל".

ברשות מסבירים כי הסיבה לפגיעות המוגברת בקבוצת הגיל השלישי, ובפרט מעל לגיל 70, נובעת מירידה ביכולת לזהות מהירות רכב מתקרב, קושי בזיהוי כלי רכב וירידה במהירות החצייה והתגובה למקרי חירום. בקרב כלל האוכלוסיה, ברשות מונים מספר סיבות למקרים בהם הולכי הרגל היו אשמים בתאונה - דיבור בטלפון נייד או שליחת מסרון, הליכה על הכביש עם הגב לכיוון התנועה, התפרצות לכביש או חצייה במקום אסור.

האשמה על הנהגים נעוצה בהיסח דעת - בעיקר שימוש בטלפון נייד, צריכת אלכוהול ונהיגה במהירות מופרזת או שאינה תואמת לתנאי הדרך. בהקשר זה מציינים ברשות כי החל מחודש מרס 2015, נכנס תיקון לתקנות התעבורה (67א'), במסגרתו מוטלת חובה על נהג להאט לפני מעבר חצייה עוד בטרם הולך הרגל ירד לכביש, ו-או במקרה בו רכב אחר האט לצורך מתן זכות חצייה.

ממחקר הרשות עולה כי מרבית הנפגעים בקרב הולכי ברגל, כצפוי, היו בשטחים עירוניים. בתאונות 50% מכלי הרכב המעורבים היו מכוניות פרטיות, 20% מסחריות קלות, 13% משאיות, 10% אוטובוסים ו-7% מוניות ומיניבוסים.

לתאונות הדרכים בהן מעורבים הולכי רגל משמעות כלכלית כבדה למשק: על-פי נתונים שפורסמו בדו"ח ועדת שיינין בשנת 2005, הנזק הנגרם לנשק בין היתר כתוצאה מפציעות הולכי רגל, הוצאות שיקום פיזי ונפשי וכדומה, עומדות על יותר מ-10 מיליארד שקל בשנה.

ולסיום, בכל זאת - נקודת אור מסוימת: מהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים נמסר כי קיימת ירידה במספר הולכי הרגל שנהרגו השנה - 90 בני אדם, לעומת 103 בתקופה המקבילה אשתקד.